מגפת הקורונה שינתה את חיינו במובנים רבים. היא שינתה את האופן שבו אנחנו עובדים, את האופן שבו אנחנו מתראים עם בני המשפחה, וגם את האופן שבו אנחנו אוכלים. כיום, ארוחת צהריים במסעדה או קפה ומאפה עם חברים נראים כמו זיכרון רחוק.
אם להודות על האמת, גם לפני הקורונה המצב התזונתי של הישראלים לא היה משהו. על פי נתונים של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, כ-50 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת סובלת מעודף משקל והשמנת יתר. בשנים האחרונות שיעורי התמותה ממחלות לב ומסוגי סרטן הקשורים להשמנה – הולכים וגדלים. האם עכשיו אחרי שהתרגלנו לבשל בבית הרגלי התזונה שלנו צפויים להשתנות? לא בטוח.
במהלך התפשטות וירוס הקורונה והחלטה על הטלת סגר על המשק, הישראלים בישלו יותר, החליפו בתדירות גבוהה מתכונים ברשתות החברתיות, והסטורי באינסטגרם השתנה ללא היכר – מתמונות של מנות שף לתמונות מהמטבח הביתי. בארצות הברית יותר ממחצית מהאמריקאים דיווחו שהם מבשלים ואופים יותר מבעבר ו-38 אחוז הודו שהם מזמינים פחות טייק אוויי ומשלוחים ממסעדות.
בישול בבית לאורך זמן יכול להביא להפחתה במחלות כרוניות הקשורות להשמנה כמו מחלות לב וכלי דם, סוכרת, יתר לחץ דם והשמנת יתר. ארוחות במסעדות ובבתי קפה הן זרז משמעותי לעלייה במשקל. במחקר שפורסם לפני כמה חודשים נמצא שכ-20 אחוז מצריכת הקלוריות היומית של אמריקאי ממוצע היא ממזון במסעדות. באופן כללי, ארוחות מחוץ לבית הן פחות בריאות. יש הרבה מנות – בעיקר ברשתות המזון המהיר – שהן עתירות בנתרן, בקלוריות, בשומן רווי ובסוכר. כשאנחנו מבשלים בבית, יש לנו שליטה על המרכיבים בארוחה.
אמנם הקורונה הביאה מיליוני בני אדם להיכנס למטבח ולבשל מזון בריא יותר, אבל היא גם פגעה ביכולת שלנו לשמור על אורח החיים הבריא. כך למשל במשך שבועות מספר הייתה הגבלה על ביצוע פעילות גופנית מחוץ לבית, הבידוד החברתי הגביר את הבדידות והחרדה ואנשים רבים חששו להגיע לקבל טיפול רפואי בבתי החולים.
נוסף לכך, רוב האנשים סבורים שבבית הם אוכלים בריא יותר וצורכים פחות קלוריות, אבל האמת שזה לא ממש מדויק. בארצות הברית רשתות המזון דיווחו על עלייה בתקופת הסגר במכירות של קמח לבן, סוכר ואלכוהול, מוצרים שצריכה מופרזת שלהם עלולה לגרום לעלייה במשקל ולשלל בעיות בריאותיות נוספות. ישראלים רבים חששו לצאת ולבצע קניות בחנויות ובמרכולים, ולכן בכל פעם שהם כבר יצאו לשם כך, הם הצטיידו בכמויות עצומות של מזון מעובד שלרוב רווי בכמויות גדולות של סוכר, שומן ומלח. גם הסטרס הנפשי כתוצאה מהתקופה המתוחה גרמו לאנשים לאפות עוגות ומאפים ולצרוך כמות גדולה של חטיפים וממתקים שיש להם – למרבה הצער – יכולת לנחם אותנו בשעות קשות.
עוד בערוץ הבריאות:
>> 6 דיאטניות: זה הטיפ הכי טוב ליציאה מהסגר
>> לא רק בבידוד: 6 טעויות תזונתיות שעושים בהסגר
>> חוזרים לשופינג: אלה כללי ההיגיינה בקניון
אז האם הקורונה שינתה את האופן שאנחנו אוכלים לטובה או לרעה? זה מאוד תלוי. אנשים שלא איבדו את מקור הכנסתם ובמקום ארוחה במסעדה או משלוח למשרד בישלו בביתם, ככל הנראה צרכו מזון בריא יותר בתקופת הקורונה. לעומת זאת, אנשים שאיבדו את מקור פרנסתם או שחששו לצאת לעשות קניות בסופרמרקט, תקופת הקורונה הייתה ככל הנראה פחות בריאה עבורם בגלל צריכה מוגברת של מזונות מעובדים וזולים או כי הזמינו משלוחים ממסעדות לעיתים תכופות.
מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים מצאו שהשמנת ייתר, לחץ דם גבוה וסוכרת סוג 2 הם גורמי סיכון לסיבוכים ותמותה מנגיף הקורונה ומומחים בארצות הברית מערכים שאילו שיעורי ההשמנה באוכלוסייה היו נמוכים יותר, גם מספר החולים שהגיעו לסכנת חיים בבתי החולים היה קטן יותר.
קשה להעריך בשלב הזה איך מגפת הקורונה תשפיע בעתיד על האופן שבו אנחנו אוכלים והאם השינויים שאימצנו בתקופת הבידוד יישמרו לאורך זמן. אבל ברור לגמרי שבתקופה האחרונה השתנו הרגלי התזונה שלנו. לכן זו כדאי לנצל את ההזמנות הזו כדי לאמץ אורח חיים בריא, להקפיד על לבצע פעילות גופנית ואם צריך אפילו להשיל את הקילוגרמים העודפים שהצטברו בתקופה האחרונה.
- ד"ר רז הגואל, רופא מומחה והמנהל של המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה