בכל שבוע מפציעה לעברנו דיאטה חדשה וסוחפת את העולם. מחקרים מתחילים להיערם, טוקבקים מתחילים להיזעם, תמונות לפני ואחרי מתפרצות לרשתות ומפיצות מוטיבציה לכל עבר. אבל גם אם נדבקת בה, היא דועכת לאורך זמן, ואת מחכה, מאוכזבת, לשיטה הבאה.

את הספר "תזונה לנשים שיכולות לכתוב ספר על תזונה" כתבה הנטורופתית אלמוג גולד לנשים שכבר ניסו כמה דיאטות, ניקויים או שיטות, ועדיין לא מרוצות מהמשקל שלהן ומהתחושות שלהן. היא מנסה לעשות באמצעותו סדר בראש, בלב ובבטן ומזמינה אותנו למצוא את הנוסחה המתאימה לנו. החדשות הטובות הן שלמרות שנשים שיכולות לכתוב ספר על תזונה יודעות גם את רוב מה שכתוב בספר הזה (הן לא חושבות שמוצרי דיאט הם ה-דבר), הוא עדיין מצליח לספק כמה תובנות מפתיעות, ובעיקר מטמיע כמה אסטרטגיות שכדאי לאמץ. החדשות הרעות הן שנראה שהמאבק הבלתי פוסק בפיתויים הוא, ובכן, בלתי פוסק. וגם אם גולד מעידה שהיא "מתחזקת בנינוחות משקל, רמות כולסטרול ואנרגיה מאוזנים במשך כ-20 שנה", היא גם מספרת לאורך הספר על מאבקיה האישיים מול מיני מזונות במיני תקופות, למשל מול עוגייה שמוגשת לה עם הקפה בבית הקפה. אין פה חופש מאוכל, גם אם הגישה סלחנית ומכילה יותר, ומביאה בחשבון את האישה – את חוסר האיזון הפיזיולוגי שיכול להיות לה, את נקודות התורפה שלה ואת סוג האכלנית שהיא.

>> איזה פרי הכי משמין? המצעד
>
> חמישה ירקות שלא ידעתם שהם סופר-פוד

אז למה 95 אחוז מהדיאטות שאנחנו עושות נכשלות? ואיך אפשר לשנות את זה?

  1. זה לא הכול או כלום
    הראבקיסטיות, שנכנסות לדיאטה בכל הכוח ומיישמות אותה באדיקות, מגלות יום אחד שהמוטיבציה - משאב מתכלה – אוזלת. וכשדברים משתבשים, במקום לחזור לקו התזונתי הן מוותרות ומפצות את עצמן. מי שרוצה להטמיע אורח חיים בריא, אומרת גולד, צריכה לעשות זאת בהדרגה.
  2. שכחנו להגדיר מטרה ספציפית וריאלית
    לטענת גולד, הגדרה כללית כמו "לרזות" או "לאכול בריא" לא מספיקה, וצריך לפרט לעצמנו – כמה? בכמה זמן? מה זה אומר בדיוק? ולהציב מטרות ריאליות.
    מרק עדשים (צילום: StockphotoVideo, shutterstock)
    תחזיקי סיר מרק במקרר, זה ישתלם לך|צילום: StockphotoVideo, shutterstock
  3. אנחנו מקשיבות לאחרים ולא לעצמנו
    אל תאכלו מאכלים שאתן לא מתחברות אליהם, כמויות שאתן לא שבעות מהן, בשעות שלא מתאימות למצבי הרעב והשובע שלכן. אתן, אומרת גולד, מכירות את עצמכן הכי טוב וצריכות להסכים לסמוך על עצמכן בתהליך.
  4. אנחנו חושבות שכדי להצליח צריך עוד ידע
    לפעמים המידע מציף אותנו, מבלבל, מייאש ואולי אפילו משתק.
  5. אין לנו אסטרטגיה
    חלק נכבד מהספר מתמקדת אלמוג בחשיבות האסטרטגיה ודרכי הפעולה שיתמכו בה, וזהו גם התחום שהיא מתמחה בו. לדבריה, תכנון אסטרטגיה שמתאימה ליכולות ולצרכים הפיזיים והרגשיים שלו היא המפתח לחיים שנרצה לחיות.
    קערת אגוזים (צילום: 123rf)
    גם נשנושים בריאים צריך להגביל|צילום: 123rf
  6. הבית שלנו מלא חטפנים
    גם אם הם בריאים, כמו מיני אגוזים ותמרים, הם לא צריכים להיות על מדף מול העיניים. יש דרכים להתמודד עם זה ועם רצונות שאר בני הבית.
  7. אין לנו מה לאכול כשאנחנו רעבות
    ארוחות מסודרות הן הבסיס, ויש לדאוג לארוחות זמינות שימנעו מאיתנו לדלג או לנשנש. אגב, גולד טוענת כי מניסיונה נשים רבות מרגישות שבעות ומרוצות יותר מתבשיל חם מאשר מכריכים וסלטים, גם בקיץ כשהמזגנים מקפיאים אותנו בכל מקום. 
  8. יש לנו יותר מדי מזון בריאות בצלחת  
    זו אולי העצה המפתיעה ביותר מבחינתי. זה נשמע אבסורדי, אומרת גולד, אבל נפוץ: קחו למשל סלט או שייק, קערת פוקי של איזו כוהנת אינסטוש מלאה כל טוב – אורז מלא, סלמון, גרגירי חומוס, עלים, מלפפון, גמבה, עגבניות, כרוב, שומשום ואננס. מלא מזונות שאמרו לנו הם טובים ובריאים, מלאי סיבים וגם מצטלמים יפה. אלא שעומס הסוגים וסמלי הבריאות האלה יכול להעמיס על מערכת העיכול, וממש לעצור ירידה במשקל ולנפח את הבטן. תמיד עלינו לעצור ולבדוק מה מכביד עלינו, מה מעייף אותנו, כי מה שטוב לאחת, ממש לא טוב לאחרת. צמצום סוגי מזונות בארוחה מומלץ, ולעתים אפילו הפרדת מזונות.
    צלחת בריאות (צילום:  Tatjana Baibakova, shutterstock)
    מצטלם טוב - אבל מכביד על הבטן|צילום: Tatjana Baibakova, shutterstock
  9. כלום לא עוזר אם אנחנו לא ישנות טוב
    ידוע לכול ובכל זאת קשה ליישום. בייחוד כשנפטרים סוף סוף מהילדים ומטרדות היום וצריך קצת זמן לעצמנו. כך שההמלצה ללכת לישון ב-23:00 לכל המאוחר נראית לי בלתי ישימה. נסי להקדים בחצי שעה למשך תקופה, מייעצת גולד, ואז להקדים עוד קצת. כל צעד כזה יתמוך בבריאות, באיזון ההורמונלי ובאנטי אייג'ינג.
  10. אנחנו מתמקדות באיסורים ובהגבלות במקום באפשרויות
    כשאנחנו מתמקדות במה לא, החלק המדוכא מהאיסורים רק מחכה למרוד ולהשתחרר. הגישה והמילים שאנחנו בוחרות לדבר בהן על אכילה ואוכל יכולות לנבא עד כמה התהליך יחזיק. תשכחו מביטויים כמו "תקעתי", "חרגתי", "חטאתי". במקום להגיד "אני לא אוכלת אחרי שמונה בערב" אמרי "אני מסיימת את ארוחות היום עד שמונה", במקום "אני לא אוכלת לחם" – "אני בוחרת להתמקד בדגנים כמו קינואה, אורז וכוסמת, להרגשה טובה יותר". את החוויה של אסור ומותר נחליף בחוויה של בחירה וניהול נכון ונינוח של האכילה.