חשבו על כל אותן הפעמים בהן הזמנתם קינוח במסעדה, או התפרעתם עם פרוסת עוגה נוספת: האם הרגשתם אשמים? מתברר, כי תגובה חיובית למזון דווקא מסייעת לנצל את הרכיבים התזונתיים שיש בו. זאת משום שהתרגשות, למשל, כדוגמה לתחושה חיובית, מעוררת את אברי העיכול, מבלוטות הרוק ועד המעיים, ל"שרוף" בצורה יעילה יותר קלוריות.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אבל מה קורה למערכת העיכול כשאוכלים מזון ומרגישים כלפיו תחושות שליליות, כמו רגשות אשם? ובכן, תחושות שליליות ובמיוחד רגשות אשם הם למעשה סוג של סטרס. במצב כזה, הגוף שלכם נוטה לשחרר הורמון בשם קורטיזול, שמשפיע, בין השאר, על מערכת הלב בכך שהוא מגביר את הדופק ואת לחץ הדם. הפעילות הלבבית המואצת מפחיתה ומאטה את פעילות מערכת העיכול. עניין של חלוקת משאבים של הגוף: ככל שדם רב יותר זורם מתוך ואל הלב, קטנה זרימת הדם לעבר מערכת העיכול ופחות חמצן מגיע למעיים. המשמעות יכולה להיות שסטרס מעכב את ספיגתם של רכיבים תזונתיים שונים.
אחרי שמזון מגיע למעיים, המערכת העצבית שולחת אותות לשרירי מערכת העיכול שמתחילים להניע את המזון כחלק מתהליך פירוקו, על מנת לשחרר את הרכיבים התזונתיים החיוניים שיש בו ולהפריד אותם ממה שבהמשך יעבור כפסולת למעי הגס. במקביל, מערכת העצבים מפרישה נוירוטרנסמיטרים, חומרים שהם מוליכים עצביים, כמו ההורמון סרוטונין (הורמון מצב הרוח, בשמו העממי) וההורמון קורטיזול, שכאמור מופרש במצבי לחץ. במצב הזה, שבו הקורטיזול מאט את פעילות המעיים, תהליך פירוק המזון וספיגתו יעיל פחות.
"אחד המאפיינים של העולם המערבי המודרני הוא לחץ - סטרס. קיימת עלייה במדדי הלחץ ברוב המדינות המערביות וגם בישראל. כתוצאה מכך ישנו צורך הולך וגובר להתאים עצמנו לעולם המשתנה במהירות", אומרת דתיה יער, תזונאית, יועצת ל"אלטמן". "הפרעות חרדה הן הסוג הנפוץ ביותר של בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים וילדים, כולל אוכלוסיות בריאות ונורמטיביות. זו אולי הבעיה הנפשית הנפוצה ביותר בקרב האוכלוסיה הבריאה ומתפקדת. ידוע גם שקיים קשר הדוק בין המעי למוח, ובכל רגע נתון עוברים מסרים בין שני האיברים האלו. לא סתם קוראים למעי 'המוח השני'".
חיידקים פרוביוטיים נחשבים כרכיב חוצה גיל, כדאי לדאוג לאיזון במערכת העיכול שלנו. חיידקים פרוביוטים במערכת העיכול עשויים לעזור לגוף להתמודד בין היתר עם מצבי לחץ. החיידקים מייצרים מוליכים עצביים באמצעות נתיבים עצביים שמקשרים בין מערכת העיכול למוח ומשפיעים על הפחתת הורמוני מתח וחרדה. רכיב צמחי נוסף שנחקר ונמצא יעיל בהפחתת הורמון הלחץ הקרטיזול, הוא השורש של האשווגנדה,שנמכר לאחרונה גם בישראל.
עוד ב-mako בריאות:
>> האיום הבריאותי שמסכן את הציבור הישראלי
>> מרגישים עייפים כל הזמן? אולי זו הסיבה
>> כך ג'ניפר לורנס נכנסה לכושר שיא
התוצאה של לחץ וסטרס מתבטאת, כאמור, ביכולת הגוף לנצל היטב את רכיבי המזון השונים, אבל גם עלולה להתבטא באי נוחות ואפילו בכאבי בטן ושאר תופעות שמשויכות לעתים לתסמונת המעי הרגיז.
השפעה שלילית נוספת של האטת עיכול וספיגת המזון, היא על אוכלוסיית חיידקי המעיים. כאמור, סטרס מאט את זרימת הדם למעיים, וכתוצאה מכך – כמות החמצן שמגיעה למערכת העיכול פוחתת. לכך יש השפעה על שגשוגם של "החיידקים הטובים", שכידוע, מסייעים לעיכול תקין ולספיגת רכיבים תזונתיים יעילה.
אם לא די בכך, מתברר שהפרשה מוגברת של קורטיזול, כתוצאה מסטרס, מגבירה את צבירת השומן שנספג ממזון, ובמיוחד באזור הבטן. השומן הבטני נחשב כגורם סיכון, שכן כידוע הוא נקשר למחלות לב, כלי דם וסוכרת. בנוסף, קורטיזול משפיע על מאזן הסוכר (גלוקוז) בגוף ומעורר הפרשה מוגברת של אינסולין – ההורמון שאחראי על ספיגת הסוכר בתאי הגוף. כידוע, הפרשה מוגברת של אינסולין לאורך זמן היא אחד מגורמי הסיכון לסוכרת.
אגב, ואולי לא פחות מדהים: כל התהליכים הללו שכיחים יותר בקרב נשים, לעומת גברים.
9 דרכים שייסיעו לכם במלחמה בהשמנה ובשמירה על הבריאות:
1. אכלו לאט.
2. נסו להבין כיצד אתם מרגישים כלפי המזון שאתם עומדים לאכול.
3. הבחינו בין תחושות של רעב לעומת צמא, ושעמום – שעל פי מחקרים רבים, גורם לאכילת יתר. חשוב להבין שכדאי לאכול רק כשבאמת רעבים ולא משום סיבה אחרת.
4. נסו להבין במה אתם חושקים: האם בא לכם לאכול בשר? האם הצורך שלכם הוא בלחם או בפסטה? לחשקים הללו יש בדרך כלל סיבה: כפי הנראה שהגוף שלכם מאותת לכם מה הוא צריך. אם תחליטו לממש את החשקים האלה, עשו זאת בלב שלם ולא בצורה שיפוטית.
5. למדו להרגיש מתי אתם מלאים. הגוף שלכם מאותת לכם גם לגבי שובע והבנת התחושה עשויה למנוע אכילת יתר, כמו גם את רגשות האשם שאתם עלולים לפתח לגבי מה שאכלתם.
6. אכלו בצורה מודעת, ולא מוסחת. כלומר – כשאתם אוכלים נסו שזו תהיה הפעולה הבלעדית שאתם עושים, בניגוד, למשל, לאכילה מול הטלוויזיה. אכילה מודעת, שמשתפת באוכל את כל החושים – ראייה, ריח, תחושה - תסייע לכם להבין טוב ומהר יותר מתי אתם מלאים.
7. היו סלחניים כלפי עצמכם, ולא יזיק לתרגל חמלה עצמית כדי להצליח בכך, כדי להימנע מרגשות אשם הקשורים לאכילה.
8. מרגישים לחוצים? נסו להתהלך קצת בחדר, תרגלו נשימות, מדיטציה או דמיון מודרך, שיסייע לכם לצאת ממצבי לחץ.
9. תרגול תרגילי נשימות, כלומר – הפעלה מודעת של שרירי הסרעפת - יסייע לא רק בהפחתת סטרס, אלא גם יעודד זרימת דם תקינה לאברי העיכול.