מקורו של הכורכום בדרום-מזרח אסיה והוא אחד מהתבלינים הפופולריים ביותר גם במטבח הישראלי. הצמח, המשתייך למשפחת הזנגביליים, זכה לתשומת לב מחקרית רבה בשנים האחרונות בזכות התרכובת הפעילה שבו – כורכומין, שהוכחה כבעלת פוטנציאל בריאותי משמעותי.
כורכומין, המצוי בשורש הכורכום בריכוז של 2%-9%, הוא התרכובת שמעניקה לכורכום את צבעו הייחודי ואת סגולותיו הבריאותיות. מחקרי מעבדה ומחקרים קליניים שנעשו בקרב בני אדם הצביעו על יתרונותיו הפוטנציאליים במגוון תחומים.
אנטי-דלקתי
הכורכומין מסייע להפחתת דלקות כרוניות הקשורות למחלות כמו דלקת מפרקים וקרוהן.
מונע מחלות
הכורכומין הוא נוגד חמצון המסייע בהגנה על הגוף מפני נזקי רדיקלים חופשיים, שתורמים להזדקנות מוקדמת ולמחלות כרוניות.
אנטי-סרטני
מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהכורכומין עשוי לעכב התפתחות של סוגי סרטן מסוימים.
טיפול בכאבי מפרקים
מחקר מ-2020 הראה כי כורכומין יכול להקל על כאבים בקרב הסובלים מאוסטיאוארטריטיס.
תמיכה במערכת החיסון
הכורכום נמצא כבעל השפעה אנטי-ויראלית, מה שחשוב בעיקר בימי החורף הקרים שבהם שכיחים הווירוסים העונתיים.
איך הכי כדאי לצרוך כורכום?
אפשר ליהנות מהיתרונות הבריאותיים של הכורכום בדרכים שונות: שימוש בתבלין במאכלים ומשקאות או נטילת תוספי תזונה שמכילים ריכוז גבוה של כורכומין, לעיתים עד 95%. עם זאת, ספיגת הכורכומין במערכת העיכול אינה אופטימלית באופן טבעי. כדי לשפר את הספיגה, מומלץ לצרוך אותו יחד עם מזון שומני או לצד פיפרין, רכיב המצוי בפלפל שחור.
אגב, אף שהכורכומין נחשב בטוח לשימוש ואפילו מאושר על ידי הFDA, אם צורכים אותו במינונים גבוהים, הוא עלול לגרום לתופעות לוואי כמו: כאבי בטן, בחילות ושלשולים. לכן, מומלץ להקפיד על מינון מתאים ולהתייעץ עם רופא, בייחוד במקרים של מחלות כיס מרה, מטופלים הנוטלים תרופות מדללות דם, נשים בהריון ומניקות ואנשים לפני ניתוח או במהלך טיפולים כימותרפיים.
כמו כן, למרות סגולותיו הרבות, חשוב לזכור כי תזונה בריאה ומאוזנת אינה תלויה במזון אחד בלבד. תזונה נבונה כוללת את כל אבות המזון בפרופורציות הנכונות, והיא המפתח לרווחה כללית. הכורכום, ככל שיהיה מועיל, הוא אינו תחליף לתזונה מאוזנת אלא יכול לשמש כתוספת חיובית לאורח חיים בריא.
הדיל עבוד היא דיאטנית קלינית באסותא חיפה