שוקולד טעים, משקה מוגז או פינוק מטוגן – עם יד על הלב, מי מאתנו לא חוטא באלה מדי פעם. אלא שלצד ההנאה הרגעית במזונות המכונים ג'אנק פוד, כדאי להבין שהם עשויים להשפיע על המוח, הגוף והנפש שלנו.
ג'אנק פוד (זללת) הוא אוכל מהיר, מעובד, עתיר קלוריות, שומנים, סוכרים או מלחים; ומנגד, הוא דל בוויטמינים ובמינרלים. במרוצת השנים הפכה אכילת הג'אנק פוד לתופעה כלל עולמית ההולכת וגוברת בשל זמינותו הרבה, המחיר הזול, הטעם הממכר שנובע מכמות גדולה של מלח, סוכר, שומן וגם האריזות הצבעוניות והמושכות.
צריכת מזונות מעין אלה פוגעת בראש ובראשונה במנגנוני הרעב והשובע שלנו, מה שמשפיע על אכילה בלתי פוסקת שלהם. מכאן, קצרה הדרך לעלייה במשקל, לעודף משקל, להשמנה ואף למחלות כמו סוכרת, לב וכלי דם. בנוסף, אכילת ג'אנק פוד משפיעה גם על השלד, על יכולת התנועה ועל מצב הרוח וההרגשה.
המבורגר או פלאפל?
ארצות הברית נחשבת לאומה שהמציאה את הג'אנק פוד. המאכל שהכי מזוהה עם התרבות האמריקאית הוא ההמבורגר כמובן. הקציצה שמגיעה בלחמנייה עם הרבה רטבים וצ'יפס, לרוב מלווה בכוס ענקית של משקה תוסס ממותק ואפשרות "להגדיל ולשדרג". בישראל, לעומת זאת, המאכל הכי אהוב ונצרך הוא הפלאפל. מנת הפלאפל כשלעצמה משלבת פחמימה מורכבת (החומוס שבכדורים), ירקות עם סיבים תזונתיים (בסלט), שומן בריא (מהטחינה) והיא אפילו עשירה בברזל. אולם הטיגון העמוק של כדורי הפלאפל והצ'יפס יחד עם הפיתה מהקמח הלבן שנחשב פחמימה בעלת אינדקס גליקמי גבוה (פחמימות שמעלות במהירות את רמת הסוכר בדם) – כל אלה מובילים לכך שמדובר במנה פחות בריאה שיכולה לעלות לכם ביותר מ-700 קלוריות.
לפי מחקרים שונים, אכילה של מזון עתיר בשומן רווי מובילה לעוררות של מערכת החיסון בגופנו וגורמת למצב דלקתי. מחקרים נוספים הראו שאכילה מרובה של מזון המכיל פחמימות עם אינדקס גליקמי גבוה מעלות את הסיכוי לסבול מתסמיני דיכאון וממצב רוח ירוד. מנגד, אכילה של מזון טרי ומגוון מובילה לתחושת שליטה ובהתאם - משפרת את מצב הרוח.
הקשר בין תזונה לזיכרון
העידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים אינו מעודד ומפתח את הזיכרון שלנו. התרגלנו לנסוע על אוטומט לפי הנחיות ה-WAZE ואנחנו כבר מזמן לא זוכרים את מספר הטלפון של השכן. מה שלא מוסיף לחגיגה, הם המאכלים המעובדים שאנו צורכים על בסיס יום-יומי. מחקרים רבים בחנו את הקשר שבין ממתיקים מלאכותיים שנמצאים במשקאות הדיאט למיניהם לבין פגיעה בזיכרון שלנו. מחקרים נוספים הראו כי ככל שרמת הסוכר המצטברת גבוהה בדם, הסיכוי לפגיעה בזיכרון ולפגיעה בקבלת החלטות גדל.
חברות המזון ובייחוד יצרניות החטיפים מקדישות זמן וכסף רב כדי "לעבוד" על הגוף שלנו – להגיע בדיוק לנקודת הטעם שגורמת לנו תחושת התמכרות, חוסר שליטה, תשוקה ואכילה מוגברת. כאשר אנחנו אוכלים את המזונות האלה, שילוב הרכיבים שבהם מפעיל את אותם האזורים במוח שמופעלים בעת צריכת הרואין או קוקאין, מה שבפועל גורם לנו לרצות עוד ועוד.
השפעה מזיקה עבור הילדים
לאכילה של מזון מעובד השפעות מזיקות ובלתי הפיכות גם שכמדובר בילדים, בעיקר על המוח שלהם. מחקר גדול שנערך בבריטניה ופורסם בכתב העת The Lancet כלל כ-300 ילדים בני 3, 8 ו-9 ובדק את השפעת צבעי מאכל וחומרים משמרים על התנהגותם. במהלך הניסוי הילדים קיבלו שלושה סוגים שונים של משקאות ממותקים המכילים סוכר וגם צבעי מאכל וחומרים משמרים ולאחר מכן, התנהגותם הוערכה על ידי מורים והוריהם.
תוצאות המחקר הראו שלאחר שתיית משקאות אלו, נצפתה אצל חלק מהילדים עלייה מיידית ברמת ההיפראקטיביות (בחלקם אף ברמה משמעותית). עלייה זו נצפתה גם בקרב ילדים שאינם סובלים בשגרה מהפרעות קשב וריכוז או היפראקטיביות.
אז מה כן כדאי לאכול ואיך? הכינו בבית צ'יפס בתנור או במכשירי הנינג'ה למיניהם, עם כף אחת של שמן זית; בחרו מתוקים על בסיס חומרים טבעיים, כמו פירות או פרוסת לחם מקמח מלא עם דבש, סילאן או חמאת בוטנים טבעית; והעדיפו בורקס ביתי מבצק פילו או דפי אורז. את השתייה הממותקת החליפו במים בתוספת נענע, לימון או פרי. חשוב לא פחות – הסתכלו על האותיות הקטנות באריזות המזון שאתם קונים. אם יש יותר מדי רכיבים שאתם לא מזהים, עדיף שתוותרו מראש על התענוג.
לירון בוארון, דיאטנית קלינית במאוחדת מחוז דרום