אם הכול היה מסתדר כמו שהיינו רוצים, האם היינו מרוצים? שאלה טובה שכנראה אף פעם לא נדע בוודאות את התשובה המלאה. הפסדים, כישלונות, ואי-הצלחות הם חלק מהחיים, וספורטאי, שכל מהות עיסוקו היא תחרות וניצחון, עומד למבחן כזה מול עצמו ומול היעדים שלו בכל שבוע, טורניר או תחרות.
אחרי הפסד, או אם נסתכל על זה בצורה אובייקטיבית יותר, כשהתוצאה בסיום התחרות לא משקפת את מה שהיינו רוצים שהיא תהיה, ספורטאים רבים נוטים לשקוע בדכדוך ולקחת את ההפסד באופן אישי. "אני גרוע", "אני אפס", "אני כישלון", זועק האגו המאוכזב והפגוע שלהם. יש גם כאלו שהודפים כל אחריות אישית ומאשימים את כולם – את המאמן, השופט, הקהל, מזג האוויר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
ניצחון או לא להיות
זה לא מקרי שספורטאים לוקחים הפסדים קשה. זוכי פרס נובל לכלכלה עמוס טברסקי ודניאל כהנמן הראו שאנשים נוטים לתת יותר חשיבות להפסד מאשר לרווח, ולכן הכאב מהפסד הוא גדול יותר מהאושר אותו אנחנו חשים מרווח שווה ערך. ובמילים אחרות – הבאסה מההפסד גדולה יותר מהאופוריה של הניצחון.
ספורטאים תחרותיים לא צריכים את המחקרים של הפרופסורים כדי לדעת שזה נכון. הטריילר לסרט הדוקומנטרי על לאנס אמסטרונג The Armstrong Lie, נפתח עם רוכב האופניים האגדי אומר למצלמה: "אני אוהב לנצח, אבל יותר מכל דבר אחר, אני לא יכול לשאת את הרעיון של הפסד, כי מבחינתי, הפסד שווה מוות". אין פלא שאמסטרונג עבר על החוק, שיקר, וגרם לאחרים לעבור על החוק, כדי לוודא שהוא ינצח.
לומדים להפסיד. איך?
ביום שתלמדו להפסיד זה היום שתתחילו להשתפר. ללמוד להפסיד זה לא אומר שאתם לוזרים או תבוסתניים. זה אומר שבמקום כישלון אישי, אתם רואים בהפסד שיעור מקצועי ותרגיל בחוסן מנטאלי.
החדשות הטובות הן שלדעת להפסיד זאת מיומנות ניתנת ללמידה ולשיפור.
להוריד את הורמון הלחץ
אחרי ניצחון רמת הטסטוסטרון עולה, ואחרי הפסד רמת הטסטוסטרון יורדת והקורטיזול, המכונה גם הורמון הלחץ, עולה. רמת קורטיזול גבוהה עשויה לפגוע בהתאוששות הפיזית אחרי המשחק, להחליש את המערכת החיסונית, לגרום לנדודי שינה, למצבי רוח משתנים, ולדיכאון. אצל ספורטאים זה גם יכול להתבטא בירידת הביטחון והססנות לגבי הפעם הבאה בהם הם מתחרים.
דרך טובה להוריד את רמת הקורטיזול אחרי הפסד היא להיות בחברת חברים. התרועעות עם אנשים שאוהבים אותנו ומפרגנים לנו מורידה את הלחץ על ידי זה שהיא מחזירה אותנו לפרופורציות, משפרת את מצב הרוח, גורמת לירידה בתחושת הסכנה ולעליה בתחושת הביטחון. אחרי הפסד הדחף הטבעי הוא להתבודד ולהתמרמר. במקום זה, תתרועעו עם חבריכם לקבוצה או חברים אחרים או משפחה וקבלו מהם את תמיכה מוראלית ועידוד.
חוק 24 השעות
רוצים בכל זאת לשקוע בבאסה? בסדר. אבל תגבילו את זה בזמן. מקסימום 24 שעות אחרי ההפסד, וזהו. אחר כך אתם קמים וממשיכים לעשות את מה שאתם יודעים הכי טוב לעשות – להתאמן חזק וחכם, ולהאמין בעצמכם. אגב, החוק הזה נכון גם אחרי ניצחונות. תחגגו, תעופו על עצמכם, ותהיו באופוריה למשך 24 שעות, ואחר כך תחזרו לעבוד ותתכוננו לתחרות הבאה.
תיבת הביטחון
תאספו עדויות לכל ההצלחות וההישגים שלכם ותשמרו אותן בטלפון, בתיקיה במחשב, או במחברת. כל ניצחון, תוצאה נהדרת, סל מדהים, כל אירוע שבו הצטיינתם או הישג משמעותי בקריירה הספורטיבית שלכם. תהפכו את זה לתיבת ביטחון פיזית או וירטואלית. אחרי הפסדים, פתחו את תיבת הביטחון שלכם ותזכירו לעצמכם את ההישגים שלכם ולמה אתם מסוגלים.
תפרידו בין ההפסד לתפיסת העצמי שלכם
כל אלוף אולימפי, שיאנית עולם, או מניף גביעים, הפסידו לא מעט בקריירה שלהם. ההבדל בינם לבין כל השאר זה שהם התאוששו מהר, הבינו שזו רק מהמורה בדרך, האמינו בעצמם, וידעו שהתוצאה לא תלויה רק בהם. כמו שאונקולוגית לא מפסיקה לטפל בחולים אחרי שחולה שלה נפטר, כך גם ספורטאי-עילית לא מרשה לעצמו להתבוסס בבאסה יותר מדי ולקחת דברים באופן אישי. הוא מבין שהפסדים זה חלק משגרת חייו, שמשחק אחד לא מגדיר אותו כשחקן או כאדם, ולומד מהטעויות.
אל תהפכו את התפקוד שלכם במשחק ואת התוצאה לכתב אישום נגדכם. כמו שאומר המאמן המנטאלי קן רביזה: "אם תתייחסו לכל משחק כמו עניין של חיים ומוות, אתם תמותו הרבה".
טליה שחר, מאמנת מנטאלית לספורטאים ולספורטאיות