ישנו קשר הדוק למשל, בין מחלות מעי דלקתיות כרוניות, כגון קוליטיס כיבית או מחלת קרוהן, והתפתחות סרטן המעי הגס. בסרטנים אחרים, הדלקת איננה קשורה להתפתחות תהליך סרטני אבל היא בהחלט יכולה לתרום להאצתו והתפשטותו בגוף.
מה שיכול להפחית את הפעילות הדלקתית בגוף ותוך כדי גם את הסיכון שלנו לחלות בסרטן היא פעילות גופנית. כמה פשוט-ככה יעיל.
פרופ' איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית, מייסד היחידה האונקוגנטית בשיבא ומרפאת הנשאיות במרכז מירב, מנהל מרכז רפואה מונעת מותאמת אישית בביה"ח אסותא ת"א ופרופ' מן המניין באונ' תל אביב, מסביר איך המנגנון הזה פועל:
"מה שידוע לנו באופן ברור וחד-משמעי הוא שפעילות גופנית מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן. גם לאנשים באוכלוסייה הכללית שהם בסיכון רגיל, וגם למי שנושא מוטציות בגנים הקשורים לסרטן מורש או למי שיש היסטוריה משפחתית של סרטן. מתוך כ-500 סוגים שונים של סרטן, המחקרים שנעשו עד היום על הקשר בין פעילות גופנית למחלה נוגעים בעיקר לסוגי הסרטן השכיחים ביותר (שד, מעי גס, ערמונית) ואין צל של ספק שעיסוק קבוע בפעילות גופנית מקטין את הסיכוי לפתח את אותן מחלות. 
מה מקור החיבור בין תחלואת סרטן לספורט?
"פעילות גופנית למעשה מסייעת להקטנת הסיכון לסרטן בכמה מנגנונים, אחד מהם הוא יצירת תגובה תאית אנטי-דלקתית. תהליך דלקתי איננו גורם לסרטן אך הוא יכול להאיץ את התקדמות המחלה. המנגנון הזה לא תלוי אגב בירידה במשקל הגוף".
"חשוב להבין שלא מדובר על דלקתיות שקשורה לתגובה לחיידק. אלא תהליכים דלקתיים שאינם זיהומיים. ישנם מדדי דלקת שניתנים לבדיקה בבדיקת דם כמו CRP ו-High sensitivity CRP, שקיעת דם, ועוד. כל אותן בדיקות מעידות על כך שבאיזשהו מקום בגוף יש דלקת.
"אלו דברים שהם מדידים לאורך זמן. כשבדקו קבוצות גדולות של אנשים לפני פעילות גופנית ואחריה, נמצא שהרמות הממוצעות של מדדי דלקת היו משמעותית נמוכות יותר לאחר העיסוק בספורט בהשוואה לרמתם לפני הפעילות הגופנית".
האם פעילות גופנית מועילה גם למי שחלה כבר בסרטן או החלים מהמחלה?
"מחקרים שנעשו על עשרות אלפי חולי סרטן שיכולים לעסוק בפעילות גופנית, כמו חולים בסרטן שד, סרטן מעי גס וסרטן של הערמונית, גילו כי מי שבוחר לעשות פעילות גופנית בזמן הטיפולים ולאחריהם, מעלה את סיכויי ההחלמה שלו ומפחית את הסיכויים לסבול מתופעות לוואי.
"לפעילות גופנית יש גם אפקט מניעתי אקטיבי שחשוב במיוחד לאנשים עם סיכון מוגבר לסרטן, כמו נושאי מוטציות מורשות בגנים. חוץ מאשר כירורגיה מקטינת סיכון כמו כריתת שדיים, כריתת שחלות, כריתת בלוטת המגן או כריתה של המעי הגס, אין הרבה דברים שאותם אנשים יכולים לעשות באופן אקטיבי כדי להקטין את הסיכון שלהם לחלות – מלבד פעילות גופנית.
"תוכניות לגילוי מוקדם של מחלה זה דבר פאסיבי -הן מבוססות על העיקרון שנגלה את הסרטן אם הוא יופיע. לעומת זאת, פעילות גופנית היא אחת הדרכים והיעילות והפעילות להקטין סיכון לתחלואת סרטן אצל מי שנמצא בסיכון גבוה".
פעילות גופנית מקטינה את הסיכוי לחלות בסרטנים הורמונליים
עוד מנגנון שקושר בין פעילות גופנית להקטנת הסיכויים לחלות בסרטן הם ההורמונים. "בסוגי סרטן שקשורים להורמונים, כמו סרטן שד או סרטן הערמונית, אם הספורט מלווה בירידה במשקל ובשיעורי שומן נמוכים יותר, יש לכך גם השפעה על התפתחות המחלה", מסביר פרופ' פרידמן.
"בשומן בגוף האישה יש הרבה אסטרוגן שהוא הורמון מין שמאיץ תהליך סרטני. זו גם אחת הסיבות שפעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן של השד".
על פי פרופ' פרידמן, השפעה חיובית נוספת של ספורט על הפחתת הסיכוי לחלות בסרטן היא כזאת שבעולם הרפואה טרם הצליחו להבין. הדבר היחיד שברור הוא שהיא קיימת.
"לא בכל תצפית אפידמיולוגית אנחנו מבינים מהו המנגנון שפועל כאן, אבל אין ספק שבמחקרים ארוכי טווח ומרובי משתתפים ניתן לבודד את המרכיב של פעילות גופנית כתורם עיקרי להורדת הסיכון לחלות בסרטן ולהעלאת הסיכויים להחלמה מסרטן למי שכבר חלה".
האם יש פעילות שעדיפה להפחתת דלקתיות?
"לכל פעילות גופנית שגורמת להנאה ולא מעיקה על מי שעוסק בה יש ערך בריאותי. אם אני אגיד למישהו שהוא חייב לשחק טניס או לשחות והוא לא אוהב את סוגי הספורט הללו, הוא לא יעסוק בזה. אנשים צריכים להתאים את הפעילות הגופנית למה שחביב עליהם ולהקפיד לבצע אותה. צריך להבין בראש שלא חשוב מה אתה עושה – כל עוד אתה עושה פעילות גופנית קבועה - חייך יהיו ארוכים יותר, בריאים יותר ועם פחות סיכונים לעתיד".