סרטן השד הינו הגידול הממאיר הנפוץ ביותר בקרב נשים, הן בישראל והן בעולם כולו, ומהווה את הסיבה המובילה לתמותה מסרטן בקרב נשים. תוכנית הסקר הלאומית לגילוי מוקדם של סרטן השד המתקיימת מזה שנים רבות, הביאה לכך שמתוך כ-5,000 נשים המאובחנות בכל שנה עם סרטן שד חודרני, כ- 97% מאובחנות בשלב המוקדם של המחלה. "שלבים מוקדמים יותר של המחלה הם שלב אחד עד שלוש, בהם הסרטן מוגבל לשד, לבלוטות בבית השחי או לבלוטות אזוריות", מסבירה פרופ' שני פאלוך־שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בהדסה. "בשלבים אלו מטרת הטיפול היא ריפוי המחלה, טיפול שכולל על פי רוב ניתוח להסרת הגידול עם או בלי קרינה וטיפול תרופתי שנועד להקטין את הסיכון של חזרת המחלה בעתיד".
אצל כ־3% מהנשים המאובחנות לראשונה עם סרטן שד מדובר בסרטן שד גרורתי, כלומר מחלה שהתפשטה מעבר לשד לאיברים מרוחקים יותר, כמו עצמות, ריאות, כבד, מוח ועוד. עם זאת מוסיפה פרופ' פאלוך־שמעון כי בקרב הנשים שאובחנו עם מחלה מוקדמת, עשויה להיות חזרה של מחלה גרורתית: "הסיכוי לחזרת המחלה משתנה על פי מאפיינים שונים, כך למשל אישה שאובחנה בשלב הראשון עם גידול קטן וללא מעורבות של בלוטות, הסיכון שלה לפתח מחלה גרורתית הוא פחות מעשרה אחוזים, ולעומת זאת אישה אחרת שאובחנה עם גידול מעט יותר גדול ועם מעורבות בלוטות, הסיכון יהיה גבוה יותר". במקרים של סרטן שד גרורתי, בין אם מדובר במחלה שאובחנה כך מלכתחילה או במחלה שחזרה כגרורתית, מטרת הטיפול משתנה: "אמנם המטרה שלנו היא תמיד ריפוי, אך עם הכלים שיש היום בידינו אנחנו לא יכולים לרפא את המחלה, המטרה היא לרסן את המחלה ולהאריך את חיי המטופלות, סרטן שד גרורתי לרוב לא נעלם לצמיתות והאישה צריכה להמשיך במעקב וטיפול כל חייה".
סרטן השד זו לא מחלה אחת
אחת מהמהפכות המשמעותיות ביותר שנעשו בשנים האחרונות בעולמות המדע, מהפיכת הריצוף הגנטי שהגיעה לשיאה עם פרויקט הגנום האנושי במאה ה־21, הביאה גם להתקדמות משמעותית בעולם האונקולוגי ובדרכי האבחון והטיפול במחלה. סרטן שד איננה עוד מחלה אחת אלא שם כולל לכמה מחלות, כך מסבירה פרופ' פאלוך־שמעון. "נהוג לחלק את המחלה לשלושה סוגים עיקריים: גידולים הורמונליים הם גידולים עם ביטוי יתר של קולטנים להורמונים הנשיים, אסטרוגן ו/או פרוגסטרון, המיוצרים בגוף האישה באופן טבעי, והם גם הסוג השכיח ביותר של סרטן שד. לרוב הבסיס לטיפול בסרטן שד הורמונלי יהיה טיפול אנטי הורמונלי במטרה להוריד את היצור של ההורמונים בגוף או לחסום את השפעתם, עם/ללא תרופות נוספות המעכבות מסלולים תוך תאיים המובילים להתרבות תאי הסרטן. הסוג השני הוא סרטן שד מסוג HER2 חיובי, גידול שבו קיים ביטוי יתר לחלבון בשם HER2, גידול זה עשוי להיות אגרסיבי יותר והטיפול בו יהיה לרוב טיפולים ביולוגיים מבוססי נוגדנים כנגד HER2, בשילוב עם כימותרפיה סיסטמית, נוגדנים מצומדי כימותרפיה וקיימים גם טיפולים ממוקדים המעכבים חלבונים תוך תאיים; הסוג השלישי הוא סרטן שד מסוג 'Triple Negative' שבו אין בגידול לא ביטוי יתר של חלבון HER2 ולא של קולטנים לפרוגסטרון ואסטרוגן. במקרים אלו אפשרויות הטיפול מצומצמות יותר נכון להיום וכוללות כימותרפיה, אימונותרפיה ולעיתים נוגדן מצומד כימותרפיה.
בכל אחד מהסוגים הללו ישנם גם תתי־סוגים, וכך, על פי מאפיינים מולקולריים שמזוהים באמצעות בדיקה גנומית, ניתן למעשה לדייק את הטיפול ולאפשר 'רפואה מותאמת אישית' של ממש: "בבדיקה גנומית ניתן לבדוק הן שינויים תורשתיים הנמצאים בכל התאים בגוף והן שינויים המצויים ברקמת הגידול בלבד, שינויים אלו מכונים 'מוטציות'. יש מוטציות שנמצאות מההתחלה ויש מוטציות שמתפתחות עם הזמן (נרכשות), ולפי המוטציה ייתכן שנוכל להתאים את הטיפול. הבדיקה הגנומית מתבצעת על סמך לקיחת דגימה של רקמה בביופסיה או באמצעות דגימת דם (ביופסיה נוזלית). יש מוטציות אשר יכולות לגרום לגידול להיות אגרסיבי יותר או עמיד יותר לטיפולים, אך אם נשלב תרופות ממוקדות מטרה המותאמות למוטציות אלו, אנחנו עשויים להתגבר על העמידות לטיפול".
דוגמה למוטציה תורשתית היא מוטציה מסוג BRCA1/2, לרוב מטופלות הנשאיות למוטציה יכולות לקבל טיפול מוכוון מטרה המותאם לסוג מוטציה זה.
דוגמה למוטציה נרכשת היא מוטציה בגן PIK3CA שגורמת לפעילות יתר במסלול PI3K. זהו אחד מהשינויים הנפוצים ביותר בסרטן שד הורמונלי גרורתי. "מוטציה ב- PIK3CA נמצאת בגידול של כ־40% מהנשים עם סרטן שד הורמונלי גרורתי ויכולה לגרום לגידול לשגשג ולהביא לעמידות לטיפולים האנטי הורמונליים הסטנדרטיים. היום ישנן תרופות ממוקדות מטרה ספציפיות למסלול הזה, שנועדו לעכב אותו כאשר נהוג לתת אותן בשילוב עם תרופות מקובלות לסרטן שד הורמונלי", מסבירה פרופ' פאלוך־שמעון ואף מוסיפה שישנם טיפולים מותאמים למוטציות הניתנים בכדורים, ומאפשרים לאישה לנהל אורח חיים נוח ולשמור על שגרה מיטיבה.
מבט קדימה בתקווה ואופטימיות
פרופ' פאלוך־שמעון ממליצה לנשים שנמצאות כעת בתחילת הדרך לא לפחד לשאול שאלות ולבקש הסברים. "כמטופלת את עומדת לקבל טיפולים שהם לא תמיד קלים, וחשוב שתדעי מה הולך לקרות, שזה הרי הגוף שלך. לכן אני ממליצה מאוד לא להתבייש ולהגיע לרופא.ה עם רשימת שאלות שהכנת מראש, למשל מהם הטיפולים המתאימים למצבך? האם יש מקום לביצוע בדיקה גנומית? כיצד ניתן הטיפול ומהן תופעות הלוואי הצפויות? כך תוכלי לצאת מהמפגש בתחושה שקיבלת את כל התשובות שאת צריכה. הידע שתקבלי ייתן לך העצמה וכלים להתמודד עם המחלה בצורה אופטימאלית. היעזרי כמה שניתן באחות המתאמת ביחידה, היכן שיש, היא יכולה לסייע לך להתמודד עם הטיפולים, התרופות ותופעות הלוואי באופן שיאפשר לך איכות חיים טובה. בנוסף, חשוב מאוד לזכור, שסל הכלים שלנו הולך וגדל, בזכות בדיקות שעוזרות להבין לעומק את מאפייני הגידול ובזכות כניסה של טיפולים חדשים וזה נותן הרבה מקום לתקווה ואופטימיות".
***
יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לנובמבר 2024. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ