להיות הורים לילדים זו משימה לא קלה. מחד, מסבירים לנו שחשוב לשמור על ניקיון, לשטוף ידיים ולא להתקרב לחולים. מאידך, לא בטוח שסביבה סטרילית מידי היא הפתרון האולטימטיבי שישמור על בריאות ילדינו. אז הצטיידנו בטישו ובמצב רוח אנטי-בקטריאלי, ויצאנו לבדוק עד כמה סטריליים כדאי לנו להיות כשמדובר בקטנים שלנו.
מחלות זיהומיות נפוצות מאוד בקרב ילדים, במיוחד בשיא החורף. פרופסור יונה אמיתי, מומחה לרפואת ילדים, טוקסיקולוגיה ובריאות הציבור, אוניברסיטת בר אילן, מסביר כי "למרות הקדמה הטכנולוגית, הסיבה העיקרית שבעטיה פוקדים ילדים רבים את בתי החולים והמרפאות, נובעת ממחלות זיהומיות". לדבריו, מערכת החיסון מתפתחת בגוף האדם באופן הדרגתי. כשתינוק נולד, הוא מוגן באופן חלקי עד גיל 3 חודשים, על ידי נוגדנים שקיבל מאמו, עוד בשלב ההיריון. תינוק יונק ממשיך לקבל את הנוגדנים הישר מחלב האם, ואלה מסייעים לחזק את המערכת החיסונית בגופו לאורך תקופת ההנקה. לאחר מכן מפתח הפעוט את המערכת החיסונית שלו באופן הדרגתי, בעקבות מגע עם גורמי זיהום.
איך נדבקים?
הדבקות במחלות זיהומיות, נגרמות, לרוב, כאשר נוצר מגע עם הפרשות (נזלת, שתן ועוד), ומתרחשות, לדברי פרופ' אמיתי בדרכים הבאות:
- צפיפות ילדים בגנים - חוק החינוך החדש, על פיו הורים לילדים בגילים 3-4 יהיו פטורים מתשלום שכר לימוד אמנם עוזר לכיסם של ההורים, אך לא בטוח שהוא מיטיב עם בריאותם של הילדים. כאשר מספר הילדים גדל ביחס לצוות מטפלים, והילדים שוהים זמן רב בחדרים בלתי מאווררים ובצפיפות, קל מאוד להידבק במחלות שמקורן בדרכי נשימה עליונות (הצטננות, וירוסים). בנוסף, על אף הרצון הטוב, לרוב לא מצליח הצוות המקצועי לאכוף את כללי ההיגיינה הרצויים ולהקפיד על כך שכל הילדים ישטפו ידיים בעת הצורך.
- ילדים שנשלחים לגן בזמן מחלה - גם זו סיבה שכיחה מאוד להידבקות. מספר ימי המחלה של הורה בישראל, בגין מחלת ילד, עומד על 8 ימים בלבד, עניין המעודד הורים לשלוח את ילדיהם כשהם חולים. לדברי פרופ' אמיתי "הורים פשוט נותנים אקמולי בבוקר, החום נעלם והמסכן הקטן נשלח לגן".
- הורים נגד חיסונים - מצב שבו הורים מעדיפים לוותר על החיסונים המוצעים במסגרת סל הבריאות ולחסן את הילדים "באופן טבעי", הוא עניין בעייתי שעשוי לסכן את הילדים. העניין מתייחס בעיקר לווירוסים, זאת משום שהגנה מפני וירוס אחד אינה מבטיחה חיסון משאר הווירוסים' לכן אין סיבה מוצדקת לסכן ילד בהדבקה "טבעית". הדבר שונה כשמדובר במחלות ילדים - אדמת חצבת וכו', שדווקא להן קיימים חיסונים מסודרים. "גם במקרה של אחים נוספים בבית, לא כדאי להסתכן בהדבקה. החסרונות הכרוכות בסיכויו של התינוק או הפעוט לחלות, עולים על היתרון בנושא החיסון הטבעי שהוא מקבל כתוצאה מכך". מבהיר פרופ' אמיתי.
בגנים צפופים קל מאוד להידבק במחלות שמקורן בדרכי נשימה עליונות|צילום: DIGIcal, Istock
מה שלא מחסל מחשל?
למרות הסברה הרווחת, לפיה ילדים שגדלים בסביבה "סטרילית" חשופים יותר למחלות כגון אסטמה ואלרגיות, חשוב לציין כי העניין אינו מוכח. פרופ' אמיתי אף דוחה את הטענה של הורים שלא מחסנים את הילדים או שלא מקפידים מספיק על היגיינה בבית, לפיה "בצורה זו הם יתחסנו יותר". לדבריו, לפעוטות ולילדים יש מספיק "הזדמנויות" להתחסן על ידי נגיפים אקראיים ואינם זקוקים לעזרתנו בנושא. החיסונים המוצעים על ידי משרד הבריאות, נבחרו בקפידה ובאופן מצומצם, ומטרתם למנוע מצבים של מחלות מסוכנות.
עד איזה גיל כדאי להרתיח מים?
לפי תקנות משרד הבריאות, חשוב להקפיד על הרתחת מים למטרות שתייה עבור תינוקות עד גיל שנה. הדבר נכון בשלב התפתחותי זה, גם לגבי מים שמקורם במסננים ביתיים או במים מינרליים. רצוי לפסוח על אפשרויות אלה ולהרתיח מים באמצעות קומקום (אין כל סכנה באבנית המצטברת בתוכו), או בכלי מתאים על הכיריים הביתיים, זאת מאחר שכל דרך אחרת עלולה לחשוף את התינוק לזיהומים, אף על פי שהאפשרות לכך נמוכה.
ומה לגבי מים מהברז?
לדברי פרופ' אמיתי, אין כל מניעה לשתות מים מהברז מגיל שנה ומעלה. ואמנם, חשוב מאוד להקפיד שלא לשתות את המים הראשוניים שיוצאים מן הברז (או מהמסנן הביתי) בהפעלתו הראשונה בבוקר, מאחר שבמהלך הלילה עלולים להצטבר בצנרת חומרים כימיים, שאינם רצויים לשתייה. עם זאת, ניתן לעשות בהם שימוש אחר כגון: השקיה, שטיפת רצפה ועוד.
מהן ההנחיות לגבי בקבוקים ומוצצים?
"חשוב למנוע ככל הניתן העברת מוצץ מילד לילד, בגנים ובמשפחות המונות מספר ילדים קטנים", מסביר פרופ' אמיתי. "בנוסף, הורים הנעזרים ב"חיטוי" המוצץ על ידי הכנסתו לפיהם בפירוש מסכנים את התינוק, כיוון שהחיידקים בפיהם אינם מתאימים לתינוק". לגבי בקבוקים, חשוב לשטוף מיד את שאריות החלב או הפורמולה, המהוות כר פורה להתפתחות מהירה של חיידקים ולחטא בקבוקים ומוצצים עד גיל שנה.
מקלחת – כל יום או מה פתאום?
למרות הסברה הרווחת, לפיה ניתן להסתפק ברחצה דו שבועית של התינוק, דווקא חשוב להקפיד ולקלח את התינוקות והפעוטות מידי יום, זאת מאחר שתינוקות באים במגע יום יומי עם זיהומים. נוסף על כך, שאריות שתן וצואה עשויות להצטבר על גופם. אסתטיקה, היגיינה וכן, גם ריח נעים יותר, הם תוצר של מקלחת יום יומית שלא כדאי להחמיץ.
האם קיימת מניעה ממגע עם בעלי חיים?
הכלב תמיד יישאר ידידו הנאמן גם של הילדים, ואין כל מניעה מהחזקת בעל חיים בבית. עם זאת, רצוי להימנע ממגע לשון, כיוון שהרכב החיידקים בפה של כלב או חתול אינם מתאימים לגופם של הילדים ועשוי לסכן אותם במחלות.
יש הטוענים שנוכחותם של בעלי חיים ביתיים, מעבירה אלרגנים המאפשרים בניית נוגדנים והגנה. ואולם, לצד אמת בדבר, ניתן להצביע גם על מקרים הפוכים, שבהם תינוקות שסובלים מאלרגיה או אסטמה ייפגעו פגיעה ישירה משהייתו של כלב או חתול בבית.
מה עושים כשהתינוק מתחיל לזחול ותוחב אל פיו מזון הישר מהרצפה?
לדברי פרופ' אמיתי, כאשר מדובר במזון "יבש" כמו קרקר או לחם, ולא עוברות יותר ממספר שניות מרגע הנפילה, אין מניעה מכך. אך כשמדובר במזון לח (פרוסה מרוחה, אבוקדו, גלידה וכו'), כדאי לוותר על הרעיון, ולהיפרד מהמזון לשלום.
מהי הדרך המומלצת לשטיפת פירות וירקות?
"אני ממליץ לכל משק בית להצטייד בחומר חיטוי ייעודי לירקות ופירות. זאת משום שחומרי הדברה מסוכנים עשויים להימצא בהם ולסכן את בריאות המשפחה", אומר פרופ' אמיתי.
פינת התכל'ס
בעזרת כללי היגיינה פשוטים, ניתן למזער באופן משמעותי את ההדבקות:
- הקפידו על שטיפת ידיים במים ובסבון. חשוב להקפיד על נטילת ידיים לפני מגע עם מזון ואצל מבוגרים - לאחר כל החלפת חיתול. אם אין בקרבכם סבון, השתמשו באלכוג'ל (ג'ל אלכוהול לחיטוי).
- אווררו! גם בחורף, חשוב להקפיד על נתיב אוויר פתוח בבית ובגן הילדים.
- חסנו את הילדים בהתאם להמלצות ב"טיפת חלב".
- הימנעו משהיית הילדים בחדר עם ילדים חולים ובמגע עימם.
- שטפו היטב פירות וירקות בחומר חיטוי ייעודי.
- הרתיחו מים ואל תסתפקו במסננים הבייתיים (כשמדובר בתינוקות עד גיל שנה).
- הימנעו מהעברת מוצצים בין ילדים, שטפו היטב בקבוקים מיד בתום השימוש בהם.
- וכמו בכל דבר, חשוב לשמור על איזון. "אין צורך לרוץ ולחטא כל פינה בבית, אך שמירה על היגיינה פשוטה, חשובה ותסייע לשמור על בריאות ילדיכם".