הורים רבים נאלצים לשלוח את ילדיהם בשלבים מוקדמים למשפחתונים וגנים. לא פעם, כבר עם כניסתו של התינוק או הפעוט לגן, מתחילה מסכת ארוכה של מחלות. מכאן נשאלת השאלה - האם חשיפה לסביבת ילדים בגיל צעיר מזיקה למערכת החיסונית או דווקא מחזקת אותה?
"הילדים שהולכים לגן נמצאים במקומות סגורים ומדביקים זה את זה בזיהומים נגיפיים שאופייניים לגיל הצעיר - כמו לדוגמא אלו שגורמים דלקת ריאות בילדים", אומר ד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים ומומחה ברפואת ילדים בשירותי מכבי. "וככל שהמסגרת יותר גדולה - התחלואה יותר גדולה. ברגע שיש מבחינה מספרית יותר ילדים במקום אחד, הם מביאים פנימה יותר גורמי מחלות, ומדביקים יותר. נתון זה הוכח מחקרית".
זה בדיוק מה שקרה לבנה של קרן, אם לשניים כיום, שהכניסה את בנה למשפחתון כשהיה בן חמישה חודשים. "שבועיים אחרי שהקטן התחיל להסתגל לעולם שבחוץ קיבלתי טלפון מהגן", היא מספרת. "הילד מאוד משתעל', אמרה לי הגננת, והחלטתי להשאיר אותו בבית למשך יומיים. לא עבר שבוע ושוב היה לו חום. אח"כ דלקת עיניים שלא עברה, ומיד אחריה דלקת ריאות". קרן מספרת שבשלב הזה הקטנטן שלה כבר ירד מידה בחיתול, אבל זה עוד לא היה הסוף. "אחרי עשרה ימים בבית עם אנטיביוטיקה חזרנו לגן, בידיעה שזה מאחורינו. אבל שבוע אחרי החזרה לגן החום שוב טיפס למעלה. ושוב רופא, ושוב אולטרסאונד ושוב דלקת ריאות. עוד שבועיים בבית. ואחרי שעברנו את זה הגיע האביב עם מחלותיו ואז גם הגענו לוירוסים של הקיץ".
קרן מספרת כי בשלב הזה כבר הרגישה שעשתה טעות כשהכניסה את הבן שלה בשלב כה מוקדם למשפחתון. "אין ספק שמטפלת מתורגמת לעלות גבוהה, וברור שלא לכולם יש סבתות שיכולות לשמור על הילד. אבל אם אתם יכולים לעשות מאמץ כספי קטן, או למצוא פתרון עם משפחתון "בוטיק" זה פשוט שווה את זה", היא אומרת. "בשביל הסבל של הילד, בשביל השפיות שלכם ובשביל הבריאות של כל המשפחה".
כולם יהיו חולים באותה מידה עד גיל 3
אז האם באמת ילדים שנכנסים לגן חולים יותר? "רפואית, אין שום הבדל במספר ימי המחלה של הילד בשלוש השנים הראשונות בחייו - בין אם הוא נמצא במסגרת ביתית או במסגרת גן. השוני היחיד הוא "המרכוז" של המחלות בזמן קצר יותר בשהותו בגן, כשרוב התחלואה היא בחודשי החורף". אומר ד"ר גור שמואל, מומחה ברפואת ילדים ומנהל מרכז בריאות הילד כפר-סבא שירותי בריאות כללית. "חשוב לזכור כי ילד המצוי בביתו לא "חי בבועה" וגם הוא יחלה באותם זיהומים אך זה יתפרש על פני כל השנה". לטענתו, מבחינה סטטיסטית ילד שהולך לגן יחלה במגוון מחלות ויראליות בחודשים הראשונים אך בשאר השנה מידת התחלואה תפחת. "עובדתית, מספר ימי המחלה והיעדרויות ההורים ממקום עבודתם שווים בשתי הקבוצות. ברגע שהילד חלה בזיהום ויראלי מסוים, הוא לא יחלה בו בשנית".
ד"ר גרוסמן מוסיף כי לא נכונה המחשבה שהגוף נחלש אחרי מחלה. "הסיבה שילדים נדבקים שוב ושוב היא בגלל שהם נמצאים במסגרות מרובות ילדים וחשופים כל הזמן לווירוסים חדשים, ולא בגלל שחלו זה עתה והייתה לכך השפעה שלילית על המערכת החיסונית שלהם".
אפשר בכלל להקטין את סיכויי ההידבקות?
"כנראה שלא. זה יומרני לחשוב שאנו מסוגלים למנוע או לדחות את הזיהומים בגיל הילדות הרך, ויומרה זו מתוגברת ע"י חברות שמציעות תכשירים שונים באמתלה של "חיזוק המערכת החיסונית", אומר ד"ר גור, "ישנה תחלואה שהיא ברת מניעה כמו תחלואת המעי, שמנגנון ההידבקות שלה הוא ע"י הידיים. במקרה כזה, אנו מצפים מהגננות שתשמורנה על היגיינה כאשר הן מחליפות טיטול, נוגעות במזון וכו', בדומה לדלקות עיניים שגם הן ברות מניעה, ותלויות בהיגיינה.
"גן הוא לא מקום סטרילי ואינו צריך להיות, אך יש לשמור על היגיינה בסיסית. ההליך המשמעותי והיעיל ביותר הוא חיסון הילדים כנגד מחלות ברות מניעה - כשפעת לדוגמא, מגיל חצי שנה (ולתינוק מתחת לגיל חצי שנה חשוב שהוריו יתחסנו). החיסונים יעילים, בטוחים, נבדקו ונחקרו ואינם מבוססים על פולקלור ואמונות. מובן, שיש להקפיד על אוורור הבתים, גם בימי החורף הקרים. חדר אטום יהפוך להיות מדגרת וירוסים, גם בגן יש לדאוג להשארת חלון פתוח ואוורור המקום", מוסיף ד"ר גור.
האם מי שחולה בשנת חייו הראשונה יהיה פחות חולה לאחר מכן?
"יש נתונים לכל מיני כיוונים, המסקנה אינה חד משמעית. אבל מי שנכנס בגיל שנה לא יהיה חולה יותר מאשר מי שנחשף בגיל 3 חודשים ועבר "טירונות", אומר ד"ר גרוסמן.
וכמובן, חשוב לזכור כי ישנן הנחיות ברורות של משרד הבריאות, משרד העבודה והרווחה ומשרד החינוך בנוגע להחזרת הילד החולה למסגרת הלימודים. "ילד חולה יהיה בהשגחת הוריו - זהו הקו המנחה", אומר ד"ר גור. "ילד שהיה לו חום זקוק ל-24 שעות ללא חום בכדי שיוכל לחזור לגן, ילד משלשל לא ילך לגן, וכן ילד עם דלקות עיניים בעלות הפרשות מוגלתיות. לא מרחיקים ילד שיש לו טפילים כמו כינים או תולעים. ובנוגע לתחום האפור, של נזלת ושיעול עם חום גוף תקין - רק תחושה שהילד אינו במיטבו, החלטה זו היא של ההורים והגננת בלבד".
"דווקא ילדתי השנייה, שהייתה איתי בבית, חלתה יותר"
אבל לא רק ההליכה לגן מהווה גורם עיקרי בתחלואה של ילדים. "בבתים בהם יש מעל ילד אחד, התרחיש השכיח הוא שהילד שהולך לגן, מביא הביתה איתו וירוסים רבים משם ומדביק את הילדים הצעירים ממנו", אומר ד"ר גרוסמן. כך בדיוק קרה לאילה (33), אם לשתי בנות. "כשהבכורה שלי נכנסה למשפחתון ביתי בגיל חצי שנה, היא הייתה עם תאומים שכל אחד מהם היה חולה בתורו, אבל היא בכל זאת הצליחה להתחמק מהדבקה. דווקא הבת השנייה שלי, שנכנסה למשפחתון רק בגיל שנה הייתה חולה כל הזמן", היא מספרת ומוסיפה: "תמיד מזהירים את האימהות שעומדות להכניס את הפעוט לגן, שמעתה הילד כל הזמן יחלה. מניסיוני זה ממש לא נכון. בניגוד לדעה הרווחת, יש יתרונות למשפחתונים בגיל חצי שנה, כמו גם מבחינה חברתית".
אילה, כמו-כן, מצביעה על העובדה שהניקה את הקטנה שלה רק חודש כמשפיעה אפשרית על התחלואה שלה. "את בתי הגדולה הנקתי עד גיל חצי שנה, כשברגע שהיא נכנסה למשפחתון היא כבר לא ינקה, אבל את הקטנה הנקתי רק חודש, אז ייתכן שזה היה גם גורם שהשפיע על המערכת החיסונית שלה ולכן היא חלתה לעיתים קרובות, אין לדעת", היא אומרת.
ילד חולה הוא ילד בריא
ואחרי שדנו בשאלת המחלות ובניסיונות למנוע מילדנו להיות חולים, אל לנו לשכוח שהידבקות בווירוס או מחלה היא "נכס" לגופנו. "החשיפה של הילד לווירוסים מלמדת את המערכת החיסונית לפתח נוגדנים, וללמוד להתגונן מפני הפעם הבאה מבלי לגרום מחלה", אומר ד"ר גרוסמן. "ילדים אשר יעברו את שלב התחלואה המסיבי בגיל חצי שנה עד שנתיים במעון, יפתחו מערכת חיסונית "מאומנת" יותר, וכאשר ייתקלו באותם נגיפים בשלבים מאוחרים יותר של הגן או בבית הספר, מערכת החיסון שלהם כבר תדע להתמודד איתם. אמנם זה מכסה מספר מצומצם של וירוסים, אבל מגוון הווירוסים לא משתנה בגילאים הצעירים, ולקראת גילאי בית הספר הוא פוחת ומשתנה".
ד"ר גור מרגיע ואומר כי: "ההורים לא צריכים לחיות בתחושת אשמה שהילד נהיה חולה בגלל הכניסה לגן. ילד בריא, בחורף חולה! כדאי להתכונן לזה, ולא להיתפס לכל מיני קונספציות של חיזוק, שיפור או תגבור מערכת החיסון. ראשית, חשוב לזכור שבשנים הראשונות הממוצע התקין הוא כ-12 אירועים לשנה, ואם לילד יש מחלות חום, שיעול או זיהום בדרכי נשימה עליונה, אין זה אומר דבר על מערכת החיסון שלו - כנ"ל אם יש לו אלרגיות או שהוא מנוזל לעיתים קרובות. זהו למעשה תהליך שבו מערכת החיסון נתקלת במזהם חדש ומגיבה אליו בהתאם. על מנת לבדוק אם מערכת חיסון תקינה, לכך יש הגדרות כמותיות ותפקודיות כגון בדיקת רמת נוגדנים, פעילות כדוריות דם לבנות במבחנה וכו'. היומרות לחזק אותה במגוון סירופים או תכשירים "טבעיים" הן זריית חול בעיניים, ואין לכך שום השפעה".
איך בכל זאת אפשר לחזק את הילדים?
ובעוד שד"ר גור לא מאמין כי אנחנו יכולים לחזק את מערכת החיסון של ילדנו, ד"ר ענת גרינשטיין, נטורופתית, מאמינה כי מדובר במשימה ברת ביצוע לחלוטין. "בוודאי שיש פתרונות לילדים שחולים לעיתים קרובות", אומרת ד"ר גרינשטיין. "המטרה צריכה להיות חיזוק מערכת החיסון שלהם - גם מבחינה רגשית. ישנם ילדים שהמעבר מהבית למעון או לגן מקשה עליהם, ואם מבחינה רגשית הם לא מתמודדים עם המעבר, זה מחליש את המערכת החיסונית שלהם".
ד"ר גרינשטיין מציעה להורים לנסות ולבחון גם את הסיבות הרגשיות שיכלו להוביל ילד שהיה בריא לחלות בשלב מסוים לעיתים קרובות, וגם לבדוק טיפול רגשי בפרחי באך. בנוסף, עליהם גם לבדוק את נושא התזונה. "לילד שיש לדוגמא נזלות חוזרות ונשנות או שיעול כמו ברונכיטיס, יש לשלב תזונה שמצד אחד מחזקת - כמו דגנים מלאים, ירקות כתומים המסייעים למערכת הנשימה, ולהוריד מוצרי חלב, וכן בננות, בוטנים, פירות הדר וכל מה שיעורר ליחה. ומצד שני להקפיד על מזון חם ומבושל, לתבל בג'ינג'ר ובפלפל". גם צמחי מרפא כגון סמבוק שחור, אסטרגלוס, פרופוליס ואכיניציאה, מחזקות לטענתה את מערכת הנשימה ומערכת החיסון, וגם עוזרות במניעת מחלות חורף.
"אופני הטיפול תלויים בגיל הילד ובסוג המחלות", אומרת ד"ר גרינשטיין, ומוסיפה שיש להקפיד בגילאי הגן על היגיינה, לדאוג שישטפו ידיים אחרי השירותים ולפני האוכל, ולהסביר להם שלא ייצמדו לילדים שנראים חולים. בנוסף, להורים רצוי שלא להלביש את הילד יתר על המידה בבגדים חמים. מעבר לעובדה שזה מקשה על הילדים להתנייד, דווקא המעברים החדים האלו מסביבה מחוממת כמו הבית והגן לקור בחוץ, הם אלו שיכולים להביא למצב של התקררות. "חשוב לזכור כי לא החשיפה לקור גורמת להם להיות חולים", היא אומרת וממליצה גם את חדר הילדים לא לחמם יתר על המידה, כיוון שזה מקשה על הילדים לנשום.