פעולת הדיבור, שנראית לרובנו כל כך טבעית וקלה, לא תמיד מתפתחת בקלות אצל ילדים.

אז אמנם דיבור משובש נחשב לאחד הדברים הכי חמודים שקיימים בתקופת הילדות, ועדיין, בשלב מסוים דיבור שכזה עשוי להעיד על בעיה. "חשוב להבחין בין התפתחות שפה לבין התפתחות דיבור", אומרת  ד"ר ריקי טייטלבאום סויד, מנהלת ארצית של תחום קלינאי התקשורת ב"מאוחדת" מרצה במחלקה להפרעות בתקשורת ב"אוניברסיטת אריאל".

* רוצים לזכות בחופשה משפחתית מפנקת על חשבוננו? ענו על סקר בריאות הילד

לדבריה, התקשורת הבן אישית מבוססת על שלושה תחומים עיקריים: שמיעה, שפה ודיבור. כל תחום חשוב וקריטי בפני עצמו והשילוב ביניהם מאפשר תקשורת תקינה עם הסובבים.

השפה היא מערכת של קודים שרירותיים ומוסכמים המשמשת להבעה, לחשיבה ולתקשורת בין אישית. היא כוללת את אוצר המילים, ההטיות, התחביר (מבנה המשפט), הבנת שפה ופרגמטיקה (צורת השימוש בשפה). דיבור לעומת זאת, הוא ההיבט המוטורי-קולי של השפה המדוברת. הפקת הדיבור תלויה במערכת הנשימה, ביכולת המוטורית ובאבחנה התחושתית של איברי ההיגוי להגיית צלילי הדיבור. שמיעה תקינה הכרחית אף היא להתפתחות הדיבור.

המונח היגוי מתייחס לדרך שבה מופקים צלילי הדיבור, והינו אחד מתחומי ההתפתחות הדורשים מעקב.

מה אמורים להגיד בכל שלב התפתחותי?

מלידה-חצי שנה

"בתחילת תקופה זו, התינוק ישמיע בעיקר קולות רפלקסיביים כגון קולות בכי וגרגור המושפעים ממנח הגוף. עם העלייה בגיל והשיפור בשליטה המוטורית, הקולות הופכים להיות יותר רצוניים והתינוק ישמיע קולות הנובעים מהנאה של מגע שפתיים, למשל. בשלב זה, הקולות עדיין אינם מבוססים על שמיעה".

חצי שנה-שנה

"בגיל זה מתחיל שלב המלמול, במהלכו משמיע התינוק הברות זהות ברצף (כמו bababa) ובהמשך גם הברות שונות (כמו badu) עד לרצף של הברות, אשר בהמשך יהפכו גם לז'רגון אצל חלק מהתינוקות. הברות אלה דומות למבנה ההברות בשפת המבוגר והן למעשה הבסיס ליצירת דיבור. בשלב זה המלמול הופך להיות מבוסס על המשוב השמיעתי. קיים הבדל משמעותי בכמות ובאיכות הקולות שמוציא תינוק שומע בהשוואה לאלה המופקים ע"י תינוק ליקוי שמיעה.

תינוקת בחולצה ורודה זוחלת על הברכיים כשלידה קערית (צילום: istockphoto)
בגיל חצי שנה-שנה מתחיל שלב המלמול|צילום: istockphoto
 

שנה-שנה וחצי

בשלב זה מתחילות להופיע מילים ראשונות בהיגוי חלקי או משובש. לעיתים קיימות מילים ייחודיות משולבות ז'רגון שוטף עם משחקי אינטונציה שנשמעים כמו דיבור.

שנה וחצי-שנתיים

בגיל זה התינוק מרחיב באופן ניכר את אוצר המילים שלו ממילים בודדות ליותר מ-200 מילים. כעת מתחיל התינוק גם לצרף שתי מילים (כמו: "אבא בוא").

איך תזהו אם הילד שלכם סובל מלקות בדיבור?

עידית פארן, מנהלת תחום קלינאי תקשורת מחוז דרום במאוחדת  מציינת כי בתחילת תהליך רכישת הדיבור והשפה ועד סביבות גיל שלוש, הילדים מפשטים את הפקת הצלילים וכתוצאה מכך משמיטים צלילים או מחליפים צליל בצליל אחר ומעוותים ומוסיפים צלילים. סביב גיל 3 הילד עוזב את רוב השיבושים והצפייה היא שבסביבות גיל זה הדיבור שלו יהיה מובן גם למאזין זר. 

לדברי ד"ר טייטלבאום "באופן כללי, התינוק לומד לרכוש לעצמו צלילים ולבטא אותיות, ככל שהוא מתקדם עם הגיל:

עד גיל 3: ב, פ, מ, נ, ד, ת 

עד גיל 4: ר, ל, ק, ג, ו, ח

עד גיל 6: ש, ס, ז , צ

עוד בביקור בריא:
>> בואו לגלות: האם הילדים שלכם בריאים?
>> איך לא נדבקים בשפעת? או בצינון? מדריך חורף
>> מתי הוא ישב כבר? מדריך התפתחות לתינוקות

 "בבה" במקום סבא

"למרות ה'מתיקות' שנלוות לדיבור המשובש, פארן מציינת שחשוב לא לעודד שיבושי מילים כדי לא לשמר כאלה שכבר לא מתאימים לגיל. במצבים שונים יתכן שצלילים מסוימים לא ירכשו ע"י הילד, למרות שהוא עבר את "גיל הרכישה" של אותו צליל. במקרים כאלה יהיה צורך בטיפול של קלינאי תקשורת, על מנת לעזור לו בהקניית והפקת הצליל.

אם הבעיה תתבטא בקשי בהפקת ק' וג' (ליקוי אופייני), יומלץ לטפל בכך כבר בגיל 4 . אם מדובר בבעיה ברכישת ה'שורקות' כמו ש' או ס' יומלץ לטפל רק בגיל 6-7, כיוון שמדובר בעיצורים שלרוב נרכשים עד גיל זה בתהליך התקין. "ילד אמור להיות מובן גם לאדם זר החל מגיל שלוש. במקרה שהדיבור שלו קשה להבנה מעבר לגיל זה, יש לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת".

הבדיקות בטיפת חלב מאפשרות לעקוב אחר ההתפתחות ושולחות לאבחון של קלינאי תקשורת במידת הצורך. לעיתים הבעיה באה לידי ביטוי במסגרת הגן ובמקרה כזה הגננת יכולה להפנות את תשומת לב ההורים לבעיה.

במאוחדת מוזמנים ההורים לבדיקת רופא במסגרת פרויקט "ביקור בריא". בפרויקט זה הילד מוזמן לרופא הילדים פעם בשנה בין גיל שנתיים לשש. מטרת הביקורים היא לאבחן ,בין השאר, בעיות בהתפתחות שפה ודיבור. בדיקות המעקב של הרופא כוללות שאלות בנוגע להתפתחות השמיעה, השפה והדיבור של הילדים ובהתאם לתשובות ההורים מחליט הרופא אם יש צורך להפנות את הילד לאבחון של קלינאי תקשורת בקהילה. ידוע שאיתור וטיפול מוקדמים מסייעים בסגירת הפערים.

ילד בטיפול (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
בכל מקרה בו ההורים מוטרדים מומלץ לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

בעיה פיזיולוגית, רפיון שרירים או ליקוי שמיעה: הסיבות לבעיית דיבור

בעיות בהיגוי צלילים יכולות לנבוע מגורמים שונים. "הליקוי יכול לנבוע מבעיה במבנה איברי ההיגוי כמו חך שסוע, מנשך פתוח וכו', או מרפיון שרירים. לעיתים, תיתכן בעיה משמעותית יותר הנובעת מתכנון לקוי של תנועת איברי ההיגוי. גם ליקוי שמיעתי עשוי לגרום לבעיה בהתפתחות שפה ודיבור לכן יש לשלוח כל ילד טרם התחלת טיפול בדיבור לבדיקת שמיעה. החל משנת 2010 מתבצע סינון שמיעתי לכל התינוקות בבתי החולים לאחר הלידה. תינוקות אשר נכשלים בסינון ותינוקות בעלי גורמי סיכון מוזמנים לבדיקת שמיעה אבחנתית. חשוב לאתר ולשקם לקויות שמיעה מוקדם ככל האפשר על מנת לצמצם פערים בתחומי השפה והדיבור שכן גם ליקוי קל או חד צידי עלול לפגוע בהם", אומרת ד"ר טייטלבאום.

מתי כדאי לבדוק את העניין?

"בכל מקרה בו ההורים מוטרדים מומלץ לפנות לאבחון של קלינאי תקשורת. במקרה שמדובר בעיכוב מקביל בכמה תחומים, מומלץ לפנות ל'מרכז להתפתחות הילד', על מנת לאבחן באופן מקיף ולהפנות לטיפול במידת הצורך. אם מדובר בבעיה של שיבוש צלילים ספציפי ניתן לפנות לקלינאי תקשורת בקהילה, שיעבוד עם הילד באמצעות משחק ותרגול. בנוסף, תינתן הדרכה להורים שמטרתה לתרגל עם הילד את ההיגוי התקין".

איך מעודדים דיבור תקין? הנה כמה טיפים:

  1. שחקו עם הילד משחקי פרצופים: שבו מול הילד או איתו מול המראה ושחקו איתו בכיף: הוציאו לשון, כווצו שפתיים לנשיקה, נפחו לחיים וכו'. מטרת המהלך: לאמן את שרירי הדיבור ולפתח את השליטה בהם.
  2. דברו איתו בגובה העיניים: מומלץ אפילו להגזים מעט בתנועות איברי ההגייה של ההורה באמצעות השפתיים והלשון. מטרת המהלך: דוגמה הממחישה לילד כיצד להיעזר במידע הראייתי ולא רק השמיעתי, על מנת לדבר נכון.
  3. האטו את קצב הדיבור שלכם. כך תסייעו לו להבין, לעקוב ולקלוט טוב יותר את הדיבור. בנוסף תשמשו עבורו מודל דיבור בר חיקוי.
  4. חלקו מילים  להברות: במקרים בהם הילד מתקשה בשמירת רצף ההברות במילה, ניתן לעזור לו על ידי חלוקת המילים להברות בלווי מחיאת כף וכדומה.
  5. אל תלעגו או תתקנו ילד שטועה: במקום לתקן אמרו משפט תקין בעצמכם, באופן טבעי במהלך הדיבור.

*ההמלצות אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי.

>>  רופאים מספרים: כך שינינו לילדים את החיים