בכל משרד יש את ההוא שתמיד יודע איפה כל החטיפים, זה ששומר שוקולדים במגירה או זה שכל היום מדבר על איך בא לו במבה. זה לא חייב להיות אדם ספציפי, זה יותר תפקיד חברתי, כי מישהו צריך להיות במאנצ' אחרי ארוחת הצהריים. ותודו, יש משהו ממש מפתה באוכל בחינם, לא?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אם קיבלתם אימייל בתפוצה רחבה שמודיע על פיצה לכל מי שנשאר לעבוד עד מאוחר, או יום הולדת להיא מהנהלת חשבונות, פתאום נוצר קהל מטורף של אנשים שחייב שנייה לנשנש משהו. "אם היו גובים על זה כסף לא הייתה כזו המולה מסביב לזה", אומר סטיב טרקיאנו, פסיכולוג קוגניטיבי-התנהגותי, להאפינגטון פוסט. "אני חושב שהתרבות שלנו מקדשת את הדברים שניתן להשיג בחינם".
יש הרבה מרכיבים פסיכולוגיים להתנהגות של אדם שמחליט להתנפל על אוכל בחינם. הסברה של ד"ר טרקיאנו היא שמדובר בשרידים אבולוציונים של התנהגות הישרדותית. "כאנשי מערות, אם היינו רואים משהו שאפשר לאכול, הדבר הראשון שהיינו חושבים הוא 'אם לא נאכל עכשיו, אי אפשר לדעת מה יקרה אחר כך'", הוא אומר, "אוכל הוא דבר מאוד בסיסי שמעורר בנו אינסטינקטים הישרדותיים".
עוד ב-mako בריאות:
>> האם שמירת נידה זה באמת בריא?
>> מצחצחים במקלחת? טעויות שהורסות את השיניים
>> חלב אורז, סויה או שקדים: מה מסתתר ברכיבים?
אבל חלק מההתנהגות היא גם נרכשת, אנו לומדים הרבה מההתנהגות של הסובבים אותנו. "זה מאוד קשור גם לאיך שלימדו אותנו להתנהג בחברה מאז שהיינו ילדים", הוא מסביר. לגבי התנפלות על אוכל בחינם, אנשים למדו שאם יש משהו בחינם הם חייבים להיכנס לתור ולהשיג אותו גם.
מקרב לבבות
ואם זה לא מספיק לכם, אז גם עצם העובדה שאתם מקבלים אוכל בחינם מספיקה לכם בכדי להוקיר את המעסיקים שלכם ולהודות להם. כאשר אנחנו מקבלים משהו מבלי שאנו נדרשים לתת משהו בתמורה, אנחנו נוטים להרגיש שאכפת לאנשים מאתנו ולרכוש תחושת ביטחון בעבודה. אז אם אתם רוצים עובדים מרוצים יותר, תנו להם אוכל בחינם, יש לו הרבה יותר משמעות מסתם משהו שאוכלים.