כמעט בכל יום יוצא לו מחקר חדש על הרגלי החיים שלנו. לרוב אנחנו מגלים שאורח החיים שלנו לא בריא במיוחד וכדאי לנו לשנות הרגלים שאנחנו אוהבים. בין שמדובר באכילה בריאה יותר, כושר או פחות שעות מסכים. אבל לעתים צץ לו מחקר שהוא אמנם מפחיד אבל מתחבר לדברים שאנחנו באמת אוהבים, כמו לישון.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

כבר סיפרנו כי מחסור בשינה מוביל לעלייה במשקל, וכי שינה מועטה עלולה לגרום להתייבשות, ועוד שלל נזקים בריאותיים מגוונים. אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת הונג קונג מגלה השלכות מרחיקות לכת הרבה יותר: במחקר נמצא כי מחסור בשינה יכול לגרום לנזק בדנ"א וביכולת גוף האדם לשקם את עצמו, מה שמעלה את הסיכוי לחלות במחלות גנטיות כמו סרטן.

המחקר נערך על קבוצה של 49 רופאים, מקצוע שבו שינה נחשבת לעתים למותרות, ובו נמצא כי קבוצת הרופאים שעבדה במשמרות הלילה הייתה בעלת דרגה גבוהה יותר של נזק במבנה הדנ"א שלה. נוסף לכך, אותה קבוצה סבלה מרמות נמוכות של פעילות גנום המקושר לשיקום הדנ"א.

המחקר עצמו כלל כאמור 49 רופאים שעובדים במשרה מלאה בשני בתי חולים ציבוריים שונים. ביניהם 24 עבדו משמרות לילה (שמתחילות בשעות אחר הצהריים ונגמרות בבוקר למחרת) וה-25 הנותרים עבדו בשעות רגילות.

בבדיקות הדם שנלקחו התגלה כי הרופאים שנאלצו לעבוד בשעות הלילה סבלו מ-30 אחוז יותר נזקי דנ"א, ואלה שנמנעה מהם שינה באופן מלא סבלו מאחוזים גבוהים אפילו יותר.

"מדובר במחקר מקדים, אבל ישנן אינדיקציות שהפרעות שינה לא טובות לא לנו ולא לגנים שלנו," טוען ד"ר גורדון וונג טין צ'ון, אחד הפרופסורים שהשתתפו במחקר.

עוד ב-mako בריאות:

>> מפחיד: ליטפה חתול רחוב ונדבקה בזיהום מחריד
>> גילינו שלימון מעביר תופעה בריאותית מעיקה 
>> איזה קופסאות שימורים אתם חייבים להעיף מהבית?

נזק בדנ"א משמעו שינוי במבנה היסודי של בניית התא ותפקודו בגוף שלנו, שינוי שאינו מתוקן כאשר מולקלות התא משוכפלות. לטענת וונג, נזק בדנ"א וחוסר יכולת תיקונו עלולים לגרום לנזקים בריאותיים גדולים, וכאמור, להגדיל את הסיכוי לפתח מחלות גנטיות כמו סרטן. לפי המכון למניעת מחלות, מספר שעות השינה האופטימלי לאדם בוגר (גילים 18-60) עומד על לפחות 7 שעות שינה, אם כי משתנה באופן אינדיבידואלי.

החוקרים עדיין לא הצליחו להבין מדוע חוסר השינה גרם לתופעות הללו, אך הם מקווים שהתוצאות יגרמו להעלאת המודעות לחשיבות השינה. אנחנו מסכימים לחלוטין.