טיפוסים חולמניים שמעבירים שעות רבות ביממה בבהייה וחלימה בהקיץ, סובלים מסטיגמה של הוזים, לא מחוברים למציאות, איטיים, ועוד. אך מחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Neuropsychologia מעודד את החולמים בהקיץ: מתברר שאתם חכמים ויצירתיים יותר.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אחד המחקרים בנושא מצא שמחשבותיהם של חולמים בהקיץ נוטות לנדוד כמעט עד למחצית שעות הערות שלהם. החוקרים שעמדו מאחורי המחקר טענו, שחלומות בהקיץ עלולים לגרום לנו גם אומללות, משום שהמחשבות שלנו נוטות להיסחף לעבר תרחישים שליליים.
עם זאת, מחקר אחרון בתחום מראה שלאנשים שיכולים לחלום בהקיץ יותר מאשר הרוב יש דווקא יתרון. המחקר, אותו הובילו ד"ר אריק שומאכר והדוקטורנטית, כריסטין גודווין, מהמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה באטלנטה, מצביע על כך שלחולמים בהקיץ יש מוח פעיל מאוד, וכי הם עשויים להיות אינטליגנטיים יותר ויצירתיים מאשר האדם הממוצע.
"אנשים עם מוח יעיל", מסביר ד"ר שומאכר, "עשויים להיות בעלי קיבולת מוחית גדולה מכדי למנוע ממחשבותיהם מלנדוד". זו לא הפעם הראשונה שפורסמו ממצאי מחקר שמציגים היבטים חיוביים של חולמים בהקיץ. ב-2012 פורסם מחקר ב- Psychological Science שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת ויסקונסין ומכון מקס פלנק למדעי קוגניציה אנושיים. המחקר הציע כי מוחם של אנשים שחולמים בהקיץ נקשר לרמה גבוהה יותר של מה שמכונה זיכרון עבודה. מדענים קוגניטיביים מגדירים סוג זה של זיכרון כיכולת המוח לשמור ולשחזר מידע בעיתות של הסחות דעת.
יכולת קוגניטיבית ורשת ברירת המחדל DMN
רשת ברירת המחדל (DMN) היא מערכת של אזורי מוח שונים הפועלים יחד בתיאום בזמן מנוחה. רשת זו נקשרה בעבר לחלימה בהקיץ. במחקר החדש, החוקרים היו מעוניינים לברר האם הדינמיקה הספציפית של ה- DMN אצל חולמים בהקיץ והתקשורת של הרשת הזו עם חלקים אחרים של המוח במהלך נדידת המחשבות, קשורה ליכולות קוגניטיביות גבוהות.
ד"ר שומאכר וצוותו עבדו עם 112 משתתפים שעברו סריקות הדמייה MRI לבדיקות מיקוד ביצועים קוגניטיביים. במהלך הסריקה, המשתתפים התבקשו להסתכל על נקודה קבועה במשך 5 דקות, שבמהלכן החוקרים עקבו אחר פעילות ה- DMN שלהם. הם גם חקרו כיצד פעילות DMN קשורה לאזורי מוח אחרים במצב מנוחה.
עוד ב-mako בריאות:
>> שותים קפה על בטן ריקה? אתם חייבים להפסיק
>> ההרגל הנפוץ שגורם לכם להשמין בלי לשים לב
>> למה נהיינו כל כך רגישים לחלב ולחם?
האזורים המתואמים במוח גרמו לנו להבין אילו אזורים של המוח עובדים יחד במהלך מצב של ערות ומנוחה", אומרת גודווין, "זה היה חשוב, כי מחקרים הראו שאותם דפוסים שנמדדו במצבים אלה קשורים ליכולות קוגניטיביות שונות".
הנתונים מסריקות ה- MRI שולבו במידע שנגזר ממשימות שמטרתן למדוד את היכולות האינטלקטואליות והיצירתיות של המשתתפים. המשתתפים התבקשו להשיב לשאלון על חלימה בהקיץ. נמצא כי משתתפים שאמרו כי הם בילו הרבה זמן בחלימה בהקיץ, היו טובים יותר במשימות הקוגניטיביות. סריקות ה- MRI שלהם גם הראו פעילות מוגברת באזורים הקשורים ללמידה ולזיכרון. הסריקות אישרו כי פעילות ה- DMN קשורה לחלימה בהקיץ. חלימה בהקיץ גם מתואמת עם הקשרים שבין ה- DMN לבין רשת הבקרה הקדמית של המוח, אשר קשורה לשליטה קוגניטיבית, להסתגלות למצבים שונים ולזיכרון עבודה.
מוח יעיל ונדידה של תשומת לב
לדברי ד"ר שומאכר, ממצאים אלה מצביעים על כך שחלומות בהקיץ אינם ראויים לסטיגמה המיוחסת להן בדרך כלל. "אנשים נוטים לחשוב על חלימה בהקיץ כעל משהו רע, אתה מנסה לשים לב אבל אתה לא יכול. הנתונים שלנו עולים בקנה אחד עם הרעיון שזה לא תמיד נכון, יש אנשים שיש להם מוח יעיל יותר".
הוא מוסיף כי חולמים בהקיץ עם ביצועים קוגניטיביים מוגברים, יצליחו, ככל הנראה, לנדוד מדיונים או הרצאות מבלי לאבד את ההקשר לבסיס הדיון. "הממצאים שלנו מזכירים לי את הפרופסור חסר המוח - מישהו מבריק, אבל שקוע בעולמו, לפעמים לא מודע לסביבתו", אומר ד"ר שומאכר, "או ילדי בית ספר שהם מתקדמים מדי מבחינה אינטלקטואלית לרמת השיעורים שהם לומדים. בזמן שלחבריהם לוקח 5 דקות כדי ללמוד משהו חדש, הם מבינים את העניין תוך דקה, ואז מתחילים לחלום בהקיץ".
עם זאת, החוקרים סבורים שיש צורך במחקרים נוספים כדי לחקור את ההיבטים החיוביים והשליליים של חלימה בהקיץ. "יש הבדלים אינדיווידואליים חשובים שיש להתחשב בהם, כמו המוטיבציה של אדם או כוונתו להישאר ממוקד במשימה מסוימת", מסכמת גודווין.