סבב הלחימה האחרון הוביל ישראלים רבים להתעניין מחדש ברילוקיישן למדינה אחרת. עם זאת, כפי שיודעים לספר מי שביצעו את המהלך הדרמטי, המעבר להתגורר במדינה זרה מביא עימו אתגרים גדולים, ביניהם הסתגלות לשפה ותרבות חדשים, מרחק מרשתות התמיכה החברתית של חברים ומשפחה ולחצים כלכליים ואחרים.
מרבית המחקרים שעסקו בהסתגלות לרילוקשיין התמקדו בגברים, שכן הם מהווים 80% מאוכלוסיית המהגרים לצורכי עבודה. אך 73% מהם מלווים בבת זוג, הנדרשת להתמודד עם לחצים ייחודיים. כך למשל, לרוב בת הזוג נדרשת לטפל בהסתגלות של התא המשפחתי לסביבה החדשה, לסייע לילדים אם ישנם להקלט בהצלחה המסגרות חינוכיות, לותר על עיסוק או קריירה בארץ המוצא ולהתמודד עם קונפליקטים זוגיים חדשים. נוכח הלחצים הרבים, נשים ברילוקיישן נמצאו בסיכון מוגבר לסבול ממצוקה נפשית המתבטאת בבדידות ובדיכאון.
מה יכול לקדם רווחה נפשית בקרב נשים במשימת רילוקשיין?
מחקר חדש שבחן את התפקיד של משאבים אישיים וחברתיים בהסתגלות למעבר מצא ממצאים מפתיעים. מי השתתף במחקר? 147 נשים ישראליות ברילוקיישן ממגוון מדינות, ביניהן ארה"ב, בריטניה, קנדה, בריטניה, גרמניה, סין ועוד. הנשים שהשתתפו במחקר ענו על השאלונים פעמיים, פעם אחת לפני משבר הקורונה, ופעם שנייה בשיא של התפרצות מחלת הקורונה העולמית באמצע שנת 2020.
במחקר נבדק הקשר בין תמיכה חברתית משני סוגים: תמיכה וירטואלית (באמצעות השתתפות בקהילות מקוונות) ותמיכה חברתית ממשית ובין רווחה נפשית. באופן ספציפי, נבחן התפקיד של סוגי תמיכה וירטואלית שונים: תמיכה רגשית, חברתית, אינפורמטיבית ומעשית.
במחקר היו שותפים ד"ר לימור שגיא, פרופ' אהרון צינר, ד"ר ליעד ברקת-בוימל וד"ר תמר איצקסון מהתכנית לייעוץ ופיתוח ארגוני במרכז האקדמי פרס. בנוסף, חברה למחקר, תאיר מורדוך, מקימה ומנהלת של 3 קהילות נשים בפייסבוק, המונות 55,000 נשים מ-80 מדינות, מאמנת אישית ומשתתפת בתוכנית הריאליטי "מאסטר שף" האחרונה.
מה נמצא? בשתי מדידות הזמן נמצא כי נשים שחשו יותר תמיכה חברתית ממשית מצד בני משפחה וחברים העידו על תחושת חוסן וראייה אופטימית יותר של העתיד, אשר נמצאו קשורות בקשר חיובי לרווחה נפשית. במילים אחרות, ככל שהנשים חשו שהן מקבלות יותר תמיכה חברתית, הן העידו על פחות סימפטומים של בדידות ודיכאון ויותר תחושת משמעות בחיים. התמיכה החברתית חיזקה משאבים אישיים כגון חוסן אופטימיות, אשר שיפרו את מצבן הנפשי של הנשים.
למרבה ההפתעה, תמיכה וירטואלית נמצאה קשורה בקשר חיובי עם רווחה נפשית רק בחלק מהממדים ונמצאה פחות משמעותית בהשוואה לתמיכה חברתית פנים אל פנים. באופן ספציפי, לפני פרוץ משבר הקורונה, נשים שחשו שיש להן יותר תמיכה וירטואלית אינפורמטיבית (קיבלו מידע יעיל שהיו זקוקות לו) חשו פחות דיכאון. בזמן משבר הקורונה, נשים שחשו שיש להן יותר תמיכה וירטואלית אינסטרומנטלית (סיוע ממשי, פרקטי) העידו על חוסן גבוה יותר ופחות תחושת בדידות.
עוד ב-mako בריאות:
>> דברים שאסור לכם לעשות כשאתם על אנטיביוטיקה
>> שמונה מיתוסים על אנטיביוטיקה
>> מה עושים כששוכחים לקחת כדור בזמן?
מה ההשלכות הפרקטיות של הממצאים?
ארגונים המציבים עובדים/ות במשימות רלוקיישן צריכים לסייע להם ולבנות זוגם בטיפוח מערכות תמיכה הכוללות לא רק מידע שימושי וירטואלי, אלא גם חיזוק מערכות יחסים משמעותיות עם חברים ומשפחה פנים אל פנים. כך למשל, יש לעודד ולאפשר ביקורים בארץ המוצא, בנוסף על מתן סיוע וירטואלי (אינסטרומנטלי או אינפורמטיבי) בייחוד בעיתות משבר כגון התפרצות מגיפת הקורונה.
מערכות תמיכה אלו מובילות לחיזוק תחושת חוסן וראייה חיובית של העתיד, המסייעים אף הם בהתמודדות. טיפוח חוסן ואופטימיות כפרקטיקות מובילות יתרמו אף הם להסתגלות טובה יותר. ארגונים המתלבטים את מי להציב במשימת רילוקיישן, צריכים לתת את הדעת ליכולות של המועמדים/ות ושל בנות זוגם לגייס תמיכה חברתית, לחוש חוסן ולהחזיק בתפיסת עולם אופטימית כמשאבים חשובים אשר יתרמו להצלחת האיוש.