ייעוץ רפואי ומדעי: פרופ' אורן קובילר, וירולוג מהפקולטה למדעי הרפואה והבריאות באוניברסיטת תל אביב; פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונותרפיה באוניברסיטת בר-אילן; ד"ר נטע סופר צור, דוקטור למדעי החיים ואימונולוגית
מה נגמר עם חולה 74?
דניאל שמי מתל אביב הייתה מחולי הקורונה הראשונים בישראל. כמו רוב החולים אז, בתחילת 2020, גם היא נדבקה בנגיף במהלך טיול בחו"ל (ספציפית במדריד); בארץ החלה להרגיש ברע, פונתה לבית החולים על ידי אנשי מד"א בחליפות חלל לבנות ואת האשפוז והבידוד תיעדה ברשת כאוסף של רגעים ביזאריים, מתסכלים ומשעשעים, שנעשו ויראליים. עוד לפני האשפוז, פרטי החקירה האפידמיולוגית שלה עשו רעש ברשתות ובעיקר בקהילה הגאה בתל אביב. "הייתי הלסבית ההיפסטרית הראשונה בתל אביב שחלתה בקורונה", היא אומרת השבוע, "ותוך דקה וחצי זה התפוצץ. מבחינת חשיפה זה היה מדהים, אבל התקופה בבית החולים הייתה קשה, ומה שהחזיק אותי היה הסרטונים". היום כל זה מאחוריה והיא כבר לא חולה ולא 74, אלא מעצבת וארט דיירקטורית נחשבת שבאינסטגרם שלה מצטלמת עם אסף גרניט ולא עם נזלת.
וגבי ברבש, איפה הוא היום?
פרופ' ברבש היה הדניאל הגרי של הקורונה. מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר הפך לפרשן המגפה הבולט של חדשות 12 לצדה של יונית לוי, ויתר על המינוי לתפקיד פרויקטור הקורונה שהוצע לו, אבל הצטרף למטה המקצועי בראשותו של פרופ' רוני גמזו. כיום פרופ' ברבש הוא מנכ"ל "פסיפס", מיזם שמטרתו הקמת מאגר גנטי של אזרחי ישראל - לצורך רפואה מותאמת אישית, אז אל תתחילו עם תיאוריות קונספירציה. ואם כבר מדברים:
הקורונה הזאת, היא באמת הגיעה ממעבדה בסין?
מוצאו של הנגיף ששיתק את העולם העסיק רבים. תיאוריות קונספירציה תפסו כותרות בטענה שקוביד-19 החל כניסוי סיני שדלף אל מחוץ לגבולות המעבדה; אפילו ראש ה-FBI בזמנו, כריסטופר ריי, התבטא כך באופן פומבי. היום כבר ידוע שבניגוד לסברות ההן, מדובר בנגיף שעבר השתלשלות גנטית דרך מספר בעלי חיים בשטחי טבע בדרום סין, והגיע לשוק המקומי בווהאן, שם באו החיות במגע עם בני אדם.
מלוניות הקורונה, זה עבד בכלל?
מלונות דן פנורמה בתל אביב ודן בירושלים היו הראשונים שהפכו למלוניות קורונה, במרץ 2020, ובהמשך נפתחו רבות אחרות ברחבי הארץ. המלוניות עלו שוב ושוב לכותרות דווקא בשל אירועים חריגים ומטרידים שכללו התפרעויות ואלימות קשה, ביקורים תכופים של המשטרה וכן אונס מזעזע של נערה בת 13. ככלי למניעת התפשטות התחלואה הן לא הוכיחו את עצמן, להפך: לא מעט אנשים יצאו מהן חולים.
מה קורה בימינו עם מאיר כהן מ"הפיראט האדום"?
כהן, שקיבל את התואר המפוקפק "חולה הקורונה הראשון בישראל", היה בזמנו זכיין של רשת הצעצועים באור יהודה. הוא נדבק בעת חופשה באיטליה, ולדבריו עבר שיימינג ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת כשהואשם בהפצת המחלה בישראל. מאז כהן התגרש, פתח עסק לתכשיטים - ולאחרונה לוהק לדוקו-ריאליטי חדש בשם "מגדלים" שיעלה בחודש הבא ב-HOT. הריאליטי יעסוק בארבעה גברים שהפכו לאנשי עסקים מצליחים ומתגוררים במגדלי יוקרה על אף קשיים שעברו בחיים.
ועם רוני גמזו?
פרופ' גמזו מונה לפרויקטור הקורונה ביולי 2020, לאחר שפרופ' ברבש ויתר על ההצעה. גמזו הביא לעלייה ניכרת במספר הבדיקות והיה אחראי ל"תוכנית הרמזור", שקבעה את חומרת ההגבלות בהתאם לרמת התחלואה בכל אזור; בפועל התוכנית לא צלחה, ויישובים רבים הפכו "אדומים". בנובמבר 2020 הוא שב לתפקידו טרום-המגפה כמנהל בית החולים איכילוב, אך לאחרונה עזב ומונה ליו"ר הדירקטוריון של חברת מגדל אחזקות וליו"ר הדירקטוריון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היינו משלמים כדי לראות איך הוא מגיב כשמישהו משתעל בקונצרט.
באמת היה הכרחי לבטל לנו את כל הטיסות?
סגירת השמיים בישראל ובמדינות רבות בעולם הייתה אירוע תקדימי, אלא שלחצים שהפעילו המגזר העסקי וקבוצות לחץ אחרות גרמו לכך שהסגירה הייתה לא הרמטית. בינתיים בניו זילנד, שבה כן סגרו את השמיים באופן הרמטי תחת מדיניות "אפס קורונה", הצליחו לבלום את התחלואה ולהוכיח שעצירת הטיסות אכן אפקטיבית. אז פעם אחת עשו בארץ משהו קצת חפיף, אז מה קרה.
מה היה הקטע עם להשאיר משלוחים "ליד הדלת"?
מה שהתחיל כהכרח שנועד לצמצם הדבקה הפך לסטנדרט של השליחים: נכנסים לבניין, משאירים ליד הדלת, מסתלקים. אין ספק שבשיא המגפה זה היה הגיוני; מה שלא היה צפוי הוא שזה פשוט נשאר ככה, לפחות אצל שליחים מהזן הפחות משקיע. אנשים עם תינוק שבוכה מכל דפיקה בדלת עפים על זה, כלבים חרדתיים מאושרים מזה, חובבי שיחות מאולצות עם זרים שונאים את זה.
נכון שהבידוד לחולים היה מיותר לגמרי?
לא נכון בכלל. תזכורת: במשך יותר משלוש שנים נאלצו חולי קורונה מאומתים להיכנס לבידוד, תחילה למשך 14 ימים, ובהמשך לחמישה ימים בלבד. היום ברור למדענים שהייתה לבידוד חשיבות אמיתית, אם כי היו לכך לא מעט השלכות נפשיות, בעיקר על אוכלוסיית המבוגרים.
מה עושה יורם לס חמש שנים אחרי שתמונת ה"רק שפעת" שלו שברה את האינטרנט?
פרופ' לס, לשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, זכה לכינוי "פרובוקטור הקורונה" לאחר שטען כי מדובר בלא יותר מ"שפעת עם יחסי ציבור". הוא היה סבור אז וגם היום שמדיניות הסגרים היא "טעות נוראית", שהחיסון היה ניסיוני, שמבצע החיסונים לא התנהל כראוי ושהיה צריך לחסן את האוכלוסייה בסיכון בלבד. גם אחרי חמש שנים הוא לא מתנצל על אף מילה: "שום קללה ושום זלזול או איום לא יזיזו אותי במילימטר כל עוד האמת עומדת לצדי, ורבים עד עצם היום הזה אומרים לי עד כמה צדקתי".
רגע רגע רגע, הקורונה באמת שורדת על משטחים וחפצים?
הביקוש לכפפות לטקס הגיע לשיא בחודשים הראשונים של התפרצות המגפה, ובתוך זמן קצר דווח על מחסור עולמי. כל זה נבע מהחשש שנגיף הקורונה שורד שעות ולעתים גם ימים על משטחים. היום ברור שהתיאוריה הזאת הייתה שגויה לחלוטין, כי ההדבקה הייתה בעיקר טיפתית - כלומר, רסס שניתז מהאף ומהפה. אין, פשוט לא ייאמן שבמשך שנתיים נוהלו כאן בחדשות דיונים על סמארק.
אז גם הגבלת המרחק מהבית הייתה שטות?
הו כן. זוכרים שכמה שבועות לתוך המגפה הודיעה הממשלה שהיציאה מהבית תוגבל עד למרחק של 100 מטר ממקום המגורים? אז אומנם סגר הוא כלי יעיל להורדת התחלואה, אבל הגבלת התנועה באוויר הפתוח הייתה לגמרי חסרת היגיון - במיוחד כשנאסר על אנשים להגיע לחוף הים, המקום הכי בטוח להיות בו במגפה נשימתית. ואם כבר ירדנו לים:
מה נסגר עם הבחור שהמשטרה הוציאה בכוח מהמים?
מסוקים, סירות ושוטרים על החוף היו חלק מהנוף ההזוי של הקורונה. מבצעים משטרתיים נוהלו נגד אזרחים שהפרו את הגבלות הקורונה, ובהם גולשים; אחד מהם היה נועם (שם בדוי), שהוצא בכוח מהים בידי שוטרים, אזוק בידיים וברגליים. "לקחו אותי לתחנת המשטרה כאחרון העבריינים וקיבלתי דוח של 1,000 שקל", הוא מספר השבוע, ומגלה שלאחר כמה שבועות הגיע מכתב מהמשטרה: הדוח בוטל. מזלו שהוא לא נכנס לים על קורקינט.
מה באמת נגמר עם כל הדוחות שחולקו כאן לאנשים על הפרה של תקנות הקורונה?
כ-888 אלף דוחות חולקו בין מרץ 2020 לדצמבר 2021, כמחציתם בגין אי-עטיית מסכה. ארגון שומרים חשף לפני כשנה כי מתוך כלל הדוחות, 20,305 ישראלים בחרו להישפט והוגשו נגדם כתבי אישום, וכ-13 אלף מהמקרים הסתיימו בהרשעה. ב-5,678 תיקים המדינה חזרה בה מכתב האישום, ב-202 תיקים הנאשם זוכה, וב-165 מקרים הופסק ההליך מסיבות שונות.
כל החקירות האפידמיולוגיות ההן עזרו במשהו?
החקירות חשפו אותנו ללו"ז הצפוף של החולים הראשונים, ובעיקר יצרו בהלה בקרב האנשים ששהו באותם מקומות. האם היה להן ערך כלשהו בצמצום התחלואה? לא באמת. חלק מהחולים סירבו לשתף פעולה, והעניין איבד כל ערך מלבד ההנאה שבהצצה לחיים של אחרים. אלי מראשון לציון, מעניין מה באמת עשית שעתיים בגן יבנה.
משה בר סימן טוב, מה איתו ב-2024?
מנכ"ל משרד הבריאות אז היה האלטרנטיבה הסמכותית ליעקב ליצמן, שר הבריאות שנדבק בעצמו בקורונה בתחילת המגפה ואף נטען שהפר את הנחיות הבידוד כדי להתפלל. בר סימן טוב הפך לפרצוף מוכר ואהוב בכל בית; מבקריו אמרו שהוא מונע מחרדה והזכירו שהוא כלכלן ולא רופא, אבל האיש ייזכר כמי שגרם לנו להרגיש, ולו לרגע, שיש מבוגר אחראי. אחרי שנתיים בעולם העסקי הוא חזר בשנת 2023 לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, תפקיד שבו הוא מכהן עד היום.
ומה עם גליה רהב?
פרופ' רהב, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, הייתה משלושת המתחסנים הראשונים במרכז הרפואי שיבא - לצד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות אז יולי אדלשטיין. לאורך כל אותה תקופה הייתה רהב נתונה לביקורת קשה של מתנגדי חיסונים, כולל הודעות נאצה והאשמות שהיא מקדמת ניסוי בילדים. השבוע שוחחנו עם רהב, שסבורה גם היום כי "בזכות החיסונים אנחנו במקום אחר", וכי הקורונה היא עדיין מחלה שפוגעת בצורה קשה בקשישים ובמדוכאי חיסון.
טוב, עצרו הכל. חיסוני הקורונה היו מוצדקים או לא?
חמש שנים מאז פרוץ המגפה, הסברה הרווחת בקרב מומחים היא שההתחסנות ההמונית זירזה את סיומה בישראל. מחקרים קליניים הוכיחו כי מדובר בחיסון בטוח, גם בקרב ילדים, וכי מחוסנים שנדבקו חוו מחלה קשה פחות ממי שלא התחסן. סקירה שכללה מיליוני אנשים הוכיחה גם שאין קשר סטטיסטי בין החיסונים לאירועי לב. אז זהו, אין לנו ספק שיותר אף אחד לא יתווכח על זה לעולם.
למה בסגרים כולם התחילו לאפות לחם בבית?
באפריל 2020 נכתב בכותרת מגזין האוכל הגדול בעולם, Eater: "כולם מגגלים עכשיו לחם". אנחנו לא יודעים איך התחיל השיגעון הזה עם המחמצת, אבל רצינו לעדכן שהייתה ישיבה גדולה של כל האנשים הנסבלים והוחלט שלא עושים את זה יותר. תודה.
לונג קוביד, זה אמיתי הדבר הזה?
גם אחרי שהחלימו, מיליונים בעולם המשיכו לחוות תופעות לוואי של הנגיף, לעתים במשך חודשים. מה שנחשב בהתחלה לתופעה פסיכולוגית התברר בהמשך כעובדה מוחלטת: יותר מ-200 תסמינים נקשרו במחקרים לתסמונת 'קורונה מתמשכת' - בין השאר עייפות קיצונית, בעיות זיכרון וערפול מוחי, סחרחורות, בעיות שינה, כאבי ראש, נשירת שיער ושיבושים במחזור החודשי. להערכת מומחים סבלו מהתופעה 2%–20% מהאוכלוסייה העולמית, שלהערכתנו מהווים כ-10% מהאנשים שהשתמשו בה בתור תירוץ להבריז מהעבודה.
איפה יפעת שאשא ביטון עכשיו?
יו"ר ועדת הקורונה נתפסה כדמות לוחמנית שעמדה איתן מול לחצים של לוביסטים ובעלי כוח ואתגרה החלטות שנתפסו כשרירותיות ודרקוניות, כמו סגירת בריכות שחייה וחדרי כושר. גם כשמונתה לשרת החינוך המשיכה בקו הלעומתי, לא היססה להסתכסך עם מנכ"ל משרדה על רקע סוגיית חיסוני הילדים, ושאפה לבטל את בידוד התלמידים כדי לשמור על מערכת החינוך פתוחה. ביולי האחרון הודיעה על פרישה מהחיים הפוליטיים, וממש השבוע מונתה לדירקטורית בחברת אלרוב נדל"ן ומלונאות.
מה לגבי פרופ' נחמן אש?
פרופ' אש כיהן כפרויקטור הקורונה עד מינויו ביוני 2021 למנכ"ל משרד הבריאות, אז החליף בתפקיד את פרופ' חזי לוי. "מדינת ישראל זכתה להערכה רבה על ההתמודדות שלה עם מגפת הקורונה, ובהסתכלות לאחור אני מסופק מהדרך שבה נהגנו, אם כי לא הכל היה מושלם", אומר השבוע אש, כיום יו"ר המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות וחבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל.
אקונומיקה, ויטמין D - משהו מתרופות הסבתא אשכרה עוזר נגד קורונה?
שלל פתרונות לא-תרופתיים תפסו תאוצה ברשתות החברתיות, מתה צמחים ועד שתיית חומרי חיטוי. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה אפשרות לטפל בחולים על ידי הזרקת אקונומיקה, כי זה לא מוזר בכלל, וגם ויטמין D עלה לכותרות ככלי להתמודדות עם הנגיף. שום דבר מזה לא עובד, אבל לנו אין ספק שסבתא צדקה וצריך פשוט למרוח על זה ערק.
אחת ולתמיד, סתם הסתובבנו כל הזמן הזה במסכות?
למרות אי-הנוחות (ובעיות העור), אין כיום ספק שהמסכות הפחיתו את התחלואה. עם זאת, האפקטיביות שלהן תלויה בעטיית המסכה כראוי, ולא נגיד מתחת לאף, בלי להזכיר שמות, אהמ אורנה מהמחלקה המסחרית.
היי, מה שלום הישראלים מ"ספינת הקורונה"?
בינואר 2020 עלו אלפי נוסעים לשיט תענוגות ב"דיימונד פרינסס", שזכתה לכינוי "ספינת הקורונה" לאחר שמאות על סיפונה נדבקו בנגיף. שניים מהנוסעים, שנאלצו להישאר נצורים כשהספינה עגנה מול חופי יפן, היו שמעון ושלווה דהן ממבשרת ציון. בסיום הבידוד התברר ששמעון נדבק, והוא פונה לבית חולים צבאי במדינה. שלווה גילתה שנדבקה כשהגיעה לארץ, ואושפזה בבית החולים שיבא. השבוע אומרים השניים שהם עדיין זוכים לתגובות, וש"עד היום מזהים אותנו ומבקשים שנספר את הסיפור". לפני כשנה וחצי יצאו שניהם לטיול בארה"ב ובקנדה, פיצוי שקיבלו מחברת התיירות על חוויית הקורונה שלהם. מעל למיטתם, הם מספרים, תלויה עד היום תמונה שפורסמה אז באחד העיתונים: הוא והיא במקום לאונרדו דיקפריו וקייט ווינסלט ב"טיטאניק", בסצנה המיתולוגית בחרטום האונייה. גדול, "אני מלך מבשרת!".
ולאן החיים לקחו את סלמאן זרקא?
פרופ' זרקא מונה לפרויקטור הקורונה לקראת סוף 2021, תקופה שבה זן הדלתא התפשט במדינה וחלה עלייה בתחלואה. מספר שבועות לאחר המינוי, לקראת ההילולה השנתית באומן, טס לאוקראינה בעצמו כדי לבחון את יישום מתווה הקורונה שם; הוא גם שכנע את בני העדה הדרוזית שהמנהג לנשק ידיים חייב לצאת להפסקה מחשש להידבקות. "החברה הישראלית אינה מקשה אחת והיינו חייבים להיות יצירתיים ומותאמים לצרכים ולתרבויות השונות", אומר השבוע פרופ' זרקא, שמאז 2014 מכהן כמנכ"ל המרכז הרפואי זיו בצפת.
המדחום בכניסה למקום ציבורי שעדיין רואים פה ושם, זה היה הגיוני בכלל?
בניסיון לצמצם את התחלואה הורגלנו במדידת חום בכניסה לכל מקום. בדומה להגבלות אחרות, גם כאן החלו במהרה לחפף והמדידה עברה מהמצח לזרוע, שיטה שאינה מדויקת. ולא שזה באמת משנה, כי אצל רבים מהנדבקים לא עלה בכלל החום בזמן המחלה.
והתו ירוק, מה עם זה?
בתקופה שבה כל אדם שהתהלך ברחוב נחשב פצצה מתקתקת, החזקנו אפליקציה מקרטעת בשם "רמזור" שבה הפקנו תו ירוק - אישור לכך שאנחנו מחוסנים ו/או מחלימי קורונה טריים עם הגנה טבעית מפני הנגיף. זה היה אחיו של התו הסגול, אישור לבתי עסק לפעול בהתאם להנחיות הקורונה (ויש שיאמרו בן דוד רחוק של הטלאי הצהוב, אבל זו כבר נחלת הקונספירטורים). עכשיו, מה גילינו? שגם היום אפשר למצוא באתר משרד הבריאות עמוד להפקת תו ירוק. כי עוד לא מאוחר.
כמה כסף עשתה זום מהקורונה?
זה קצת חורג מכללי הפורמט, אבל נרשה זאת: זום הפכה לדרך התקשורת העיקרית שלנו עם העולם החיצון כשהבנו שעברו יותר מדי שנים מאז שהשתמשנו בסקייפ, ושאין לנו מושג איך להיכנס ל-Google Hangouts. בהתאמה, החברה נהנתה מקפיצה מטאורית בשווייה: בנובמבר 2020 הוא עמד על 16 מיליארד דולר, ובתוך פחות משנה גדל פי עשרה לכמעט 160 מיליארד. אגב, הידעתם? שיחות הווידאו הולידו את סינדרום "תשישות הזום", סדרת תופעות של עייפות (חברתית, רגשית ופיזית) שנגרמת משימוש יתר בפלטפורמה. וזה עדיין פחות גרוע מאלה שמתיישבים לפגישה עם החתול העקום שלהם.
העבודה מרחוק זה משהו שיישאר איתנו?
מיליארדי בני אדם קמו יום אחד בבוקר וגילו ששערי מקום העבודה שלהם ננעלו. מתופעה שהייתה מוכרת רק בשוליים של ההייטק, המונח "עבודה מהבית" שינה את הדרך שבה אנחנו תופסים את שוק העבודה - ומעסיקים שלא הציעו את האפשרות הפכו ללא רלוונטיים. אחרי חמש שנים, רוב המעסיקים מציעים מודל היברידי כלשהו שמשלב בין עבודה מהבית לעבודה במשרד, אבל בארה"ב כבר יש מי שקורא להכריח את העובדים לשוב למשרדים באופן מלא - כמו שקרה באמזון. אבל שטויות, חברה אחת פיצית.
סיגל סדצקי, מה איתה?
פרופ' סדצקי, שהייתה ראש היחידה לבריאות הציבור, הטילה פצצה כחצי שנה לאחר פרוץ המגפה והודיעה שהיא עוזבת את התפקיד. "מצפן הטיפול במגפה איבד כיוון", כתבה אז בפוסט שפרסמה בפייסבוק, והשבוע היא אומרת: "ההחלטות הפסיקו להיות מקצועיות והיה לחץ פוליטי כבד". פרופ' סדצקי היא כיום סמנכ"לית אפידמיולוגיה בסטארטאפ הישראלי Briya, חברה שמתמחה בהנגשת מידע רפואי לצורכי מחקר. היא גם פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב, וראש החוג לניהול מערכות בריאות במכללה למדע ומשפט. בנוסף, בשנה האחרונה היא ליוותה את עמית סוסנה ששוחררה משבי חמאס, ואף התלוותה אליה לכנס בבית הלבן. מעניין אם היא מתעקשת על יומיים בשבוע מהבית.
ולמה לא שמענו מזמן על שרון אלרעי פרייס?
כי אתם לא בעניינים. ביולי 2020 החליפה פרופ' פרייס את פרופ' סדצקי כממלאת מקום, ולמרות הביקורת שספגה על מדיניות משרד הבריאות - והאיומים עליה ועל בני משפחתה, שבעקבותיהם לוותה על ידי מאבטח 24/7 - היא ממלאת את התפקיד באופן קבוע מאז ינואר 2021. בריאיון לפני מספר חודשים אמרה שהקורונה מעולם לא עזבה אותנו, רק הפכה למחלה שניתנת למניעה וטיפול - ושעדיין עלולה לגרום לתמותה.
זן האומיקרון היה קורונה מעלי אקספרס, נכון או לא נכון?
בנובמבר 2021 זוהה וריאנט "אומיקרון", שהתפשט במהירות ברחבי העולם והפך לזן הדומיננטי ביותר; גם הזנים שמסתובבים כיום באוכלוסייה הם למעשה "צאצאים" של אותו וריאנט. הסברה הייתה שהאומיקרון גורם למחלה קלה יותר אך מתפשט במהירות בהשוואה לזן הדלתא שקדם לו, אבל שיעורי התמותה בשני הזנים - באוכלוסייה שלא חוסנה ושלא נדבקה בעבר - היו דומים.
מתי בעצם הפסקנו לצאת למרפסות ולהריע לצוותים הרפואיים?
כשחזרנו להכות אותם בבתי החולים. וברצינות: המגפה גרמה לאנשים בבידוד לשיר במרפסות הבתים וגם להרים לרופאים ולאחיות במפגן התמיכה המרגש שיזמו תלמידי מכינת עין פרת בקיבוץ סופה, וששודר בכל ערוצי החדשות ב-19 במרץ 2020. נראה שהמין האנושי יותר מוצלח במחוות מהסוג הזה כשהוא במצוקה, וקצת פחות כשהוא בשגרה. לא סיבה לקוות לקורונה 2.0, ועדיין.
איפה חיסון הקורונה הישראלי שהבטיחו לנו?
בפברואר 2020, רגע לפני הסגר, הטילה הממשלה על המכון למחקר ביולוגי לקדם פיתוח חיסון ונוגדנים נגד הנגיף. הוכשר קו ייצור לחיסון, בוצעו ניסויים בבעלי חיים ובבני אדם, אך לפי דוח מבקר המדינה, התוכנית השאפתנית הסתיימה ביולי 2022 בסגירת הפרויקט לאחר השקעה אסטרונומית של כמעט מיליארד וחצי שקל - בלי שפיתוח החיסונים וייצורם הושלמו, ובלי שאושרו לשימוש בבני אדם. למזלנו, בשום הזדמנות אחרת לא קרה שממשלת ישראל השקיעה מלא כסף במשהו מיותר.
וואי, ומה זאת "מחלה X"?
שנים לפני התפרצות הקורונה כבר עסקו בארגון הבריאות העולמי באפשרות של מגפה נרחבת שתתפשט במהירות בעולם. את המגפה כינו "מחלה X". בדיעבד, הקורונה הייתה מחלה X הראשונה; כעת מתכוננים המומחים לנבא איזה נגיף עלול להיות ה-X הבא, והעיניים נשואות לשפעת העופות, והחשש מזן חדש ומסוכן שיצליח לעבור בין בני אדם. עם זאת, ניתן לומר באופטימיות זהירה שהעולם מעט ערוך יותר לתרחיש כזה, וקיימת גם יכולת לפתח חיסונים מתאימים בהיקף נרחב ובזמן קצר. ואם לא העולם, אז חכו חכו לחיסון X הישראלי.