"נמנעתי עד כה מלצייץ בנושא, לא בגלל חוסר החשיבות או הדחיפות, אלא מהתחושה שכולם מותשים משלל הבשורות הרעות... אבל אל תתבלבלו. אנחנו באמצע התפרצות שהחלה מחוץ לעונה", כך צייצה לאחרונה פרופ' מיכל חוברס מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, בהתייחסותה להתפרצות וירוס קדחת מערב הנילוס בישראל.
לפני כחודש חשפנו לראשונה את התפרצות המחלה בארץ, הנגרמת בעקבות עקיצה בידי יתושות הנגועות בנגיף. בראיון ל-mako בריאות מסבירה הפרופ' כי היא מוטרדת מאוד מהמצב. "מדובר בתחלואה חריגה ביותר, ולצערי המצב רק הולך ומחמיר. רק אצלנו במאיר יש כרגע 76 חולים מאומתים, 9 כבר נפטרו, ובבתי חולים נוספים יש מספר דומה. חשוב להבין כי מדובר בווירוס שבד"כ מתחיל רק בסוף יולי".
"זו קטסטרופה"
לדבריה, מדובר במחלה קשה ביותר, שרבים מהאנשים כלל לא מודעים להשלכותיה. "זו פשוט קטסטרופה. אני רואה בכל יום אנשים שהיו פעילים ובריאים לחלוטין, וביום אחד הם הפכו למשותקים, נכים או גרוע מכך. ב-75% מהמקרים המטופלים אנחנו רואים אנצפליטיס – דלקת במוח, שיש לה הרבה מאוד השפעות נירולוגיות. גם אלה שמשתחררים והולכים הביתה פעמים רבות נדרשים לשיקום ארוך וממושך ביותר".
חוברס מפנה אצבע מאשימה לרשויות בארץ, וטוענת כי "ניתן היה לעשות יותר". "לא ייתכן שהמשרד להגנת הסביבה יפעל בשיטת 'כיבוי שריפות'. הם אלה שצריכים להתריע על המצב ולא לטפל בו אחרי שמגלים חולים שנהרס להם כבר המוח. אני יודעת שה-CDC כן ממליצים על ריסוס במצבים כאלה. נכון, זה אומר שאנשים יאלצו להסתגר בבתים, אבל מה עדיף – שיסתגרו בגלל יתושות?"
לטענתה, חשוב שהרשויות יפעלו מהר ויעיל ככל שניתן, ומוטב שעה אחת קודם. "אני למעשה באה להרים דגל אדום. אני לא חושבת שאנשים בכלל מבינים מהי המחלה הזאת ועד כמה היא מסוכנת. אני חושבת שאנשים שאמונים על בריאות הציבור צריכים לפעול בהקדם, באופן שהולם טיפול בתחלואה חריגה. לא ייתכן שאמצעי המניעה הננקטים יהיו דומים לאלה שננקטו בשנים קודמות שבהן התחלואה הייתה ממוצעת".
המשרד להגנת הסביבה: "לנוכח הממצאים בשטח, מגבירים את פעילותנו. בפועל, האחריות היא של הרשויות המקומיות"
ד"ר שי רייכר, מנהל אגף המזיקים וההדברה במשרד להגנת הסביבה, מסביר כי אף שהמשרד הוא רגולטור המפקח על עניין התחלואה ברמה הארצית, מי שאחראי על נקיטת צעדים מעשיים בשטח הוא בעיקר הרשויות המקומיות, שלהן הסמכות המלאה לפעול בנושא בהתאם לשיקול דעתן. "לרשות יש סמכות לבצע ניטור, פעולות הדברה ומה שהיא רואה לנכון בהתאם להמלצתם של אנשי המקצוע הפועלים תחת אחריותה. אנחנו מתריעים לפני הרשות המקומית והן צריכות לבצע ניטור והדברה, ולמיטב ידיעתנו הן עושות את זה, מכיוון שיש להן אינטרס לשמור על בריאות הציבור באזור שלהם".
לדבריו, עומדים לרשותן של הרשויות המקומיות מספר כלים לטיפול בבעיה, כגון: ייבוש מקורות, הסברה או זיהוי של זחלי יתושים. "יש לנו יש 45 תכשירים שמתאימים לטיפול ביתושים, אבל הרשות היא זו שקובעת אם יש צורך להשתמש בהם ובאיזו עוצמה. בסופו של דבר, לרשות המקומית יש אחריות בנושא, והיא צריכה לוודא שהכלים הנבחרים אכן מספקים מענה. מובן שגם לאזרחים יש אחריות לדווח על מקורות מים או ריבוי יתושים".
רייכר אינו מקבל את טענת הפרופ' שהמשרד אינו עושה מספיק כדי למנוע את התחלואה. "אנחנו פועלים לאורך כל השנה ולא ממתינים למשבר. אנחנו גם התרענו לפני המועצה האזורית באזור השרון כאשר איתרנו יתושות נגועות, עוד לפני שדווח על חולים. אגב, בשלב הזה לא ניתן היה לנבא שתהיה תחלואה כל כך רחבה. מעבר לכך, אנחנו מתריעים על מוקדים שבהם אנחנו מאתרים זחלי יתושים או על אדם שחולה באזור ספציפי. לנוכח הממצאים בשטח, אנחנו אף מגבירים את פעילותנו וממקדים אותה באזורים אורבניים. יש 256 רשויות, מובן שאי אפשר לפקח על כל אחת מהן ברמה התפעולית המדויקת, אבל אנחנו בהחלט עושים מדגמים ודואגים לוודא שפעולות ננקטות".
נקודה חשובה נוספת שהוא מעלה, קשורה להשפעת הריסוס עצמו: "חשוב להביא בחשבון שגם לפעולות הדברה יש השלכות, ולכן צריך להפעיל שיקול דעת לפני שבוחרים להשתמש באמצעי זה. אין לנו רצון לחשוף את הציבור לכמויות גדולות של כימיקליים, וצריך להבין שלריסוס יש השלכות בריאותיות וסביבתיות. לכן, זה לא ריאלי לרסס ערים שלמות, ואם בוחרים בדרך כזאת, הממצאים בשטח חייבים להצדיק את זה. יש פה עניין של תועלת מול עלות".
בשורה התחתונה, אומר ד"ר רייכר, כי אף שמדובר בתחלואה חריגה, מדובר במצב נתון והרשות עושה כל שביכולתה כדי לפעול בנושא. "השנה יש המון ציפורים נגועות בנגיף. יתושים עוקצים אותן וכך הם מעבירים את המחלה לבני אדם. לא על הכל יש לנו שליטה לצערי, ולכן הפתרון הוא לנסות להפחית את מספר היתושים הנגועים. כאמור, בסופו של דבר האחריות בשטח מוטלת על הרשויות המקומיות".