פוסט שהופץ ברשת העלה – שוב –  שאלות ותהיות לגבי בטיחות השימוש בתרופה המוכרת "אופטלגין". "לפני 10 ימים אימא שלי לקחה כדור אחד של אופטלגין. משכך הכאבים הנמכר ביותר בישראל, שאותו ניתן להשיג ללא שום צורך במרשם. על פניו, כדור תמים שאמור לעזור", סיפרה שרה לוי בפוסט, שהוסר בינתיים. "זאת לא הייתה הפעם הראשונה שהיא לקחה את הכדור הזה, הוא תמיד עזר לה אבל הפעם הסיפור היה שונה".

לוי ממשיכה לתאר את המשך התגלגלות העניינים המלחיצה: "מסתבר שתופעת הלוואי העיקרית של התרופה היא 'הלם אניפלקטי'. בעברית זה אומר שמח העצם לא מייצר כדוריות דם לבנות. כלומר, אין לגוף מערכת חיסון. אימא שלי הגיעה למיון עם 2 תאי דם לבנים! והיא אישה בריאה (רק לסבר את האוזן, הגבול התחתון התקין הוא 5,000 כדוריות דם לבנות). אדגיש: אימא שלי אישה בריאה, לא אלרגית לאופטלגין ונטלה כדור אחד בלבד!".

בסופו של דבר, לוי מספרת שאמה הבריאה, בזכות אשפוז ממושך בבית חולים מאיר, שבמהלכו "נלחמה על חייה". "קרה לנו נס ואמא שלי תהיה בסדר, אבל, בשבוע האחרון גיליתי שהיו מקרים נוספים שבהם אנשים נטלו אופטלגין ואצלם הסיפור נגמר אחרת לגמרי. אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה אם היא הייתה מגיעה כמה שעות מאוחר יותר למיון". לסיום, מגיעות התודות: "אני רוצה להגיד תודה לצוות הרפואי המדהים בטיפול נמרץ נשימתי בבית חולים מאיר, בזכותם אימא שלי בדרך להחלמה".

עם מפרסמת הפוסט שרה לוי, לא הצלחנו ליצור קשר, ואף הפוסט כאמור הוסר מאז מסיבה לא ברורה. אך פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי מאיר, מכירה מקרה שקרה בתקופה האחרונה: "במקרה זה נבדק חשד לקשר של דיכוי מח העצם ואופטלגין, אך להבדיל ממקרים קודמים אין תשובה חד משמעית", אמרה לנו. "לאשה היה דיכוי חמור של מח עצם ובעקבותיו זיהום מסכן חיים. האשה טופלה באנטיביוטיקה ושהתה בטיפול נמרץ נשימתי. מח העצם התאושש ובעיקבותיו מצב האשה השתפר".

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אז להשתמש או לא להשתמש?

האם האירוע אמור למנוע מאיתנו להשתמש בתרופה? לטענת ד"ר פזית שקד, רוקחת קלינית העוסקת בייעוץ תרופתי, התשובה שלילית.

"ראשית, נראה לי שמי שכתב את הפוסט לא דייק במונחים. מצב שבו נגרם דיכוי של כמה שורות (סוגים) של תאי דם לבנים, הוא מצב מאוד מאוד נדיר המכונה 'אגרנולוציטוזיס'. מצב זה עשוי לגרום לאדם הסובל ממנו להיות חשוף יותר להדבקות בזיהומים שונים. תופעה כזאת מתרחשת בקרב אחד למעל מיליון אנשים הנוטלים את התרופה. יתרה מכך, רק 7 אחוזים ממי שחווה אותה, יהיה בסכנת חיים. ברוב המקרים, הביטוי יהיה חום ו/או כיבים בחלל הפה. ושוב – תופעות אלה קורות בשכיחות של אחד למעל מליון!" 

ומה לגבי ההלם אנפלקטי המוזכר? "הלם אנפילקטי הוא תגובה אלרגית חריפה שגורמת לסינדרום רב מערכתי בגוף עם תסמינים אפשריים בעור, במערכות הנשימה, העיכול ובלב וכלי הדם כולל שינויי לחץ דם ודופק", מבהירה ד"ר שקד. "באופן תאורטי, מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מכל חומר זר שנכנס לפה. באופטלגין זה מאוד לא שכיח (עלול לקרות למשתמש אחד מכל 5,000 משתמשים בתרופה), ודאי לא בהשוואה לתרופות אחרות כגון אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין למשל. חשוב לציין שאופטלגין נחשבת לתרופה יעילה ובטוחה ביותר לשימוש. מעבר לכך, חשוב להביא בחשבון שגם שימוש בתרופות משככות כאבים כמו נורופן, אקמול ואדוויל חושף את המשתמש לסיכון מסוים, כגון פגיעה בתפקודי כבד עם אקמול ופגיעה בכליות או דימומים ממערכת העיכול בשימוש באדויל ונורופן. כולן תופעות שכיחות הרבה יותר לעומת אגרנולוציטוזיס או פגיעה כלייתית מאופטלגין.

סיכונים של משככי כאבים
סיכוני משככי הכאבים

עוד ב-mako בריאות:

>> אילו תרופות גורמות נזק לכבד?
>> תרופות תחת מתקפה: האם יש סיבה לפאניקה 

מטבע, יצרנית "אופטלגין", נמסר בתגובה לפוסט: "ראשית, אנו שמחים להתעדכן כי חל שיפור במצבה של המטופלת, ואנו מאחלים לה לחזור בהקדם לקו הבריאות. תופעת הלוואי המתוארת עשויה להיגרם מתרופות שונות וגורמים רבים, כך שמוקדם ולא אחראי, בשלב זה לקבוע כי השימוש בדיפירון הוא הגורם למצבה הרפואי של המטופלת.

נבקש להדגיש כי דיפירון, החומר הפעיל באופטלגין, משווק בישראל ובמדינות רבות בעולם במשך עשרות שנים ומיליוני המטופלים המשתמשים בו בכל שנה לשיכוך כאבים הם העדות הטובה ביותר ליעילותו ובטיחותו של התכשיר. יודגש, אופטלגין, עומד בדרישות המחמירות של משרד הבריאות, כמו גם של רשויות בריאות מרכזיות אחרות בעולם ואזהרות השימוש בתכשיר מופיעות בצורה ברורה בעלון לצרכן.

מנתונים שנאספו במשך עשרות שנים ביחס לעשרות מיליוני מטופלים, עולה כי שכיחות תופעת הלוואי אגרנולציטוזיס נדירה ביותר וסבירותה מוערכת באחד למיליוני שימושים. בספרות המקצועית העדכנית נמצא כי שכיחות תופעות לוואי חמורות כתוצאה משימוש במשככי כאבים אחרים, הנמכרים ללא מרשם, כגון: איבופרופן, אספירין ואחרים לא רק שאינה פחותה מדיפירון, אלא היא אף גבוהה ממנו".