אחרי הסיגריות האלקטרוניות, הגיע תורן של שקיקי הניקוטין להפוך לטרנד הבא בקרב בני נוער. כבר בשנה שעברה דיווחנו על התופעה שצוברת תאוצה ברשתות החברתיות, וכעת מתברר כי גם בישראל היא החלה להתפשט באופן משמעותי. לפי נתוני המיזם למיגור העישון המעודכנים לאפריל 2024, 4.6% מבני הנוער (יהודים וערבים) בגילי 17-15 ו-2.5% מבני 14-12 התנסו בטבק ללעיסה, כאלה המכילים ניקוטין וכאלה שאינם. בקרב מבוגרים בני 22 ומעלה, שיעורי ההתנסות גבוהים יותר ועומדים על 7%. במיזם למיגור העישון מסבירים כי הנתונים מעידים על זינוק של פי 8 בשימוש במוצרים מסוג זה, בהשוואה לשנת 2022, אז עמדו שיעורי ההתנסות בקרב בני נוער בגילי 15-17 על 0.5% בלבד.

שקיקי ניקוטין הם מוצר חדש יחסית בשוק, המיועד לשימוש דרך הפה. שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון, מסבירה כי אלה שקיות קטנות, נטולות טבק, המכילות ניקוטין המופק באופן מלאכותי לצד חומרים נוספים כמו ממתיקים, טעמים וחומרים משמרים. "המשתמש מניח את השקית בין השפה לחניכיים, והניקוטין משתחרר דרך הרוק ונספג בגוף". לדבריה, אף שהמוצר משווק כתחליף "בריא" לעישון, בפועל הוא מכיל רמות גבוהות של ניקוטין, ולעיתים גם חומרים רעילים אחרים, דוגמת ארסן, עופרת ופורמלדהיד, שהופכים אותו לממכר ומזיק לא פחות.

@elliealanis8 HATED IT! 0/10 Do not recommend lol! #zyn #zyntok #military #sailormouth #officefun #throwback #dontdoit ♬ original sound - Ellie

בישראל, אומרת כסלו, משווק המוצר בטעמים כמו דובדבן, מנגו ולימונדה כחולה, לצד ממתיקים חזקים כמו סוכרלוז וקסיליטול, שנועדו להסתיר את הטעם החריף של הניקוטין. "שקיקי ניקוטין זמינים במגוון חנויות ייעודיות למוצרי עישון ובפלטפורמות דיגיטליות, כולל ברשתות החברתיות, שבהן מופיעים יבואנים שמציגים עצמם כמשווקים ראשיים של המוצר". היא מציינת כי המחיר נע בין 30 ל-35 שקלים למארז, המכיל 20 שקיקי ניקוטין בריכוזים שונים: 6 מ"ג, 12 מ"ג ו-25 מ"ג לניקוטין בכל שקית. לטענתה, בחודש האחרון החלו משווקים בישראל לייבא את המוצר מסין, וחלקם קיבלו אף אישור כשרות של בד"צ 'בית יוסף', מה שמעיד על שוק מתפתח.

>> ניו יורק מגזין: "מגפת הסמים הבאה היא בטעם פטל כחול"

"כיום אומנם זו קטגוריה יחסית זניחה בהשוואה לסיגריות אלקטרוניות, אבל אנחנו רק בהתחלה וזה מה שמדאיג אותנו", אומרת כסלו. "זה בדיוק מה שקרה לנו בשנת 2018 עם הסיגריות האלקטרוניות. גם השימוש בהן היה אז בגדר קטגוריה זניחה, אבל הכל השתנה לאחר שחברת טבק וניקוטין בינלאומית החלה לקדם את המוצר. מאז היינו עדים לקמפיינים אגרסיביים, ותוך חצי שנה בלבד הנתונים זינקו והגענו ליותר מ-10% התנסות של בני נוער במוצר. כיום שיעור ההתנסות בסיגריות אלקטרוניות עומד על כ-36% בקרב בני נוער בגילי 17-15, והחשש שלנו הוא שזה יקרה גם עם המוצר החדש של שקיקי הניקוטין".

שקיקי ניקוטין  (צילום: באדיבות המיזם למיגור העישון)
מוצר מסוכן שמתיימר להיות חלופה בריאה|צילום: באדיבות המיזם למיגור העישון

בעולם כבר מתמודדים עם התרחבות התופעה

כסלו מסבירה כי בעולם כבר מתמודדים עם התרחבות התופעה. "בצרפת, למשל, הרשויות הכריזו בשבוע שעבר על כוונתן לאסור את שיווק המוצר, ובבלגיה החוק כבר מונע את הפצתו. כמו כן בארה"ב נשמעות קריאות חקיקה דומות". עם זאת, לטענתה, בישראל המוצר נמצא "בוואקום רגולטורי". "בגלל היעדר טבק בתכולה, שקיקי הניקוטין לא נכללים תחת חוקי העישון הקיימים, מה שמקשה על הרשויות לפקח על הפצתן". היא מוסיפה כי חברות תעשייה מנצלות את הפרצה בחוק לצורך שיווק המוצר. "לפי ההנחיה האירופית על סיגריות אלקטרוניות, רמת הניקוטין המותרת היא עד 20 מ"ג למילילטר בלבד. ואולם, בשל העובדה ששקיקי ניקוטין לא נכללים תחת איזושהי רגולציה, נמכרות שקיות עם 25 מ"ג ניקוטין, ריכוז גבוה במיוחד. כמו כן, היעדר הרגולציה מאפשר לחברות לייצר אריזות צבעוניות, שמושכות את הצעירים לנסות את המוצר. גם האזהרה שמופיעה על האריזה, טוענת כי ניקוטין עלול להיות ממכר במיוחד, בעוד שלפי ההנחיות, על מוצרי טבק יש לפרסם אזהרות שמדגישות כי אלה אכן מוצרים ממכרים, שמזיקים לבריאות"

דלת למגפת התמכרות חדשה

לטענתה, בעבר נעשה ניסיון להוציא מוצרים המכילים ניקוטין מחוץ לחוק בישראל. "כשהכנסת דנה בתיקונים לחוק הגבלות השיווק על מוצרי טבק ועישון, המיזם למיגור העישון ניסה להוסיף להגדרת מוצרי טבק ועישון גם מוצרי ניקוטין, אולם המהלך נכשל". כסלו מציינת כי בימים אלה פועל המיזם מול משרד הבריאות בתיאור המצב הרגולטורי סביב הנושא בארץ ובעולם, במטרה לקדם רגולציה על המוצר..

Copy(2) of שקיקי ניקוטין  (צילום: באדיבות המיזם למיגור העישון)
שקיקי ניקוטין |צילום: באדיבות המיזם למיגור העישון

"שקיקי הניקוטין הם מוצר חדש ומסוכן שמתיימר להיות 'חלופה בריאה', אך למעשה הוא פותח דלת למגפת התמכרות חדשה, במיוחד בקרב בני נוער", מסכמת כסלו. "המיתוג המפתה בטעמי פירות, המחיר הנגיש והיעדר הרגולציה הופכים את ישראל לקרקע פורייה להתפשטות התופעה. מדובר במוצר ממכר ומזיק לא פחות מסיגריות, ולעיתים אף יותר. אנחנו קוראים למחוקקים ולרשויות בישראל ללמוד ממה שקרה בעבר עם סיגריות אלקטרוניות, ולפעול במהירות להוציא את המוצר מחוץ לחוק, בדיוק כפי שנעשה במדינות אחרות, ובכך למנוע את הפגיעה הקשה שצפויה לבריאות הציבור".