מדי יום מובהלים לבתי החולים בארץ חיילים שנפצעו בשטח וזקוקים לטיפול מיידי. בחלק גדול מהמקרים, מדובר בפציעות גפיים מורכבות, שלעיתים מאלצות את צוות המומחים להורות, בלית ברירה, על כריתת גפה.
הפציעה שממנה סבל סרן ב', 19, מפלוגת יהלום, במהלך היתקלות בעזה, היא מקרה קלאסי שבו רופאים נוהגים לקבל החלטה שכזאת. ד"ר רוית ינקו, מנהלת שחזורי גפיים במחלקה לכירורגיה פלסטית באיכילוב, שטיפלה בו, מציינת שב' הגיע לחדר הטראומה במצב קשה כשהוא מורדם ומונשם. "כתוצאה מפיצוץ רב-עוצמה, ב' סבל מפציעה משמעותית שכללה רסיסים, עפר ופציעה שחשפה עצם מרוסקת ברגלו. הוא סבל גם מכוויות משמעותיות וחשש לפגיעה בכלי דם. במצב כזה, חששנו מאוד לגורלה של הרגל, אך מה שעמד לנגד עינינו הוא קודם כל לדאוג לייצב את מצבו ולוודא שאנחנו מצילים אותו".
עד כה, ב' עבר שני ניתוחים. ד"ר ינקו מציינת שבניתוח הראשון, שבוצע על ידי פרופ׳ חורי וד"ר בן טוב מהטראומה האורתופדית, התבצע קיבוע ראשוני של הרגל. "לאחר מכן חיברנו אותו למכשיר מיוחד שדואג לחטא ולנקות את הפצע העמוק כדי שלא יזדהם. זה היה פצע משמעותי ביותר שגרם לחשיפת העצם". שבוע לאחר מכן, החליט הצוות המקצועי לנסות להציל את הרגל, אף שכאמור - במצבים כאלה, לא מדובר בהחלטה סטנדרטית.
כך, בניתוח מיקרו-כירורגי מורכב שארך כ-12 שעות, הוא עבר השתלת מתלה עורי ע"י צוות משחזרי הגפיים. "זה היה תהליך מורכב שכלל שימוש בעור הגוף שלו והעברתו למקום הפציעה יחד עם כלי הדם שמתחברים לכלי דם חדשים, למעשה מעבירים את הרקמה ביחד עם אספקת הדם שלה", מסבירה הד"ר. "היה לנו חלון הזדמנויות קצר להציל את הרגל והחלטנו לבצע ניתוח מורכב. הצוות מקבל פצועי גפיים בכל יום, וממש נלחם להשאיר כל רגל. מובן שהחלטה כזאת כרוכה בסיכונים לזיהום, ולכן החלטנו עליה רק אחרי שווידאנו שהפצע נקי ואינו מסכן את החייל".
בימים אלה ב' שב לעמוד על רגליו והוא מתחיל תהליך שיקום.