אמש התקיימה ישיבה מיוחדת בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת, לציון יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים. את הדיון ניהלה ראש הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה. הישיבה עסקה ב"פשעים נגד האנושות שביצע חמאס כלפי נשים מאז אירועי 7 באוקטובר". "זו למעשה עליית מדרגה בתגובה של ישראל לאדישות ולהכחשות של ארגונים הומניטריים וארגונים נשים בין-לאומיים לפגיעות שנעשו בנשים", תיארה ח"כ שטה בשיחה שקיימה עמנו לפני הדיון.
הישיבה נערכה בנוכחות שגרירי אירופה, ח"כיות, משפחות חטופים ושלל הארגונים שנוגעים בנושא בארץ, ביניהם: זק"א, משטרת ישראל, ארגוני סיוע נשיים ועוד. במהלך הישיבה הוקרן סרט קשה לצפייה, שבו נראים חלק ממעשי ההתעללות הקשים.
יו"ר הוועדה חה"כ שטה פתחה את הדיון בדקת דומייה לזכר הקורבנות ואמרה: "ב-7 באוקטובר לפני שהשמש זרחה, החמאס החשיך את ישראל. מחבלים פרצו את הגבול עם עזה ותקפו אותנו. הם רצחו - שחטו ושרפו חיים אזרחים תמימים. לאחר הטבח, גילינו את היקף העצום של האכזריות, פשעי המלחמה הנוראים של חמאס - פשעים נגד האנושות - והאלימות הקיצונית נגד נשים באותו יום נורא. נשים - מבוגרות ונערות צעירות - נאנסו באלימות לפני שהוצאו להורג. רבים נרצחו בברוטליות ובאכזריות לאחר שעברו התעללות אכזרית, עינויים והושחתו קשות על ידי חמאס הטרוריסטים. חמאס ביצע זוועות שאין לתאר. למעלה מ-240 נחטפו לעזה, ביניהם 39 ילדים. מוטלת עלינו, בכנסת ישראל, האחריות הקשה והטראגית לספר לעולם על מה שקרה ב-7 באוקטובר. מה שקרה ממלא אותנו בזעם, הוא ממלא אותנו בכאב, וממלא אותנו באבל עמוק ועז. אנחנו צריכים לפעול. במיוחד, מאז שהעולם - ארגוני זכויות נשים בינלאומיים, שתקו במידה רבה".
לפני כמה שבועות פרסמנו פה ב-mako בריאות, כתבה ראשונה שעסקה בפגיעות המיניות ובמכתב החריף שהוציאו ארגוני נשים בישראל לארגון האו״ם לקידום והעצמת נשים - UN WOMEN כתגובה להצהרה שלהם ב-13 באוקטובר, שלא כללה אף התייחסות לזוועות שהתרחשו בישראל על ידי חמאס. "התעלמות מחטיפה של מעל כמאתיים אזרחיות ואזרחים תמימים שנלקחו לשבי בעזה – תינוקות, ילדים, נשים, נערים ונערות וגברים בני תשעה חודשים ועד 85. השחיטה, הרצח והאונס של מאות נשים - ביניהן אימהות עם הילדים שלהן, קשישים, משפחות שלמות ואנשים וילדים בעלי מוגבלויות. UN Women הוא ארגון בין-לאומי שחייב ואמור לעמוד לצד נשים באשר הן - ללא הבחנה על רקע אתני, לאומי או דתי", נכתב במכתב.
אתמול בדיון נשמעו מספר עדויות קשות מאוד של מומחים, שנוגעות לתקיפה המינית שחוו גברים ונשים במהלך הטבח ב-7 באוקטובר. קיבצנו חלק מהעדויות. את התיאורים הקשים צינזרנו. העדויות הללו חייבות להדהד ולהישמע, לא רק פה בארץ, אלא גם ברחבי העולם ובעיקר - בספרי ההיסטוריה שיתעדו את האירוע הקשה.
חיים אוטמזגין, מפקד יחידות מיוחדות בזק"א, העיד כי עד אתמול נמנע מלדבר על המראות הקשים שראה. "אני עוף זר פה, אלו לא נושאים שאני עוסק ומדבר עליהם, אני כאן כי אני מרגיש שליחות, את החלק שלי התחלתי ב-7 באוקטובר, מגויס לצו 8 ביחידת החילוץ הארצית. אני קצין ביחידה, יורד לבסיס ובערב היחידה שלי מקבלת את האחריות לטיפול בחללים. הפעלתי את כובעי השני כמפקד היחידות המיוחדות של זק"א. תוך שעה מרגע הפקודה התייצבו 68 מתנדבים.
"אחרי לילה קשה, הוטלה עלינו המשימה לטפל בחללים הגלויים, כלומר, בכל מקום שהעין רואה. עד היום בבוקר לא פתחתי את הסרטונים שצילמתי לצורך עדות, ניסיתי לכתוב אבל לא הצלחתי. אין אחד בעולם שיוכל להתכחש להם מול הראיות שאציג. אני מתנצל מראש, יש פה משפחות שעלולות לשמוע את הדברים. כל מה שאומר אמת - לא אומר את כולה, היא קשה מדי.
"אחרי שהעמסנו את המכוניות והגענו איתן למחנה שורה בלילה, חזרתי מיד לאזור ועל אחד הכבישים מסמנים לי אזרחים, בלמו אותי עם האמבולנס שלי, לא נתנו לי להמשיך לנסוע, אף שהייתי אמור לנסוע למשימה באחד הקיבוצים. נכנעתי לסימני הכאב שהיו בידיים של אלו שעצרו אותי. ירדתי מהאמבולנס, אני רואה רכב עם אדם ירוי בפנים, דלתות פתוחות מהצד השני, מה שאומר שאנשים נמלטו מהצד השני של הרכב לכיוון הפרדסים. אנחנו הולכים, יודעים שברכב היו 4 אנשים, אחד ירוי בתוך הרכב, ועוד שלושה אנשים שאנחנו מחפשים או הובילו אותנו אליהם. היה גבר אחד ושתי נשים. אחת הנשים הייתה חשופה בחלקה העליון, לא חשיפה מקרית, בגד קרוע, היא לא הלכה עם הבגד הזה למסיבה. היא לא יצאה ממנו מהרכב, זהו מעשה שנעשה במכוון ובמזיד. אני ממשיך למקרה נוסף, אחד הקיבוצים, כמי שהוביל את הצוות לפינוי החללים, הייתי כמעט בכל בית, ראיתי מה קורה שם ובהתאם לזה הצבתי צוות בפנים. העיניים האלה ראו כמעט את כל הזוועות, בבתים, בקיבוצים ואח"כ בכבישים.
"אנחנו נכנסים לבית, רואים תמונה כזאת: חדר ממ"ד, המנעול שלו קרוע מהדף, הדלת מלאה בכדורים, מיד בצמוד לדלת שתי נשים אבא ובת ירויות. חדר ממול, בחורה כבת 19, מכנסיים מופשלים. עכשיו תגידו לי, אם כשהחליטה המשפחה להיכנס לממ"ד, נכנסו רק אמא ובת. בת נוספת השאירו ללא מכנסיים בחדר ליד? תגידו לי! אין לי תמונה אחרת ממה שקרה שם, מישהו יכול לספר לי סיפור אחר? ....יש לי תמונות בטלפון שלי....אלו מעט מהסיפורים, או יותר נכון הצטמצמתי לסיפורים שאין בהם ספק. כשאתה רואה אבא ערום קשור במטבח והמשפחה בחדר אחר, מה הוא הלך להכין חביתות כשהוא קשור? למה הפרידו אותו?
"רוצה להגיד לעולם, הקרבה שלכם לטבח כזה הוא 400 דולר לכרטיס טיסה. אם לא תילחמו בו כשהוא אצלנו – 400 דולר והוא אצלכם", סיים את דבריו בכאב.
"שום דבר לא יהיה אותו דבר מאז 7 באוקטובר. נשים נפגעו מפגיעה מינית, עברו סבל והתעללות בגלל היותן נשים, כולל נשים הרות", תיארה תנ"צ שלומית לנדס ראש חטיבת החקירות במשטרה. "ראינו את היחס והביזוי כלפי נשים שנחטפו לעזה – רק בגלל היותן נשים. במחנה שורה ראינו את הנורא מכל. שם ראינו על גופות הקורבנות את עוצמת האלימות והרוע והאכזריות. אותן נשים לא חוו רק התעללות ופגיעה מינית, רובן ככולן נרצחו. גם העדים - נרצחו רובם ולא יוכלו לסייע. אלה שנותרו בחיים, חלקם ילדים, ספק אם נוכל לדבר איתם בגלל עומק הטראומה. אנחנו לא יודעים את ההיקף של עומק הזוועות.
"אנו מצויים בראשיתה של החקירה שבמהלכה נגבו למעלה מאלף חמש מאות עדויות מזעזעות וקשות שהמוח והנפש מתקשים להכיל", פתחה את דבריה ניצב משנה שלי הרוש מלהב יחידת להב 433: "המחבלים הרצחניים לא הסתפקו ברצח, הם וידאו הריגת הקורבנות בעת שהיו במנוסה. הם פעלו באופן שיטתי ומכוון. הייתה פה השמדה המונית של כל מי שנקרה בדרכם. החקירה עוסקת גם באיסוף ראיות אודות עבירות מין שבוצעו כלפי הקורבנות".
עוד תיארה שורה של תיאורים קשים ובלתי נתפסים, שהעידו ניצולי המסיבה בתלונותיהם במשטרה וכללו תיאורים גרפיים קשים אותם החלטנו שלא להביא בכתבה.
"רוב הנשים וגם הגברים שעברו טבח ופגיעות מיניות הם לא בחיים", ציינה אורית סוליציאנו, מנכ״לית איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. "אבל יש נשים ששרדו או היו עדות לפגיעה של אחרות. הן צריכות להתאושש לאט-לאט ולהשתקם". עוד שלחה מסר חד משמעי לארוני נשים ברחבי העולם. "אני שואלת מנהיגות עולמיות, איך אתן לא מתביישות לשתוק שתיקה כ"כ רועמת, כשנערות ונשים עברו פגיעה כ"כ קשה? זו בגידה מוסרית וההיסטוריה לא תשכח לכן את זה. אני קוראת לכן להתעשת ולגנות את מעשי חמאס. ולכל הנשים שנפגעו - אתן לא אשמות – יש לכן יכולת הישרדות אדירה לנוכח האירועים שחוויתן או הייתן עדות להן".