ג', קוסמטיקאית תושבת מרכז הארץ בשנות השלושים לחייה, החליטה לפני כשנתיים לעבור ניתוח הרמת חזה לאחר שהשילה עשרות קילוגרמים ממשקלה. לדבריה היא הגיעה לרשת פרופורציה והרופא הבטיח לה שהוא ידאג שיהיו לה שדיים יפים ולא נפולים כפי שהיו לה קודם לכן וייעץ לה לבצע גם הגדלת חזה. "לא יראו בכלל שעברת ניתוח ויש לך שתלים", הבטיח לה הרופא.
זמן קצר לאחר הניתוח היא שוחררה לביתה ונדרשה להגיע לביקורת שמונה ימים לאחר מכן. כאשר חזרה ג' אל המרפאה יומיים לאחר הניתוח והתלוננה על כאבים עזים וחום, הרופא התעלם מהסימנים המובהקים של זיהום, לא ביצע לה בדיקה גופנית, לא הסיר את החבישה, לא מדד לה חום והסתפק במתן משככי כאבים בלבד.
מספר ימים לאחר מכן הגיעה שוב האישה לביקורת, למרות שהמשיכה לסבול מכאבים עזים וחום ובבדיקתה אף נצפו סימנים מובהקים של זיהום. על פי עדותה הרופא ציין בלקוניות כי החזייה היא זו שגורמת לכאביה והפנה אותה לרופא המשפחה בשאלה של פטרת.
השיהוי הניכר באבחון ובטיפול בזיהום שבו לקתה התובעת, גרם להתפתחות נמק, והיא הגיעה למחלקה הכירורגית פלסטית בבית החולים איכילוב, שם עברה ניתוח בהרדמה מלאה במהלכו שלפו הרופאים מגופה את השתלים. לאחר הניתוח נאלצה האישה לעבור טיפול אנטיביוטי ממושך וכן להליכי תיקון כירורגיים נוספים.
בתביעה שהגישה ג' באמצעות עורכי הדין דוד פייל וגל מרקוביץ' לבית משפט השלום בתל אביב נגד הרופא ונגד המכון נטען כי הניתוח בוצע בחריגה משמעותית מההנחיות הרפואיות והפרקטיקה המקובלת בתחום ובמהלכו הרופא החדיר לגופה שתלי סיליקון גדולים מאלה שסוכם עליהם. "על-פי התיעוד הרפואי מזמן אמת, ועל פי גרסת התובעת עצמה - הרופא המנתח כלל לא הסיר את החבישה, כך שלא יכול היה להעמיד קביעות אלה", נטען בתביעה.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת של רופא מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית שקבע כי הרופא שניתח את ג' התרשל כשהחדיר לגופה שתלי סיליקון במקום לבצע ניתוח להרמת החזה.
"הרופא לא היה צריך להחדיר שתלי סיליקון לגופה של ג' אלא רק לבצע ניתוח להרמת חזה", קבע הרופא המומחה, "הוא היה צריך להסביר לתובעת ולהמליץ לה על חלופה אפשרית של הרמה בלבד". לדבריו החדרת השתלים גרמה ל-ג' לסיבוכים מיותרים, לחום גבוה, וכאבים עזים וחריגים. הוא העריך את נכותה של ג' בעשרה אחוז וציין כי עליה לעבור ניתוח חוזר לתיקון העיוותים בשדיה בעלות של כ-100 אלף שקל.
לטענתה בעקבות המחדלים של פרופורציה והרופא מטעמה היא סובלת עדיין משדיים נפולים, מצלקות שנגרמו לה עקב הניתוח שעברה להוצאת השתלים. "אני סובלת משדיים נפולים, מצלקות מכוערות ובגלל בגלל דימוי עצמי נמוך אני נאלצת לקבל כדורים פסיכיאטריים", ציינה האישה.
"טרם אירועי התביעה היתה התובעת אישה עצמאית ופעילה, עבדה כקוסמטיקאית בעסק עצמאי שהקימה במו ידיה במשרה מלאה, בישלה, ניקתה וניהלה חיים עצמאיים ומלאי תוכן", נטען בתביעה. "מיום שבו נגרמו הסיבוכים בגופה ועד היום, היא נקלעה למצב פיזי ונפשי קשה, לא שבה עוד לעבוד וחייה הפכו לחיי הישרדות וסבל יומיומי". כתוצאה מהניתוחים וההליכים הרפואיים הרבים אותם נאלצה לעבור, נזקקה האישה תקופה ארוכה לסיוע בני משפחתה, ובנוסף נקלעה למצב נפשי קשה וסובלת מדימוי עצמי נמוך. פסיכיאטר שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי התובעת סובלת מנכות נפשית בשיעור 20% כתוצאה מאירועי התביעה.
עוד ב-mako בריאות:
>> אפידמיולוגית: זה המושב הבטוח ביותר באוטובוס
>> מחקר חדש: ריחוק פיזי לא מספיק למניעת הדבקה
>> לא מצליחים להירדם? 8 משקאות שיעזרו לכם
פרופורציה הגישה כתב הגנה לבית המשפט ובו ביקשה לדחות את התביעה נגדה בנימוק היא לא שימשה המעסיקה של הרופא המנתח ולא הייתה מעורבת במתן הסברים רפואיים ל-ג' לגבי הניתוח ולא היה לה כל חלק בהליך הרפואי שעברה.
למעשה החברה מטילה את האחריות על הרופא וצירפה לכתב ההגנה טופס הסכמה שעליו חתמה התובעת על הניתוח להרמת חזה ושהבינה את המשמעויות של הניתוח.
הרופא המנתח טרם הגיש כתב הגנה.