ילדים ופינות חי הם לרוב שילוב מנצח, הסקרנות והרצון לבחון את סביבת החי גורמים לקטנטנים אושר גדול כשהם מחזיקים בברווז חמוד או מלטפים אפרוח זעיר. אבל, האידיליה הזאת נופצה אתמול, לאחר ששני פעוטות אושפזו עקב תסמונת נדירה בשם תסמונת המוליטית-אורמית, שבה נדבקו על פי החשד עקב ביקור בפינת החי בקיבוץ.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"התסמונת בה לקו הפעוטות נגרמת כתוצאה מרעלן שמופרש ע"י חיידק האי קולי, המועבר לעתים ע"י צואת בעלי החיים וגורם בד"כ לזיהום קל בדרכי העיכול ולשלשול. לרוב, ילד שנדבק יחלים לאחר מספר ימים, אך ב-10-15 אחוז מהמקרים יגיע הרעלן המופרש דרך הדם לאברים שונים בגוף, יפגע בתפקודם ויגרום לתסמונת", מסביר פרופ' שי אשכנזי, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל מחלקת ילדים א' במרכז שניידר לרפואת ילדים.
לדבריו, התסמינים עלולים לסכן את הנדבק והם כוללים פגיעה אפשרית בתפקוד האברים, הרס כדוריות הדם האדומות המוביל לאנמיה חמורה, אי ספיקת כליות שלרוב חולפת ופגיעה בטסיות הדם. "בשלבי המחלה הראשוניים יידרש אשפוז שלרוב יכלול גם צורך בעירוי דם", הוא אומר. "באופן טבעי, ילדים קטנים נמצאים בסיכון מוגבר להידבק, מכיוון שהם נוטים להכניס את ידיהם לפה לעיתים תכופות, ולרוב מדובר בידיים לא נקיות. אך, במקרים נדירים תופיע התסמונת גם בקרב מבוגרים".
מה עוד מחכה לכם בפינות חי?
למרות הבהלה, מרגיע פרופ' אשכנזי ומציין שהתסמונת אינה שכיחה בישראל, אך עם זאת, מדגיש שמעבר לסכנה הטמונה בה ולחיידק האי קולי, קיימים חיידקים נוספים העלולים לגרום למחלות, ומהם ניתן להידבק באותה הדרך – ע"י חשיפה לצואת בעלי החיים הנמצאים בפינות החי.
עוד ב-mako בריאות:
>> מיץ חמוציות: מה באמת עוזר לדלקת בדרכי השתן?
>> לידה זה כואב? יש 7 דברים שכואבים יותר
>> הטיפ המושלם: מה עושים עם ציפורניים מתפצלות?
"חיידק הסלמונלה הידוע, עלול לגרום לשלשול ממושך ואף לדם בצואה, כך גם הקמפילובקטר המאופיין בחום גבוה ובשלשולים", הוא מסביר. "כל בעל חיים מסכן את הנדבק בצורה שונה, למשל צואת הבקר בדרך כלל מכילה יותר חיידקי אי קולי, לעומת תרנגולות ובעלי כנף שמפיצים קמפילובקטר בצואתם וזוחלים, כמו צבים, שבצואתם יש סלמונלה. באופן כללי, הסבירות להידבק בחיידקים אלו גבוהה בהרבה מהסיכוי לחלות בתסמונת. ילדים מתחת לגיל 3 מפתחים תסמינים של שלשול בממוצע כ 2-3 פעמים בשנה".
איך מונעים את הסיבוכים?
"הדרך הטובה ביותר למנוע הידבקות וסיבוכים הכרוכים בתופעה זו ובמחלות אחרות הנובעות מחשיפה לחיידקים אחרים של דרכי העיכול, היא על ידי שמירה על היגיינה אישית ורחיצת ידיים יסודית במים ובסבון", מסביר פרופ' אשכנזי. "כמו כן, חשוב שמי שמטפל בבעלי החיים יחטא את ידיו לפני הכנת אוכל לפעוטות וילדים, ויקפיד על הפרדה בין מזון מבושל לבין מזון גולמי שטרם עבר בישול, העלול להעביר חיידקים בצורות שונות, החל מקרש החיתוך ועד למגע ישיר עם הפה. בנוסף, רצוי לנקות היטב את פינות החי משאריות של צואה, המהווה כאמור את המוקד העיקרי להדבקה בחיידקים". הכוונה היא כמובן גם לשים לב שהילדים לא נוגעים בקרקע עליה עומדים בעלי החיים.
אומרים שחשיפה לחיות יכולה לחזק את המערכת החיסונית של הילד, איפה בעצם עובר הגבול?
"זה נכון שילד שגדל בסביבת בעלי חיים ונחשף מספר פעמים לחיידקים מהסוג שצוין אכן מפתח מנגנוני הגנה גבוהים יותר לאחר גיל 3. עם זאת, לא הייתי מציע ליזום חשיפה אקטיבית לחיידקים אלה משום שהסכנות שבהם עולות על התועלת", אומר פרופ' אשכנזי. "בשורה התחתונה, לא הייתי מונע מילד ללטף חיה או לגשת לפינת חי, אך בהחלט אמליץ על נקיטת אמצעי זהירות כפי שצוין, ובעיקר על שמירת מרחק מצואת בעלי החיים ושטיפת ידיים לפני האכילה".
תגובת משרד הבריאות: