לאחרונה הוגשה נגד קופת חולים כללית, תביעה בגין טיפול רפואי שהביא, לכאורה, למותה של יולדת צעירה בת 23, 4 ימים בלבד לאחר לידת בנה השני.
לפי כתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד עדי אברג'יל-ברוורמן, בסוף שנת 2021 הגיעה היולדת לחדר המיון בבית החולים סורוקה מקבוצת כללית, ולקראת שעות הערב הועברה לחדר לידה. במהלך הלידה, ככל הנראה מתוך מטרה לזרז את יציאת העובר, לחצה המיילדת בחוזקה עם ידיה על בטנה של הצעירה, שלפי הנטען צרחה ובכתה מכאב. עוד נטען כי היא סיפרה לבעלה כי "זה היה הדבר הכי כואב שחוותה בחייה".
מצבו של התינוק שנולד היה תקין, אך האם הצעירה לא הצליחה להתאושש מהלידה, חשה ברע, סבלה מאנמיה - והתעלפה במחלקת הנשים. בעקבות כך, נתנו לה הרופאים 2 מנות דם, שלטענת התביעה לא שיפרו את מצבה. היא המשיכה להתלונן על סחרחורות, בחילות ועל דפיקות לב מואצות.
כעבור 3 ימים, חרף מצבה, החליטו בבית החולים לשחרר את היולדת לביתה. לפי כתב התביעה, ברשומות בית החולים צוין כי היולדת חשה בטוב, אולם בני משפחתה טוענים אחרת. לדבריהם, האם הצעירה הייתה חלשה מאוד וסבלה מכאבים, אך "הצוות הרפואי התייחס לכך באדישות, וביטל את כל תלונותיה".
היולדת המשיכה להתלונן בפני בעלה ומשפחתה על חולשה ועל כאבים בלתי פוסקים. יום לאחר שחרורה מבית החולים, בעקבות החמרה בכאביה וכאבי גב שהופיעו באופן פתאומי, היא ניגשה בליווי בני המשפחה למוקד רפואי באזור מגוריה. מהתביעה עולה כי הרופא זיהה את הכאבים ככאבי שרירים שגרתיים, ולכן ניתנה ליולדת זריקה לשריר וכן הפניה למיון במידת הצורך. לטענת בני משפחתה, "הרופא נתן לה זריקה בישבן ואמר לה שרק אם הכאב לא יחלוף עד הערב, שתיגש לבדיקה במיון".
"סיפרה שהיא סובלת מכאבים חזקים ואז התעלפה"
למרבה הצער, בשעות הערב התמוטטה הצעירה בביתה. "היא אמרה לי שהיא סובלת מכאבים חזקים מאוד ואז התעלפה", שחזר בעלה בתצהיר מטעם התביעה. לדבריו, עבר זמן רב עד שניידת החירום הגיעה, ולכן החליט לפנות את אשתו בעצמו למוקד לרפואה דחופה בדימונה, כשהיא מחוסרת הכרה וללא נשימה. בהגיעו לשם, ועל אף מאמצי החייאה ממושכים, נאלצו הרופאים לקבוע את מותה.
בדוח הנתיחה שלאחר המוות, נקבע כי היולדת סבלה מדימום פנימי כתוצאה מקרע בטחול שהתרחש מספר ימים לפני הנתיחה. "על סמך הרשומה הרפואית, המלמדת על ירידה ברמת ההמוגלובין, בעת שהמנוחה שהתה באשפוז, ולפי ממצאי הנתיחה, סביר להניח שהקרע בטחול והדימום אירעו במהלך אשפוזה של המנוחה", כך נכתב. בכתב התביעה מבקשים להוסיף כי ברשומות בית החולים, אין כל זכר ללחיצות שבוצעו במהלך הלידה ולתלונותיה של היולדת, ובהתאם לכך אף לא הועבר מלוא התיעוד מאשפוזה למכון לרפואה משפטית כפי שבית החולים נתבקש.
חוות דעת: המקרה החמור יכול היה להימנע
בחוות הדעת שצורפה לתביעה, ד"ר זהר לויתן, מומחה במיילדות וגינקולוגיה, כותב כי "קרע של הטחול במהלך לידה הוא אירוע מאד נדיר וברוב המקרים הוא קשור לאירוע טראומתי שהיה במהלך הלידה וגרם לקרע זה". לדבריו, מתצהירים של בני המשפחה שליוו את היולדת במהלך הלידה, עולה כי בשלב השני של הלידה, המיילדת לחצה בחוזקה על בטנה של היולדת, מה שמכונה "נקיטת קריסטלר", במטרה לזרז את יציאת ראשו של העובר. "להערכתי אין, אלא לקשור את קרע הטחול לנקיטת הקריסטלר, פעולה שעבר זמנה ואין לבצעה". הד"ר מדגיש כי לו צוות חדר הלידה היה נמנע מכך, הטחול לא היה נקרע, לא היה מתרחש דימום תוך בטני ופטירתה של היולדת הייתה נמנעת".
עוד ציין כי "נקיטת קריסטלר", היא שיטה שמקורה בזמנים עתיקים שבהם לא היו אלטרנטיביות שסייעו לקצר את משך השלב השני של הלידה, ויש אף מי שמגדירים פעולה זו "אלימות מיילדותית" או "שיטה אלימה לזירוז לידה". ד"ר לויתן מציין כי בשנת 2018 פרסם ארגון הבריאות העולמי את המלצותיו לניהול המיטבי של הלידה, ובהן נאמר מפורשות שביצוע לחץ שכזה אינו מומלץ. "במהלך השנים, השימוש בנקיטת קריסטלר הלך ופחת עד שהוא ננטש לחלוטין ברוב חדרי הלידה, גם בארץ", כותב הד"ר, ומוסיף כי "קיימת הוראה חד משמעית האוסרת לבצע פעולה זו ברוב חדרי הלידה. כל מי שעדיין מבצע פעולה זו כיום מתנהל בניגוד למקובל".
כאמור, לאחרונה הוגשה התביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, וטרם התקבל כתב הגנה.
תגובת סורוקה וכללית: "כתב התביעה התקבל בימים אלה, נלמד אותו ונגיב כמקובל, כחלק מההליך המשפטי".
