אושר דרעי בת ה-23 שסבלה מאלרגיה לחלב, נפטרה בשבוע שעבר אחרי שאכלה קינוח חלבי במסעדה בשרית, זאת על אף שהקינוח לא היה אמור להכיל חלב בכלל - וכשהעובדים במקום שבו וטענו כי הקינוח אינו חלבי. חברתה הטובה של אושר שהייתה איתה במסעדה, אלה שושן, סיפרה אתמול ב"חדשות הבוקר" כי בעת שהגיעו השתיים לבית החולים זיו, הצוות הרפואי התמהמה במתן הטיפול לאושר ולא הבין כי היא נמצאת בסכנת חיים אמיתית.

בבית החולים לעומת זאת טענו כי אושר קיבלה טיפול מיידי: "טיפלנו בה הכי מהר שיכולנו כדי להציל את החיים שלה, זה מקרה מצער מאוד", טען גורם בבית החולים. "אושר נבדקה תוך דקות בודדות על ידי אחות ורופא בחדר המיון. בדרך כלל אנשים מהצד מעריכים את הזמן כארוך, אך ברמה העובדתית זה לא היה המצב בפועל", נמסר מבית החולים.

עורך הדין אורון שוורץ שמייצג את בעלי המסעדה שבה אכלה אושר, טוען הבוקר כי "התוצאה הקטלנית לא בהכרח משכללת אחריות משפטית. האם אדם שמכניס מוצר מזון לתוך המסעדה שלו, לא ציאניד ולא חומר ניקוי, צריך לצפות שזה יוביל למוות? ממש לא בהכרח".

חברתה של אושר דרעי על רגעי האסון (צילום: מתוך
אושר דרעי ז"ל, שניות לפני האסון|צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12

"יש מרחק בין אולי להכניס גלידה לתוך מסעדה, שזה מוצר מזון, לבין הצפיות שלך שאתה עומד להמית אדם", המשיך שוורץ, "המסעדה עשתה טעות, בתום לב, בשגגה, אבל מכאן ועד הטלת אחריות לגרימת מוות - אתה מבין את המרחק? האם כשאתה מכניס מוצר מזון, אתה צריך לצפות שזה יוביל למותו של אדם? ממש לא".

חברתה של אושר מספרת שהן שאלו את העובדים במסעדה שוב ושוב האם היה בקינוח חלב, ונענו בשלילה.
"העובדים הלכו ובדקו את זה, ולא רק שעשו זאת - אלא גם עמדו בקשר אונליין עם הגברת והחברה שלה. אמרו לה, 'תקשיבי, אנחנו בודקים את זה עכשיו, וכן, מצאנו שכנראה שיש חלב. אנחנו לא סגורים שזה באמת מה שהיא קיבלה'".

זה לא מה שהחברה מספרת. היא מספרת שהעובדים הכחישו.
"ממש לא נכון. שוחחו איתה בזמן אמת וליוו אותה. אדם ספציפי בדק את זה בזמן אמת, כי פתאום התחילו להבין שיש אירוע שהוא הרבה יותר גדול מפגיעה בכללי הכשרות. ברגע שהוא הבין את זה, כולם התגייסו".

איך נעשתה הטעות הזאת? איך הגיעה גלידה חלבית למסעדה בשרית כשרה?
"אנחנו לא יודעים לומר את זה. אנחנו יודעים מי הלך והביא את הגלידה ויודעים איפה נעשה הכשל, אבל גם כשל מהסוג הזה לא בהכרח משכלל אחריות משפטית. אנחנו שומעים גם שיש ניתוק של הקשר הסיבתי, כי יודעים שהגברת הזאת עמדה בחדר המיון ואף אחד לא הסתכל עליה. אפשר היה להציל את החיים שלה".

אתם זורקים את האחריות על בית החולים.
"אלה האנשים היחידים שהיו יכולים להציל אותה. מי יכול היה להציל אותה? הטבח? ילד בן 19? ילד בן 16 שהלך להביא גלידה?".

_OBJ

למה אתם לא אומרים - סליחה, טעינו?
"העניין עדיין בבדיקה. נניח שנעשתה טעות ומצרים עליה, טעות כזאת לא בהכרח צריכה לשים בתפיסה של האדם שהוא מסכן אדם. אני משפטן, והשאלה שאשאל בסוף היא האם ניתן להטיל אחריות פלילית לגרימת מותו של אדם. אני מבין את הרצון לתלות אנשים בכיכר העיר כי יש תוצאה קטלנית, אבל יש מרחק גדול בין התוצאה הקטלנית לאחריות משפטית".