לפני כשנה מדינה שלמה דאגה לשלומו של צביקה פיק, שעל פי הדיווחים עבר אירוע מוחי במהלך טיסה מלונדון לארץ. הטייס ביצע נחיתת אונס באוסטריה, שם הועבר פיק בדחיפות לטיפול רפואי במחלקה הנוירולוגית בבית החולים בווינה. היום, יותר משנה אחרי שהכל קרה, פיק חושף לראשונה את מה שעבר עליו באותם ימים קשים – כיצד איבד את יכולת הדיבור וההליכה והתהליך המורכב שבו למד מחדש כיצד לדבר וללכת.
כמו מטופלים רבים שעברו שבץ, תאונה או גידול מוחי, פיק נאלץ לעבור טיפול ממושך. ד"ר אביה גביעון, מנהלת היחידה לקלינאות תקשורת בבית החולים השיקומי רעות ת"א, שטיפלה בפיק, מספרת על התהליך המורכב והממושך שנאלצים לעבור מטופלים שמגיעים למחלקה שלה. לדבריה, בעקבות שבץ או פגיעת ראש כמו תאונה או גידול, יכולות להופיע מגוון של בעיות: בעיות קוגניטיביות, קשיים פיזיים בגוף וקשיים ספציפיים בדיבור.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הקשיים בדיבור הם מגוונים ומתחלקים לסוגים שונים:
אפזיה – זו לא בעיה טכנית בדיבור אלא קושי במציאת מילים, או להחליף מילים במילים אחרות, כמו להגיד מים במקום כסא, כאשר הכוונה עצמה היא למים. נוסף לכך, הבעיה יכולה להיות גם בקושי לבנות משפטים.
דיסארטריה - בעיה בהבנת המילים וקושי לחבר מילים למשמעות. לעיתים לאדם אין בעיה בשפה אך יש שיתוק מקומי באיבר כמו בלשון או בשפתיים, כמו בכל איבר אחר בגוף, ואז מופיעים גם קשיים באכילה ובבליעה.
אפרקסיה - השפה עצמה יכולה להיות טובה, אין שיתוקים בפה או בלשון אבל יש אובדן של קשר בין ההוראה לאיבר שמבצע אותה. כשאנחנו רוצים לומר מים, יש לנו הוראה מהמוח שהשפתיים יגע זו בזו, ובאפרקסיה יש בעיה בתכנון תנועה מהמוח לאיבר שצריך לבצע את הפעולה. כשאר יש אפרקסיה, אדם יכול לתקשר היטב בכתיבה או באמצעות הידיים אבל יש כשל בחיבור לחלק המוטורי.
איך אפשר ללמד מישהו שעבר אירוע מוחי לדבר מחדש?
"כשהקושי בשפה הוא אפזיה, העבודה לא מתמקדת בשרירים או בלימוד של הפקת ההגיים אלא לאחר שעושים אבחון ומבינים מהו הקושי בתחביר ובאספקטים שונים של השפה, עובדים עם האדם על היכולת לקשר בין מלים למשמעות ועל היכולת לבנות מחדש משפטים. לומדים מהן האותיות שמרכיבות מילים, ולמעשה לומדים מחדש את השפה. בשונה מילד שלומד לדבר, לרוב מדובר באדם שבא עם רקע בשפה, והזיכרון נשאר. אין זה אומר שהוא איבד את המילה ושכח, אלא הוא לא מצליח להגיע למילה שנמצאת שם או למבנה של המשפטים. חלק מהעבודה שלנו היא ליצור את הקשרים במוח בין הרכיבים שקיימים אצלו ולהגיע אליהם כדי לייצר את האופציה למצוא את המילים וליצור משפטים".
עוד ב-mako בריאות:
>> הסיבה שחייבים להפסיק להשתמש במקלון אוזניים
>> חוקרים קובעים: זהו משך הזמן האידאלי לחופשה
>> הניתוחים הפלסטיים המטורפים של הקוריאנים
כאשר הבעיה היא בחלק הטכני של חולשה בשרירים או שיתוק - זוהי עבודה לפיזיותרפיה שבה מתמקדים בחיזוק לשון, שפתיים או לחיים, חיזוק של האיברים עצמם ועובדים על הגיי דיבור שמפעילים את אותם איברים. כאשר העבודה היא על החלק של התכנון, מלמדים אותו מחדש את התבניות המוטוריות בצורה מושכלת דרך התנסות, ומדגישים בעבודה איזו הוראה יש לתת למוח כדי להפיק הגיים. לדוגמא כדי להגיד 'בה' האדם עומד מול המראה ולומד לסגור את השפתיים, בתקווה שעם הזמן זה יהפוך להיות אוטומטי", מסבירה ד"ר גביעון.
במה כרוך תהליך כזה?
"עבודה יומיומית, אינטנסיבית עם קלינאי תקשורת. הדבר דורש מוכנות ושיתוף פעולה. זהו מסע משותף של המטפל עם הקלינאי תקשורת ובדרך יש לא מעט קשיים ותסכולים, אבל התהליכים בהחלט מובילים להישגים והצלחות והאדם משתפר. המטרה שלנו כמטפלים להחזיר אותו קרוב למה שהיה, חשוב שיקבל תמיכה רגשית, ומגוון של טיפולים מקצועיים".
כמה זמן לוקח תהליך כזה, ולאילו תוצאות אפשר להגיע?
"זה מאוד אינדיבידואלי וקשור להיקף הפגיעה של המטופל ולגילו, ולשאלה עד כמה הוא מקבל את הטיפול הנכון והאינטנסיבי, בשיתוף הפעולה שלו, בהירתמות שלו לתהליך ועוד. מטופל שזקוק לטיפול כזה עובר שיקום של שלושה חודשים במסגרות אישפוזיות, ולאחר מכן טיפול של עוד כמה חודשים. אפשר לראות שיפור ממשי בחודשים הראשונים אבל השיפור ממשיך גם לאורך השנה וגם אחרי שנה. יש מטופלים שיסיימו תהליך יותר מוקדם ויש כאלה שזה ייקח יותר זמן, הדלתא וטווח השיפור גם הם משתנים. היעד שלנו הוא כמה שיותר לצמצם את הפער בין המצב לפני הפגיעה ואחרי הפגיעה ולהחזיר את המטופל לאיכות חייו בצורה מלאה. חשוב לציין שהטיפול עוזר ואפקטיבי, כל אדם שעובר אותו יכול להפיק תועלת", מסכמת ד"ר גביעון.
איך מדברים נכון עם אדם שסובל מאפזיה?
כל אחד מאיתנו יכול לעזור לאנשים עם אפזיה לתקשר בצורה טובה ויעילה יותר, להפחית את התסכול התקשורתי שהם חשים במהלך שיחה ולהרחיב את המעגלים התקשורתיים בהם הם יכולים ליטול חלק. לפניכם מספר טיפים לתקשורת טובה ויעילה יותר עם אנשים הסובלים מהלקות:
1. צמצמו כמה שאפשר רעשי רקע בזמן השיחה.
2. שמרו על קשר עין במהלך השיחה.
3. דברו לאט, אך לא לאט מדי.
4. השתמשו באינטונציה ברורה, בתנועות ידיים ובהבעות פנים מתאימות. עם זאת, אל תגזימו בכך - חשוב לשמור על הטבעיות של השיח.
5. השתמשו במילים ומשפטים פשוטים ואל תקפצו מנושא לנושא.
6. השתמשו בטוש ועט או לוח מחיק וכתבו עליו את מילות המפתח של המסר שלכם.
7. כשאתם שואלים שאלה- שאלו שאלות כן/ לא או כתבו מספר אפשרויות לתשובות ובקשו מהאדם לבחור את התשובה המתאימה לכוונותיו.
8. ודאו הבנה: במהלך השיחה עצרו מדי פעם כדי לוודא שהאדם הבין את דבריכם ושאתם הבנתם נכון את כוונותיו.
9. עודדו את האדם עם האפזיה להשתמש באמצעים לא מילוליים - תנועות ידיים, הצבעה או עזרי תקשורת חלופיים (פנקס תקשורת, אייפד, תמונות באייפון ועוד).
10. מעל לכל - פנו זמן לשיחה והיו סבלניים.
דפנה אולניק, קלינאית תקשורת, מנהלת מרכז אדלר לאפזיה במכללה האקדמית הדסה י-ם. רון דר, קלינאי תקשורת.