לפי נתוני משרד הבריאות, רק כ-20% מילדי ישראל בגילי 5 - 11 התחסנו עד היום נגד נגיף הקורונה COVID-19. מחקר משותף שנערך על ידי הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בגליל בשיתוף "המרכז הרפואי לגליל", מצביע על הסיבות שמאחורי שעור ההתחסנות הנמוך.

המחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Human Vaccines and Immunotherapeutics, כלל מעל 1,800 הורים ישראלים, ונערך בישראל בנובמבר 2021, בשבועיים שקדמו למבצע החיסונים לילדים בגילים 5 - 11. מהנתונים עולה כי פחות ממחצית מההורים לילדים באוכלוסייה זו (43.6%), אמרו שהם מתכננים לחסן את ילדיהם נגד COVID-19. לפי המסקנות, הסיבה העיקרית שבזכותה שקלו ההורים לחסן היא לא הגנה על ילדיהם מפני נגיף הקורונה: % 55.9 מההורים שהסכימו לחסן אמרו כי החזרה לשגרה היא בעדיפות עליונה מבחינתם. הורים אלה ציינו את החזרה לבית הספר והיציבות הכלכלית שלהם כסיבה העיקרית לכך שהם מסכימים לחסן את הילדים. 

מתוך כלל ההורים שהשתתפו בסקר עולה כי 53% מההורים כלל לא מתכוונים לחסן ילדיהם. 37.9% מהם אמרו במפורש כי הסיבות לכך הן החשש מהסכנות בחיסון. אגב, החשש מהחיסון מתגבר על החשש מהסכנות הכרוכות בלונג קוביד.

"הורים רבים אינם רוצים לחסן את ילדיהם, כיוון שהם לא מאמינים ש COVID-19 גורם למחלות קשות", מסביר  ד"ר עמיאל דרור מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן והמרכז הרפואי לגליל, שהוביל את המחקר. "נתונים אלה יכולים לסייע לרשויות הבריאות בעיצוב קמפיינים חינוכיים ותקשורתיים בעד התחסנות כדי להראות להורים, בין היתר, ש-COVID-19 עלול להיות מסוכן לכל אחד".

כיתות א' חוזרים ללימודים (צילום: יונתן סינדל, פלאש/90 )
חזרה לבית ספר היא בין השיקולים העיקריים לחסן|צילום: יונתן סינדל, פלאש/90

 

ככל שההורים יותר מחוסנים בעצמם כך הם יותר מחסנים את הילדים

בחלק הראשון נערך סקר בקרב ההורים, בו נאסף מידע אודות מאפיינים סוציו-דמוגרפיים; לרבות גיל, מין, אזור מגורים, הרכב משק הבית, מספר ילדים, השכלת הורים, מצב חיסון ההורים נגד COVID-19, דיווח עצמי על תופעות לוואי לחיסון ושאלה על כוונה לחסן את ילדיהם נגד COVID-19. בחלק השני, השיבו המגיבים לשאלה מדוע הם מתכוונים לחסן (או לא לחסן) את ילדיהם נגד COVID-19.

מנתוני הסקר עולה כי הסבירות לחסן בקרב הורים שלא התחסנו בעצמם הייתה נמוכה יותר ב 13.1% לעומת הורים שקיבלו שלוש מנות 61.8%, ו - 48.2% בקרב הורים שקיבלו שתי מנות. הסבירות בקרב הורים שקיבלו מנה אחת היא 32%.
נקודה מעניינת נוספת שעלתה במחקר היא העובדה שהורים שחוו תופעות לוואי לאחר חיסון יחסנו את ילדיהם בסבירות נמוכה יותר. בפועל רק 19.6 מההורים שחוו תופעות לוואי משמעותיות הסכימו לחסן את ילדיהם.
כמו כן, הסבירות שאימהות מעל גיל 35 יחסנו היא גבוהה יותר לעומת אבות בני 35 ומטה (47% לעומת 40%).

"הממצאים שלנו מראים שכאשר מדובר ב - COVID19, התפיסה המקובלת המכירה בתועלות החיסון בהגנה מפני מחלות קשות, הוחלפה בתועלות עקיפות כמו חזרה לחיי חברה ולימודים סדירים, ובאותה המידה - הבטחת חוסן כלכלי למשפחה," סיכמו החוקרים. "אף שממצא זה אינו מפתיע, בהתחשב בשיבוש החמור של החיים הנורמליים שנגרם כתוצאה ממגפת הקורונה, לא ברור אם תפיסה זו של התועלת החברתית שנלווית לחיסונים תמשיך להשפיע על התפיסה ביחס לחיסונים אחרים, מעבר למגיפה".