בספטמבר 2023, לאחר מאבק של יותר מעשור, יצא לדרך יישום מתווה קיצור תורנויות הרופאים והרופאות המתמחים. המהלך, שהיה מבוסס על דוח שחיברה הוועדה בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ כשנה לפני כן, החל תחילה בעשרה בתי חולים בפריפריה, "מתוך רצון לחזק את הפריפריה כך שתינתן לה עדיפות על המרכז במשיכת כוח אדם איכותי", כך הסבירו אז במשרד הבריאות. לדבריהם, התחלה של המתווה במרכז במקביל הייתה מובילה לקריסת הפריפריה בשל משיכת מתמחים למרכז על חשבון הפריפריה. במכתב פתוח שפורסם הבוקר (שלישי) טוענים מנהלי מחלקות פנימיות בפריפריה כי הפיילוט לא צלח וכי המתווה פגע באיכות הכשרת הרופאים וכתוצאה מכך גם במטופלים, ומפצירים במקבלי ההחלטות לשנות אותו.
על המכתב חתומים כ-30 רופאים משמונה מרכזים רפואיים בצפון ובדרום: סורוקה, ברזילי, צפון (פוריה), העמק, בית החולים האיטלקי המשפחה הקדושה נצרת, בית החולים האנגלי בנצרת, זיו, והמרכז הרפואי לגליל. לא חתמו על המכתב: יוספטל באילת ובית החולים הצרפתי בנצרת.
לטענת מנהלי המחלקות, תחילת המתווה בפריפריה בלבד יצרה למעשה שני סוגי התמחויות בארץ: "ראשונה - של מתמחים במרכז ובירושלים, ושנייה - אצלנו בדרום ובצפון, אשר מושקע בה פחות זמן והיא נחותה אקדמית ומעשית". בשיחה עם mako בריאות מציינים גורמים המעורים בפרטים כי אף שהמתווה היה אמור להתחיל עד ינואר 2025 גם בשאר בתי החולים ברחבי הארץ, כלל לא סוכם לו"ז מסודר לכך, וכאמור מהלך זה טרם החל.
מנהלי המחלקות מסבירים כי נחיתות זו מתבטאת בכך שגיוס מתמחים חדשים הפך למשימה קשה מנשוא וכמעט בלתי אפשרית. "מראש, התקשינו לגייס מתמחים איכותיים לפריפריה, אבל מאז השינוי זוהי משימה קשה שבעתיים", הם כותבים, וקובעים כי "אנו רואים אסון מול עינינו, כאשר מעטים מהסטודנטים רוצים להיכנס למערכת חולה".
על פי המתווה, המתמחים מגיעים לעבודה בשעה 13:00 ומסיימים בין השעות 08:00 ל-10:00 בבוקר למחרת, כלומר משמרת של בין 19 ל-21 שעות. "מתווה קיצור התורניות מביא להיעדרות המתמחים מהמחלקות חלק ניכר מהחודש", כותבים מנהלי המחלקות. "מעשית, הם נעדרים מהמחלקות בשעות הבוקר. כמעט ולא נוכחים בישיבות הבוקר (בהן דנים בגיליונות רפואים של המטופלים, ובהן מחליטים על בדיקות וטיפולים). אינם שותפים לביקורים מדי בוקר בין מיטות המטופלים. נעדרים מדיונים ומייעוצים (שרובם מבוצעים בבקרים). הם אינם בשעות הפעילות והעשייה העיקריות, המהוות מרכיב מרכזי וקריטי בלימוד ובהכשרה".
לדבריהם, ההיעדרויות מונעות מהם לעקוב באופן סדיר ורציף אחרי מטופלים, ושוללות את יכולתם לנהל מקרים רפואיים וללמוד את התוצאות של החלטות טיפוליות. בניגוד למתמחים במרכז הארץ, "המתמחים שלנו מתקשים לרכוש מיומנויות ניהול חולים והם חסרים ניסיון חיוני בניהול מקרים מורכבים ורגישים", נכתב.
מנהלי המחלקות מוסיפים כי היקף התורניות של המתמחים בפריפריה הוא 7-6 התמחויות בממוצע בחודש, לעומת 6-4 תורניות בממוצע במרכז. לטענתם, אף שמדובר ביותר תורניות לצורך שכר גבוה יותר, הם עדיין לא נמצאים בשעות הקריטיות להכשרה בבקרים. "אנו מעלים כאן ביקורת נוקבת על איכות הכשרת רופא מומחה במחלקות שלנו בתנאים החדשים". כמו כן הם מציינים כי ציפיית המחוקק שהמתמחים ינצלו את שעות הבוקר, כשאינם בבית החולים, ללימוד עצמי אינה מתממשת. לדבריהם, הם רואים במחלקות חוסר עומק בהבנה ובפיתוח של כישורים מקצועיים חיוניים לרופאים פנימאים מומחים. "אנו מודאגים מהפגיעה הקשה ביכולות המקצועיות שלהם".
"נאלצים לבצע פשרות וויתורים רבים בתוכניות הלימוד"
המכתב מתייחס גם להשפעה של המתווה על הכשרת הסטודנטים לרפואה. מנהלי המחלקות מסבירים כי במחלקות פנימיות במרכז הארץ מוקצה בדרך כלל רופא אחד להדרכה צמודה של הסטודנטים לרפואה, לרוב מתמחה. לדבריהם, המצב שונה בפריפריה מאז מתווה קיצור התורניות, שכן נוכחות הרופאים במחלקה פחתה, כך שלמעשה "אין מי שידריך את הסטודנטים לרפואה. נוצר לנו קושי אדיר לקלוט וללמד סטודנטים, כשהצוות הרפואי מדולדל כל כך", הם כותבים. לטענתם, בעקבות כך הם נאלצים לבצע פשרות וויתורים רבים בתוכניות הלימוד שהם בונים עבור הסטודנטים במחלקות.
"מראש, התקשינו לגייס מתמחים איכותיים לפריפריה, אבל מאז השינוי זוהי משימה קשה שבעתיים. אנו רואים אסון מול עינינו, כאשר מעטים מהסטודנטים רוצים להיכנס למערכת חולה"
מנהלי המחלקות מדגישים כי למתווה הבעייתי השלכות גם על הרופאים והרופאות הבכירים במחלקה. "היעדרות המתמחים (שמבחינת מספרם, מהווים כוח עבודה רפואי מרכזי במחלקות) מביאה לחלוקת עומס עבודה על פחות כתפי רופאים בשעות העבודה המשמעותיות של היום. העומס, שממילא היה גבוה על כתפינו, גבר משמעותית". מצב זה מוביל לדבריהם למרמור, כעס, תסכול ושחיקה בקרב הרופאים הבכירים, ובייחוד בקרב רופאים מומחים צעירים וצעירות. הם אף טוענים כי המתווה מביא לנטישת רופאים מומחים את המערכת. כמו כן, לדבריהם, דלדול כוח האדם הרפואי במחלקות מאז החלת המתווה והעומס על הרופאים הבכירים פוגע גם בישיבות האקדמיה המחלקתיות שלא מתקיימות כסדרן, וכן ביכולת להפנות זמן וקשב לכתיבה מדעית ולעיסוק במחקרים במחלקות.
פחות אחראים על מצבם הרפואי והנפשי של המטופלים
"בפרשיית קיצור התורנויות נשכחו המטופלים", כותבים מנהלי המחלקות. לדבריהם, המתווה פוגם גם ביכולתם של המתמחים ליצור קשרים מקצועיים קבועים במחלקות, וכן "הם חשים פחות מעורבים ופחות אחראיים על מצבם הרפואי והנפשי של המטופלים".
על אף הביקורת הנוקבת, מנהלי המחלקות מבקשים להבהיר כי הם בעד המתמחים והמתמחות. לדבריהם בחרו לפרסם את המכתב הפתוח כי "אינם מוכנים יותר לקבל את העובדה שההתמחות שלהם שונה משל חבריהם במרכז הארץ. איננו יכולים עוד לשתוק מול העובדה שמושקע בה פחות זמן ושהיא פחות איכותית ומוצלחת". כמו כן הם מדגישים כי ניהול מחלקה פנימית בארץ הוא אתגר מקצועי, עם מחירים אישיים ומשפחתיים. "חסר אצלנו כוח אדם, חסרות לנו מיטות אשפוז, חסר ביום-יום ציוד רפואי. אנחנו מנהלים מחלקות עמוסות וצפופות ותחת לחצים רבים. אף אחד ואחת מאתנו לא בחר לנהל מחלקה פנימית בגלל מנעמים, או שיקולים כלכליים, אלא מאמונה שהרפואה הפנימית היא מלכת הרפואה".
מנהלי המחלקות קוראים למקבלי ההחלטות לשקול עצירה מיידית של הפיילוט שנכנס לתוקף לפני שנה ורבע בפריפרייה ולבחון מחדש את תוצאותיו, "על מנת למנוע המשך הרס של מערכת רפואית מפוארת". כמו כן הם ממליצים לשנות את המתווה, לחזור באופן הדרגתי למתווה הקודם, במקביל להגדלת היקף בוגרי לימודי רפואה בארץ שייכנסו למערכת בשנים הקרובות, ולפעול לשיפור תנאי העבודה של הרופאים המומחים במחלקות הפנימיות והמנהלים.
בארגון הרופאות והרופאים המתמחים "מרשם", מתייחסים לגילוי הדעת ומוסרים בתגובה: "בפתח הדברים נבהיר: קיצור התורנויות הוא עובדה מוגמרת. הרכבת יצאה מהתחנה. הקיצור בפריפריה אינו פיילוט אלא הצעד הראשון בשינוי מבורך שחייב לקרות בכל הארץ, בהקדם האפשרי, לאחר מאבק ארוך של שנים ואינספור ועדות וצוותי עבודה מקצועיים שדנו בנושא. זאת ועוד, קיצור התורנויות התחיל חודש לפני המלחמה הקשה ביותר בתולדות המדינה, שהכתה קשות בעיקר בצפון ובדרום. ברור שבמציאות הנוראית הזו שלנו, תוך שירות מילואים ממושך של רבים מהמתמחים והמתמחות בישראל, ותחת העומס הקיים ממילא, לא ניתן לבחון באמת את הצלחת התהליך. בתקופה כזו, לגייס רופאות ורופאים לביה"ח בפריפריה תחת מצב חירום שלא היה כמותו מעולם הוא משימה קשה עוד יותר.
"לאורך כל הדרך התעקשנו על קיצור התורנויות בפריפריה, תחילה כדי לאפשר לבתי החולים בפריפריה קדימות בקליטת מתמחים נוספים. אבל קיצור בפריפריה תחילה לא יכול לבוא במקום תמריצים שיובילו לגיוס ו/או להישארות של רופאים בפריפריה, אלא בנוסף, כחלק ממעטפת של כלים. הקושי האובייקטיבי בגיוס רופאות ורופאים לפריפריה הוא בעיה שקיימת שנים ארוכות, ושהוזנחה שנים ארוכות. אין לה קשר לקיצור התורנויות. היא נובעת מבעיה לאומית אמיתית ומורכבת, שהמדינה וההסתדרות הרפואית לא עשו עד היום דבר כדי לפתור.
"באשר לפגיעה במטופלים - אף אדם לא רוצה לקבל טיפול מרופא בשעה ה-26 שלו לתורנות, או מרופאה שסובלת משחיקה ועומס בלתי אפשרי. במשך שנים הציבור אמר את דברו והביע תמיכה במתווה קיצור התורנויות. עם תוספת בכמות המתמחים והתאמת יום העבודה נצליח לשמור על איכות הטיפול ואף לשפרו".