"גם להם מגיע יחס": היערכות מערכת הבריאות לשחרור החטופים הזרים

לאחר שחרורן המרגש מהשבי של רומי גונן, אמילי דמארי ודורון שטיינברכר, במערכת הבריאות נערכים לקליטת חטופים נוספים בשבועות הקרובים.

במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) נערכים גם לקליטת החטופים הזרים, בשל הניסיון הרב שצברו בשחרור הקודם בסוף 2023, אז טיפל בית החולים ב-23 שבים תאילנדים ואזרח פיליפני אחד. על פי הדיווחים, עשרה אזרחים זרים נוספים עדיין מוחזקים בשבי חמאס שמונה אזרחי תאילנד יחד עם אזרח נפאלי ואזרח טנזני, וההערכה היא כי שבעה מהם עדיין בחיים.

ד"ר עידית סגל, סגנית מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) אומרת כי אינם יודעים באיזה שלב ישוחררו וכי גם הם ניזונים מדיווחי התקשורת. "אנחנו יודעים שתאילנד ונפאל מנהלות משא ומתן משלהן לגבי שחרור החטופים הזרים. אנחנו נערכים לכך שזה עשוי לקרות בכל רגע, 'כמחווה של רצון טוב' מצד חמאס למדינות אלה ולא במסגרת עסקת החטופים הישראליים".

"משפחה היא מעגל התמיכה הכי משמעותי לכל אדם ולאזרחים הזרים אין את זה פה"

ד"ר עידית סגל

ד"ר סגל מסבירה כי ההבדל העיקרי בהיערכות לקליטת שבים זרים, לעומת שבים ישראלים, נובע מהיעדר משפחה בישראל. "משפחה היא מעגל התמיכה הכי משמעותי לכל אדם ולאזרחים הזרים אין את זה פה. מעבר לכך, הם לא זוכים לתהודה תקשורתית כמו הישראלים, לא מפגינים בשבילם, ובאופן כללי יש סביבם הרבה פחות התעניינות. בסבב הקודם היינו משפחה עבורם לכל דבר ועניין, החל מלספק להם את המוצרים הבסיסיים: בגדים, משקפים ונעליים, כאלה שלא היה מי שיביא להם; ועד החיבוק שנתנו להם, והתחושה שאנחנו פה עבורם. עם זאת, ברור שהם צריכים לחזור למשפחתם כמה שיותר מהר". היא מציינת כי גם נציגי השגרירות התאילנדית השתתפו בקליטתם. לדבריה, הפכו לחלק מהצוות, ונכחו בבית החולים במשך שעות מרובות.

עוד היא מספרת כי בין השבים עצמם התפתח קשר עמוק בעקבות האירועים המטלטלים. "הם היו אחד בשביל השני וזה היה מאוד בולט. הם ביקשו להיות יחד בחדרי האשפוז, וגם את הזמן הפנוי שלהם הם יחדיו. הם הפכו ממש קבוצת תמיכה האחד לשני. גם מי מבניהם שלא הכירו לפני 7 באוקטובר, נעשו קרובים בעקבות השבי והשחרור".

המאמצים לגשר על פערי השפה והתרבות

ד"ר סגל מציינת כי הבדלים נוספים טמונים בפערי השפה ופערי התרבות. "התאילנדים לא דוברי אנגלית או עברית כלל, ולכן גם בסבב הקודם וגם כעת אנחנו נערכים עם מערך מתורגמנים משמעותי מטעם השגרירות התאילנדית שישהו במתחם. כמו כן, צפוי ללוות אותם פסיכולוג ישראלי שנשוי לתאילנדית ודובר תאית (השפה הרשמית בתאילנד), שהיה נוכח גם בפעם הקודמת". לדבריה, בשגרירות התאילנדית צפויים לשלוח גם רופא צבאי מתאילנד ברגע שישתחררו האזרחים הזרים.

32 אזרחים זרים שעבדו או למדו חקלאות, נחטפו במתקפת 7 באוקטובר. ד"ר סגל מספרת כי בעת השחרור הקודם המעסיקים שלהם הגיעו לבית החולים.  "חלקם דוברם טאית גם כן, והם היו שם והעניקו להם תמיכה".

"התאילנדים מאוד צנועים, על כל דבר קטן הם הודו לנו. זיהינו שהם לא יבואו ויגידו בעצמם מה הם צריכים, ולכן הבנו שיש ליזום בעצמנו שיח איתם כדי לספק להם כל מה שצריך"

ד"ר עידית סגל

הד"ר מוסיפה כי המרכז נערך גם בהיבט התרבותי, כך למשל ארגנו לשבים התאילנדים אזור תפילה מיוחד עם פסל בודהה. "צברנו מפעם קודמת המון תובנות לגבי ההתאמה התרבותית, בראש ובראשונה ברמת התקשורת. התאילנדים מאוד צנועים, ומתייחסים בהדרת כבוד אלינו, למקומיים. על כל דבר קטן הם הודו לנו. תוך כדי הטיפול בהם, זיהינו שהם לא יבואו ויגידו בעצמם מה הם צריכים, בגלל הנימוס והצניעות שלהם, ולכן הבנו שיש ליזום בעצמנו שיח איתם כדי לספק להם כל מה שצריך".

לדבריה, גם בהיבט התזונתי נעשו התאמות. "ראינו למשל שהם אוכלים אורז בכל ארוחה, גם בארוחה עיקרית וגם בארוחות ביניים, וזה דבר שלא היינו רגילים לפני ונערכנו לכך, ובהחלט ניערך לכך גם עכשיו. בזמנו היו גם מסעדות תאילנדיות שתרמו להם אוכל. הם אהבו את זה, אבל אהבו גם את האוכל הישראלי".

באופן כללי ד"ר סגל מדגישה כי אין כל הבדל בהיערכות הרפואית, הסוציאלית והפסיכיאטרית, והן זהות להיערכות לקראת שחרורם של החטופים הישראלים. "על פי הידוע לנו, הם מוחזקים פחות או יתר באותם תנאים כמו הישראלים", היא מציינת.

לאחר שחרורם של השבים הזרים בנובמבר 2023, פורסם כי חלקם חוו התעללויות במהלך השבי.  לדברי ד"ר סגל, כל השבים סבלו מתת-תזונה ברמה כלשהי, וכן משברים וחתכים שרובם נגרמו עקב פציעות שחוו בעת המתקפה האכזרית על יישובי העוטף. "הם שוחררו אחרי בערך 52 ימים, ולפי אופי הפציעות כבר אז  זיהינו מי מהם שהה במנהרות ומי בדירות. עם זאת, לא נדרשה התערבות ניתוחית לטיפול בפציעות אלה". ד"ר סגל מדגישה כי הפעם, אחרי למעלה מ-470 ימים, הם נערכים למגוון רחב של בעיות רפואיות, חמורות יותר. "אנחנו נערכים למצבים של תת-תזונה משמעותית, מחסור בחשיפה לאור ועוד".

ד"ר סגל מסכמת ואומרת כי "חרף ההתעניינות המרובה שיש בחזרתם של החטופים הישראלים, חשוב לזכור שגם השבים הזרים הם בני אדם, ומגיע להם יחס והתעניינות וחיבוק, דווקא לנוכח העובדה שהמלחמה אינה שלהם. חלקם היו פה רק כמה ימים לפני שנחטפו, אבל מבחינתנו אין הבדל בהתרגשות ובחיבוק שהמטופלים יקבלו – בין שהם ישראלים ובין שהם זרים".