מחקרים ונתונים שנאספו מהשנה האחרונה מצביעים על הידרדרות במצבם הנפשי של הישראלים בעקבות המלחמה המתמשכת. במרכז הרפואי הדסה בירושלים מציינים כי אחד הביטויים לכך הוא עלייה משמעותית במספר הפניות למיון של בני נוער בעקבות פגיעות עצמיות מכוונות.
ד”ר עמית שלו, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז הרפואי, מסביר כי מדובר מגמת העלייה נמשכת כבר למעלה מעשור, והיא החלה עם כניסתן של הרשתות החברתיות לחיינו. "מצבם הנפשי של ילדים ונוער החמיר בתקופת משבר הקורונה, וכעת, בעקבות המשבר הלאומי שאירע ב-7 באוקטובר אנחנו עדים להחמרה נוספת במצב".
ד"ר שלו מציין כי הפגיעות אינן בהכרח נובעות מכוונה אובדנית, אך הן כוללות פגיעה בשלמות הגוף, ומתבטאות למשל ביצירת חתכים בעור, הכאות עצמיות, הטחות הראש, כוויות עצמיות ואפילו בגירוד מוגזם. לדבריו, מחקרים מראים כי כ-17% מבני הנוער סובלים ממצוקה נפשית המתבטאת בדיכאון וחרדה שמובילים אותם להתנהגויות מסוכנות כאלה.
עלייה של מאות אחוזים בפניות לעמותות ולמוקדי הסיוע
ד"ר שלו מתייחס, בין השאר, לדוח של מרכז מידע וידע, המתייחס לתמיכה בעורף במצב החירום המיוחד אשר פורסם בספטמבר 2024 ומציג תובנות והשפעות מרכזיות של המלחמה על בריאות הנפש של האזרחים בישראל. מהממצאים המרכזיים עולה כי בשנת 2024 נצפתה עלייה של מאות אחוזים בפניות לעמותות ולמוקדי הסיוע בשנה האחרונה. כשליש מהפונים הם אנשי מילואים ורבע מהם הם שורדי המסיבות. הכותבים מציינים כי אחד מהמחקרים הבולטים מעריך שמספר האנשים שיסבלו מפוסט-טראומה מלאה נע בין 13,000 לכ-60,000, בנוסף לאלו שיסבלו מחרדה, דיכאון והפרעות נוספות. מרכז מידע וידע הוקם כחלק ממהלך אמו״ן (איגוד מידע ונתונים) בשבועות הראשונים של מלחמת "חרבות ברזל", על ידי מערך הדיגיטל הלאומי, במטרה לסייע לממשלה לקבל החלטות מבוססות נתונים. הדוח מתבסס בין השאר על מחקרים אקדמיים, נתוני גופי מחקר מהתחום וסקרי אוכלוסייה.
הדוח מתייחס גם באופן פרטני לאוכלוסיית הילדים והנוער, שרבים מהם נחשפו למצבים מסכני חיים ולתכנים קשים ברשת. לפי הממצאים, נכון לספטמבר 2024, כ-19,900 ילדים ונוער הוכרו בביטוח הלאומי כנפגעי פעולות איבה כתוצאה מהמלחמה, וכ-300,000 הם ילדים למשרתי מילואים שגויסו. "מספר מחקרים מצאו כי רבים מהילדים סובלים ממצוקה רבה ומחרדה בעקבות אירועי המלחמה - 76% מהילדים בגילי שנתיים עד 12 סובלים מרמה גבוהה של מצוקה רגשית וקרוב ל-54% סובלים מחרדה. 27% מההורים דיווחו על רמות גבוהות של דיכאון וחרדה בקרב ילדיהם", נכתב.
ד"ר רותי גיסר גרובר, פסיכיאטרית של הילד והמתבגר, מנהלת המרפאה להפרעות אכילה בקרב ילדים ונוער במרכז הרפואי הדסה, מסבירה כי התופעה שכיחה הרבה יותר בקרב בנות, ובייחוד אצל כאלה שמתמודדות עם הפרעות נפשיות כמו: דיכאון, חרדה והפרעות אכילה. "אלה שפוגעים בעצמם באופן מכוון מנסים לספק לעצמם מעין נחמה זמנית, בתקווה שהכאב הפיזי יביא איתו להקלה בכאב הנפשי, או יפתור איזשהו קונפליקט פנימי של המתבגר". לדבריה, למעשה הקונפליקט הנפשי והפנימי שהם מתמודדים איתו, הופך להיות קונפליקט פיזי וחיצוני, כזה שניתן לבטא אותו או לשלוט עליו.
ד"ר גרובר מוסיפה כי חלק ממי שפוגע בעצמו מדווח על תחושת אופוריה לאחר מכן. "לוחמים שנפצעו בקרב סיפרו לנו שדווקא בשלב הראשון של הכאב הנוראי, הופיעה איזושהי תחושת אופוריה. אנחנו יודעים שהכאב הפיזי האקוטי והדימום גורמים לשחרור של חומרים מרגיעים בגוף". עם זה, היא מדגישה כי תחושות אלה זמניות בלבד, והן עלולות להוביל להתמכרות לאותה התנהגות בעייתית.
"היו מקרים שבהם לא הצלחנו להעביר מטופלים לשירות פסיכיאטרי מתאים לאחר ניסיון אובדני. פעמים רבות אנחנו נאלצים ליצור קשר עם כל מנהלי המחלקות הפסיכיאטריות בארץ, אבל לרוב הן מלאות עד אפס מקום"
ד"ר עמית שלו
ד"ר שלו מסביר כי אף שמטרת הפגיעה העצמית שאינה אובדנית היא לא לגרום למוות, תופעה מתמשכת זו עלולה להוביל להחמרה במצב הנפשי, ואף לשמש כפתח לביצוע ניסיונות אובדניים בעתיד. "כל מי שעוסק במחקר בתחום מוטרד מאוד מהיקף תופעת האובדנות בארץ ובעולם. הבעיה היא שעד היום לא נמצאה דרך אפקטיבית לאבחן את הסיכוי לאובדנות, לטפל במשבר או להפחית את מספר המקרים".
לדבריו, גם חדירת הרשתות החברתיות לחיינו מגבירה באופן משמעותי את הסיכוי להחמרת מצבם הנפשי של המתבגרים. "צעירים שמתעניינים ברשת בפגיעות עצמיות, נחשפים בתוך שניות לתכנים רבים הקשורים לכך, הכל נגיש, זמין ואינו מפוקח".
הוא מציין כי מדובר בתופעה רחבה שמשפיעה על בני נוער בכל רחבי הארץ. "בבתי החולים אנחנו נתקלים למשל במתבגרים שפנו לעזרה למרות הסטיגמה או בכאלה שהגיעו לאחר שמצבם הידרדר והפך מסוכן". הוא מדגיש כי ההחמרה במצבם הנפשי מתבטאת גם באחוזי תפוסה גבוהים במיוחד במחלקות הפסיכיאטריות לילדים ובני נוער ברחבי הארץ. "היו מקרים שבהם לא הצלחנו להעביר מטופלים לשירות פסיכיאטרי מתאים לאחר ניסיון אובדני. פעמים רבות אנחנו נאלצים ליצור קשר עם כל מנהלי המחלקות הפסיכיאטריות בארץ, אבל לרוב הן מלאות עד אפס מקום. הבעיה אינה טמונה בכך שהמחלקות הצטמצמו, שכן חלק מהן אף גדלו וגם מספר התקנים עלה. היא נובעת באופן ישיר מכך שמספר הילדים הנדרשים לטיפול מיידי עלה באופן משמעותי".
עם זאת, ד"ר גיסר גרובר מציינת יתרונות הקשורים בהתמודדות מערכת בריאות הנפש עם ההחמרה הנפשית של ילדים ובני נוער בתקופת הקורונה: "בתקופה ההיא סבלנו מהצפה של מטופלים הזקוקים לטיפול נפשי, וזה הגיע משום מקום. מאז משרד הבריאות עשה עבודה משמעותית, וכך למשל נוספו תקנים לשירות הפסיכיאטרי וגם הוקמו מרכזים להתערבות במשבר. ברור שעדיין אין לנו אפשרות להכיל את כל המטופלים, אך אנחנו כן רואים התקדמות משמעותית משנת 2020. לתחושתי, לולא ההתקדמות הזאת היינו יכולים למצוא את עצמנו במשבר הרבה יותר משמעותי".
הפרויקט המיוחד שהוקם כדי לשנות את תמונת המצב העגומה
בעקבות העלייה המטרידה במספר המקרים, במרכז הרפואי הדסה החליטו להגביר את המודעות לנושא, על מנת לזהות פגיעות עצמיות כבר בשלבים הראשונים ולסייע לאותם מתבגרים ובני נוער. לאחרונה החל בבית החולים פרויקט מיוחד בשיתוף מנהל חינוך ירושלים, מרכז "ביתא מחנכים" – יחידת החדשנות של מנהל החינוך והשירות הפסיכולוגי החינוכי בעיר, בניהולה של ד"ר זהבה רוזנטל. במסגרת הפרויקט המשותף, מעבירים המומחים של הדסה וצוות הפסיכולוגים החינוכיים סדנה מיוחדת לאנשי ונשות חינוך בחטיבות ובתיכונים, הכוללת הרצאה על פגיעות עצמיות ועל הדרכים לזהות אותן. בפרויקט משתתפת גם סתיו מרטין שטיינר, עובדת סוציאלית קלינית במערך הפסיכיאטריה של בית החולים.
"חשבנו כיצד נוכל להשתמש בידע שלנו כאנשי מקצוע, ולהועיל לקהילה בפלטפורמה שתייצר את ההשפעה הגדולה ביותר", מסביר ד"ר שלו. "ואז חשבנו על בתי הספר, שם מבלים המתבגרים את מרבית שעות היום, ואנשי החינוך נמצאים למעשה בחזית".
במסגרת הסדנה מקבלים אנשי החינוך פרוטוקול שמסייע להם בהתמודדות עם זיהוי של פגיעה עצמית בבית הספר. "אנחנו לא מצפים שהמורים יטפלו בבעיה, אך הם בהחלט הקו ראשון שיכול לזהות, לסייע ולהפנות לגורמים הרלוונטיים להמשך טיפול", מסבירה גרובר. "מורים שהשתתפו בסדנה מספרים שבזכותה הם מרגישים בטוחים יותר בבואם להתמודד עם התופעה המדאיגה".
ד"ר שלו אומר כי אף שנעשים תהליכים רבים ואיכותיים על ידי השירות הפסיכולוגי בבתי הספר ברחבי הארץ, לנוכח ההיקף הרחב ומורכבות התופעה, חשוב להעמיק את הנושא בקרב המורים בחטיבות ובתיכונים.
הסדנה הראשונה התקיימה בתחילת החודש, ואליה הוזמנו צוותים חינוכיים מ-22 בתי ספר במערב העיר ירושלים. במרכז הרפואי הדסה יחד עם מנהל החינוך בעיר מתכננים להרחיב את הפרויקט לבתי ספר נוספים בעיר, לרבות במגזר הערבי במזרח העיר ובמגזר החרדי. ד"ר שלו מציין כי הם פועלים להגדלת התקציבים וקידום התוכנית גם ברמה הארצית, בשיתוף האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, משרד הבריאות ומשרד החינוך.