רופא פלסטי גרם לחתך עמוק באפה של צעירה, השאיר אותה מצולקת לכל החיים, אך סיכם את הניתוח כתקין, וטען כי התוצאה הלא רצויה נובעת מעורה השומני, כך נטען בתביעת ענק שהגישה הצעירה נגדו.
על פי התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד דיקלה ואנונו העוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ונדונה בימים אלה, נוי (שם בדוי), פנתה למנתח האסתטי, כיוון שרצתה להסיר גבנון מאפה ולהקטין את ממדיו. המנתח, כך נטען, הסביר לה כי מדובר בניתוח פשוט שאורך לכל היותר שעתיים, אך בפועל הוא הסתבך וארך כשלוש שעות. לאחר הניתוח, התברר לנוי כי חתך באורך של 8 מ"מ נפער באפה ונתפר במהלך הניתוח, ובעקבות הפרוצדורה נגרמה לה לדבריה, צלקת בולטת ומכוערת. לאחר שהחלימה, היא הבינה כי עליה לבצע ניתוח מתקן על מנת לשפר את מראהו. בחלוף שנתיים היא פנתה לניתוח מתקן, אצל פלסטיקאי אחר, אשר שיפר את מראה אפה, אך הותיר אותו גדול ממדים.
חוות דעת: "המנתח לא הסביר ולא רשם מה קרה"
אל התביעה נגד הרופא המנתח צורפה חוות דעת מאת פרופ' רפאל שפיר, מומחה בכירורגיה פלסטית. לדבריו, הצעירה כלל לא ידעה שהיא סובלת מעור שומני, וכי עור זה מוביל לקשיים בהשגת התוצאה הרצויה. לדבריו, הרופא המנתח הגיש לה את טופס ההסכמה מרצון רק במעמד הניתוח, דבר המנוגד לכל פרקטיקה רפואית מקובלת ובניגוד להוראה המפורשת הקיימת בישראל. "כשאת/ה מאושפז/ת לניתוח, כבר לבוש/ה בבגדי חדר הניתוח ונמצא באווירה של ניתוח, אין בנמצא מועמד לניתוח שיוכל לקום ולעזוב לאחר שקרא מה שכתוב בטופס, ולבקש אפשרות למחשבה שנייה, התייעצות נוספת וכו'", ציין.
על פי חוות הדעת, בכך לא תמו מחדליו של הרופא המנתח. "מה אירע בניתוח שגרם לכך שהמנתח החדיר מכשיר מבפנים כלפי חוץ וגרם לחור בעור האף?" תוהה המומחה בחוות דעתו, ומציין כי "מי שלא נכח בניתוח לא יבין זאת ולא יוכל להסביר מה אירע. צריך להפעיל כוח לא קטן על מכשיר, כנראה חד, כדי שיחדור שכבת עור, בייחוד במקרה הזה שבו מדובר בעור עבה. המנתח לא הסביר ולא רשם מה קרה". בדוח הניתוח צוין כי "חתך קטן בעור גשר האף נתפר", אולם לדבריו אין כל אזכור מה גרם לחתך הזה או באיזה שלב אירע.
פרופ' שפיר גם תוהה כיצד ניתן להחשיב מהלך ניתוח שכזה לתקין. "במכתב השחרור נכתב: 'בוצע ניתוח כמתואר, מהלך תקין'. האם המנתח הנתבע חושב שפציעה טראומתית של האף בזמן ניתוח אסתטי, היא מהלך תקין? זו בוודאי שאלה רטורית. אירוע זה נופל במה שקורא מנכ"ל משרד הבריאות בהוראותיו: 'אירוע בל יקרה' בדיוק כמו כווייה בזמן ניתוח או פגיעה באיבר שאינו מנותח בזמן ניתוח".
"מתביישת לחשוף את פניה"
לדברי עו"ד ואנונו, הרופא המנתח לא הצליח לאבחן באופן מדויק את מצבה של נוי בטרם ניתח אותה, פעל בניגוד לסטנדרטים ונהלים רפואיים מקובלים ולא נקט אמצעי זהירות סבירים. "בעקבות הניתוח התובעת לא יכלה להמשיך בשגרת חייה, היא התביישה ועדיין מתביישת לחשוף את פניה, לא יצאה מהבית, נמנעה מלפגוש בני משפחה וחברים. בעקבות הניתוחים ועד היום סובלת התובעת מחוסר ביטחון, היא מרבה לבכות, עצבנית וחייה התהפכו לחלוטין". עוד היא טוענת כי בעקבות הניתוח, התובעת הרווקה סובלת מחוסר ביטחון ומתקשה למצוא בן זוג. "התובעת זכאית לפיכך לפיצוי הולם בגין כאבה וסבלה לרבות בגין פגיעתה, נכותה, טיפוליה הרפואיים, כאביה ומגבלותיה".
בתביעה מבקשת עו"ד מבית המשפט להורות לרופא ולחברת הביטוח המבטחת אותו, לפצות את הצעירה בסכום המקסימלי שבסמכותו של בית המשפט (עד 2.5 מיליון שקלים) בגין רשלנות רפואית.
בכתב ההגנה, שהגיש לאחרונה הרופא המנתח, נטען כי הניתוח בוצע על פי הפרקטיקה המקובלת. הרופא מודה, כי נוצר נקב בעור של המנותחת, אבל מציין שהוא תוקן באופן מידי על ידי תפירתו כמקובל במקרים כאלו. במסגרת כתב הגנתו, הוא חזר וטען כי הניתוח הסתיים בהצלחה וללא כל פגם בביצוע.
כאמור התביעה נדונה בימים אלה בבית המשפט השלום בבת ים.