לפני כשש שנים נפגש שמעון (שם בדוי) עם מעסיקו, וסיפר לו אודות מצבו הכלכלי הקשה. באותו המעמד הוא ביקש ממנו להקדים את מועד שכרו לצורך כיסוי החובות. המעסיק, שלדברי שמעון היה גם חברו הקרוב, דחה את בקשתו. שמעון חש אכזבה רבה, שכן בדרך כלל בקשותיו היו נענות בחיוב.
לאחר הפגישה, הוא שב לביתו כשהוא נסער וחש ברע. במהלך שעות הערב חלה החמרה במצבו – שמעון סבל מסחרחורות, התקשה לדבר ולבסוף התעלף. הוא פונה לבית החולים, שם התברר כי לקה באירוע מוחי שנגרם כתוצאה מקריש דם גדול. לטענתו, בייחוד כיוון שהמעסיק היה גם חברו הטוב, הסירוב לבקשתו גרם ללחץ שהוביל לאירוע המוחי.
עו"ד אלישר פיינגרש ממשרד מרקמן טומשין ושות', שהגיש בשמו תביעה לביטוח הלאומי, טען כי האירוע בעבודה היה חריג בעוצמתו ושימש כזרז לאירוע המוחי. לטענתו, העובדה שמעסיקו סירב לבקשה למקדמה, בניגוד להתנהלותו בעבר, יצרה חוויה רגשית קשה שגרמה לאירוע המוחי. התביעה הוגשה לצורך הכרה באירוע כתאונת עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.
עו"ד אלישר מסביר כי על מנת שהאירוע המוחי יוכר כתאונת עבודה, יש להוכיח שסירוב המקדמה אכן קשור לעבודה, ושהוא יצר לחץ ספציפי שהוביל לאירוע מוחי. הוא מבהיר כי לחץ כלכלי מתמשך לא יכול להיחשב כתאונת עבודה, גם אם הוא קשור לחובות עסקיים.
אלא שהמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה, וטען כי האירוע המוחי נגרם כתוצאה ממתח מתמשך הנובע ממצבו הכלכלי האישי של שמעון, ולא כתוצאה ישירה מהאירוע שחווה בעבודה. לטענת המוסד, בקשת ההלוואה הייתה תוצאה של יחסי החברות בין התובע למעסיקו ולא עניין הקשור ישירות לעבודה.
חוות הדעת שהוכיחה את הקשר בין האירוע לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מינה את הנוירולוג פרופ' אבינועם רכס כמומחה רפואי. האחרון קבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג בעבודה לבין היווצרות קריש הדם שגרם לבין האירוע המוחי שהתרחש מאוחר יותר באותו היום. חוות דעתו הדגישה את סמיכות הזמנים שבין האירוע החריג בעבודה לבין האירוע המוחי ואת השפעתו כגורם דומיננטי.
בית הדין קיבל את חוות דעתו של המומחה, ופסק לטובת הטכנאי כי האירוע המוחי אכן נגרם כתוצאה ישירה מהלחץ הנפשי שנגרם בעבודה, והכיר בכך כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי ערער לבית הדין הארצי על החלטת בית הדין האזורי לעבודה אך הערעור נדחה. השבוע אישר בית הדין הארצי את קביעת בית הדין האזורי לעבודה ובפסק הדין קיבל את תביעת הטכנאי, שלפיה יש קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי. הוא הבהיר שהסירוב להקדמת התשלום עשויה להיות קשורה לעבודה. בנוסף פסק בית הדין כי על הביטוח הלאומי לשלם לשמעון עבור הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח.
בעקבות פסק הדין הוא יזומן לוועדה רפואית שתקבע מהו גובה הנכות שממנה הוא סובל כתוצאה מהאירוע המוחי, ובהתאם לכך תיקבע גובה הקצבה החודשית מהביטוח הלאומי לה יהיה זכאי לכל ימי חייו.