כבר שנים רבות נמלת האש מתפשטת בישראל באין מפריע, וכיום ניתן למצוא אותה כמעט בכל אזור בארץ - בגינות, בחצרות, בעציצים ואפילו בתוך הבתים. למרות גודלן הזעיר (1.5 מ"מ) נמלי האש עלולות לגרום לעקיצות שורפות וכואבות במיוחד, אולם כעת מסתבר שהן אפילו עלולות להיות לסכן חיים.
פרופ' מונה כידון, יועצת לאלרגיה ואימונולוגיה של הכללית במחוז מרכז ומנהלת מרפאת אלרגיה בבית חולים ספרא לילדים בשיבא, מציינת כי בעוד מרבית האנשים יסבלו רק מתחושת עקיצה כואבת ושורפת, חלקם, בייחוד בעלי הנטייה לאלרגיה שבהם, יפתחו תגובה אלרגית, לעיתים מיידית ומסכנת חיים לעקיצת הנמלה, בדומה לתגובה לעקיצות דבורים או צרעות. היא מספרת כי לאחרונה חלה עלייה במספר הילדים האלרגיים לנמלת האש. "מדי חודש מגיעים אלינו בין 20-10 ילדים בני 8 ומעלה לאחר שפיתחו תגובות אלרגיות שונות כחצי שעה לערך לאחר שנעקצו". בין התופעות היא מונה: פריחה מפושטת, גרד בגוף ובעיניים, נזלת, שיעול וקוצר נשימה. "בחלק מהמקרים היה מדובר אף בתגובות אנפילקטיות (מסכנות חיים), שהצריכו טיפול מיידי באמצעות מזרק אפיפן (טיפול באדרנלין)".
על אף מספר המקרים הגובר, פרופ' כידון מבהירה כי לא קיים כיום תרכיב תעשייתי המיועד לאבחון אלרגיה לנמלי האש הנפוצות בארץ. בעקבות כך, החלו בחודשים האחרונים לפתח בבית החולים ספרא לילדים בדיקה כזאת. "בשיתוף פעולה עם המחלקה לחקר חרקים במכון וולקני והמעבדה הביוכימית באוניברסיטת בר-אילן, לקחנו את הנמלים, ולאחר שהעברנו אותן תהליך של הקפאה, הפקנו מהן את החלבונים, שזה למעשה הרכיב שגורם לאלרגיה", היא מסבירה. "בזכות התמיסה הזאת, אנחנו יכולים לבצע בדיקה עורית למטופלים החשודים כאלרגיים לנמלת האש, בדומה לבדיקות אלרגיה לרכיבים אחרים".
עם זאת, הד"ר מדגישה כי מדובר בפתרון ביניים בלבד, שכן לא מדובר בבדיקה סטנדרטית או בכזאת שעברה תיקוף, כלומר יש לוודא שהיא אכן מדויקת ומהימנה. כמו כן, היא מסבירה כי יש צורך בפיתוח תעשייתי של הבדיקה. בימים אלה הוגשה מטעם בית החולים בקשה לאיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה לקבלת תקציב למימון שלבי הפיתוח הראשוניים.
"אחד ממאה המינים הזרים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם"
נמלת האש הקטנה, או בשמה המדעי Wasmannia auropunctata, מוגדרת כמין פולש המתפשט ברחבי ישראל בעשרים השנים האחרונות. האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע העניק לו את התואר המפוקפק "אחד ממאה המינים הזרים הפולשים הבעייתיים ביותר בעולם", בשל הקושי לטפל בו ולמנוע את התפשטותו. פרופ' כידון מסבירה כי "מקור הנמלה הוא בדרום אמריקה, שם נפוצה בעיקר נמלת האש הגדולה שנחשבת מאיימת יותר. מינים שונים של נמלת האש, כמו גם נמלת האש הקטנה, התפשטו למדינות רבות ברחבי העולם באמצעות ייבוא של צמחים ועציצים".
העלייה הכללית בסיכוי לפתח אלרגיה קשורה גם לעלייה באלרגיה לנמלת האש
לטענת הפרופ', הנטייה שלנו לפתח מחלות הקשורות באלרגיה, נובעת מתגובה של המערכת החיסונית, שמזהה באופן שגוי רכיבים מסוימים כאיום, ופועלת נגדם. לדבריה, "בשנים האחרונות אנחנו נתקלים ביותר ויותר אנשים שמתמודדים עם נטייה לאלרגיה, ובעקבות כך עולה גם הסיכוי שיפתחו אלרגיה לנמלת אש, זה בהחלט מטריד", היא אומרת. היא מציינת כי כיום 4% מהילדים הבריאים בישראל סובלים מאלרגיה מסכנת חיים למזון, 10% מהם מתמודדים עם אסתמה וכ-20% סובלים מאסתמה של העור ונזלת אלרגית. "למעשה אחד מכל חמישה ישראלים שהנמלה הזאת עוקצת אותו, הוא כזה הסובל מנטייה לתגובת יתר של מערכת החיסון. וככל שיש יותר חשיפה, ישנם יותר מקרים שבהם מתפתחת תגובה אלרגית", אומרת כידון.
הפרופ' מוטרדת בעיקר מהעובדה שעדיין לא קיים טיפול או חיסון המאפשרים לצמצם את הסיכוי לתגובות מסכנות חיים בקרב מטופלים עם אלרגיה לנמלי האש, וכרגע הסובלים ממנה מסתמכים רק על מזרק האפיפן. "ילדים ומתבגרים נכללים בקבוצת הסיכון, ולכן יש צורך מיידי בפיתוח תרופה, ולשם כך נדרשים משאבים וכספים. אני קוראת מכאן לגורמים האחראים לפעול בהקדם בנושא, כי אם לא יפותח טיפול בקרוב, אנחנו נראה גם מקרי מוות בתגובה לעקיצה של נמלת אש".