להיות רופא זה לא עניין של מה בכך, וזה בעיקר כרוך בהמון אחריות על הדבר הכי יקר ערך בעולם - על חייהם של אחרים. לצערנו, לא תמיד אפשר לעזור לאדם חולה או פצוע, ורופאים הרבה פעמים מאבדים את החולים שלהם. זוהי מציאות עצובה אך בלתי נמנעת. ביום חמישי האחרון, עובד צוות רפואי העלה לרשת החברתית Reddit תמונה של רופא המתמודד עם אובדן של חולה. בתמונה, הרופא נראה כפוף על המדרכה מחוץ לבית חולים בדרום קליפורניה, ארה"ב, וככל הנראה בוכה, או שרוי בסערת רגשות רצינית.
"האדם שצולם בתמונה הוא אדם שלא הצליח להציל את אחד מהמטופלים שלו." נכתב בכיתוב התמונה ששותפה, וזכתה עד עכשיו לכמעט 9.5 מיליון צפיות, "על אף שזהו מצב נפוץ ומקובל בתחום העבודה שלנו, בדרך כלל המטופלים שאיננו מצליחים להציל הם מבוגרים מאוד, חולים או שילוב בין השניים. המטופל שמת היה בן 19, ולפעמים זה בדיוק מה שמוציא אותך מהאיזון הרגשי."
התמונה ששותפה, על אף הטראגיות שלה, מזכירה לנו מה חשוב באמת: לא משנה כמה אנשי הצוות הרפואי רגילים למוות, מוות הוא אף פעם לא פשוט ותמיד מלווה באבל. באיזשהו אופן זה מנחם לראות רופא שאכפת לו מהחיים שהוא לא הצליח להציל. מגיעה לרופאים הכרת תודה על העבודה המסובכת והרגשית שהם עושים, זה בהחלט נראה לא פשוט.
המערכת לא נותנת מספיק כלים לרופאים
"ההתמודדות עם המוות, או עם כל כשלון טיפולי, מאד מורכבת עבור אנשים שמקצועם קשור בריפוי והחלמה", אומר לנו ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר ומנהל מרכז 'רזולוציה'. "כאשר אנשים פונים למקצוע טיפולי הם עושים זאת כי הם רוצים לעזור לאנשים להרגיש טוב יותר, אבל חלק מהמקצוע הזה כרוך בהכרח באי הצלחה - המטופלים מתים, הניתוח לא מצליח או שהלידה מסתיימת בהפלה לא מתוכננת. כל אחד מתמודד אחרת, אבל גם הרופאים שנדמה שהם הכי מרוחקים ומנותקים, לפעמים משתמשים בתגובה הזו כמנגנון הגנה. אם הם לא יתחברו רגשית לכל מטופל הם פחות ייפגעו ממקרי המוות הרבים".
ד"ר לוינסקי מוסיף כי המערכת מנסה, שלא בהצלחה יתרה ואף מעט מדי, לתת כלים לצוותים בהתמודדות עם הכאב. "לדוגמה, אפשר לערוך סדנאות תמיכה למוות לרופאים. לצערנו חלק מהשחיקה של הרופאים נובעת גם מהקושי הזה וצריך לעבוד על כך", הוא מוסיף.
(מקור)