האם מתבגרים שמבלים יותר מדי זמן מול המסך עשויים לפתח דיכאון וחרדה? מחקר שנערך בארצות הברית על ידי המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות בארה"ב, שהוא חלק מה-CDC (המרכז לבקרת מחלות), מצא כי בני נוער המבלים מעל ארבע שעות ביום מול המסך נוטים יותר להראות סימנים של דיכאון וחרדה. הנתונים מצביעים על כך שכחצי מבני הנוער בגיל 12 עד 17 דיווחו על שימוש יומי של ארבע שעות או יותר במסכים בין יולי 2021 לדצמבר 2023. 22.8 אחוזים דיווחו על שלוש שעות מסך ביום, 17.8 אחוזים על שעתיים, 6.1 אחוזים על שעה בלבד, ורק 3 אחוזים מהמתבגרים דיווחו על פחות משעה ביום. על פי מחברי המחקר, הדיווחים התייחסו לשימוש במסכים ביום חול טיפוסי ולא כללו זמן המוקדש ללמידה.
המחקר גם העלה כי באותה תקופה, כ-27.1 אחוז מבני הנוער שבילו ארבע שעות או יותר ביום מול המסך חוו תסמיני חרדה, ו-25.9 אחוז מהם דיווחו על תסמיני דיכאון במהלך השבועיים האחרונים. שיעור התסמינים היה נמוך משמעותית בקרב בני נוער עם פחות מארבע שעות יומיות של זמן מסך: 12.3 אחוז בלבד דיווחו על תחושות חרדה, ו-9.5 אחוזים בלבד דיווחו על תסמיני דיכאון. נתונים אלה מדגישים את הקשר שבין זמן המסך הממושך לבריאות הנפשית של המתבגרים, והפחתת זמן המסך עשויה לתרום להפחתה בסיכון לחרדה ודיכאון.
>> מחקר: התמכרות למסכים מחריפה את הסימפטומים של הפרעת קשב ופוגעת בשינה
ד"ר מורן שגיב, פסיכיאטרית מומחית מאסותא עד הבית, מציינת כי שאלת הקשר בין זמן המסך למצבם הנפשי של מתבגרים רחבה ומורכבת, ולעיתים רבות אינה כה חד משמעית. "דיכאון ומסכים, מה התרנגולת ומה הביצה?" היא שואלת, "המחקרים מראים קשר בין דיכאון ואובדנות לזמן מסכים ממושך של ארבע שעות ומעלה, אבל האם נער מדוכא נסוג מאינטראקציה חברתית למסכים, או האם מיעוט אינטראקציות חברתיות פרסונליות מוביל לדיכאון?"
ד"ר שגיב מציינת כי הקשר בין המסך למצבם הנפשי של מתבגרים יכול להתרחש בשני כיוונים. ייתכן שהמסכים משמשים מפלט עבור מתבגרים שחווים בדידות או מצוקה, ומצד שני, ייתכן שהחשיפה המרובה למסכים מגבילה את המעורבות החברתית שלהם. כך, השאלה של "מה התרנגולת ומה הביצה" הופכת להיות מפתח להבנה עמוקה יותר של ההשלכות החברתיות של השימוש במדיה הדיגיטלית.
>> מתבגרים: 13 שאלות שיעזרו לכם לזהות אם אתם סובלים מדיכאון
הפרעות שינה וירידה באינטראקציות חברתיות
מחקרים קודמים הראו כי זמן מסך מוגבר עשוי להוביל להפרעות שינה, לירידה באינטראקציות הפיזיות והחברתיות, ואף להגברת תחושות חרדה ודיכאון. אך הקושי בהגבלת זמן המסך הפך להיות אתגר להורים ולמחנכים. במציאות שבה המסכים הפכו לכלי חיוני ללמידה, לתקשורת ואפילו לפעילות פנאי, השגת איזון בריא אינה פשוטה. "המסך בכל מקום", אומרת ד"ר שגיב, "כשמכינים שיעורי בית במחשב ואפילו בתקשורת עם החברים בטלפון". לדבריה, נדרשת גישה שמדגישה את יתרונות האינטראקציה החברתית והפעילות הפיזית, יחד עם הבנת הרגלי החיים של בני הנוער, ויש חשיבות רבה לעודד מתבגרים לקחת חלק בפעילויות המעודדות אינטראקציה חברתית פרסונלית. "כדאי ומומלץ להגביר פעילויות המעודדות אינטראקציה חברתית פרסונלית, כמו ארוחות משפחתיות, חוגים ומפגשים חברתיים", היא אומרת. כמובן, חשוב לבצע את הפעילויות הללו בהתאם לתחומי העניין של המתבגרים ועל בסיס הסכמתם, כדי שהן יהיו מהנות ומועילות".