קלי בקרס, בת 21 מהולנד, לא אכלה במשך ארבע שנים. בניגוד למה שרבים עשויים לחשוב, היא לא לוקה בהפרעת אכילה, אלא במצב רפואי נדיר ומסכן חיים שנקרא גסטרופרזיס (שיתוק קיבה), שלא מאפשר לה לאכול באופן נורמטיבי ומאלץ אותה לחיות על הזנה תוך-ורידית. היא הייתה קרובה למוות כבר פעמים רבות בחייה והיא עדיין נמצאת בסכנת חיים.

>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?

"ההורים נפרדו ממני כי חשבו שאני הולכת למות"

מצב רפואי נדיר זה התפתח אצל בקרס כשהיא נולדה, כתוצאה מסיבוכים במהלך הלידה שלה, שהייתה לידת עכוז. הסיבוכים גרמו להתפתחות של מצב רפואי הנקרא שיתוק קיבה, מצב שלרוב מתבטא בפגיעה בעצבים באזור הקיבה, המובילה לתפקוד לקוי של שרירי הקיבה. במקרה של בקרס, גם הקיבה וגם המעיים שלה לא מתפקדים. בעקבות זאת, היא לא הייתה מסוגלת לאכול כראוי בשנים האחרונות ונאלצה להסתמך רק על הזנה תוך-ורידית, המחוברת לגופה ליד הלב שלה.

אך גם הטיפול שמסייע לה לחיות שם אותה בסכנת חיים, כאשר החיבור התוך-ורידי הזדהם כמה פעמים והוביל לזיהום מסוכן ביותר בדם. "בנובמבר הייתי על סף מוות", היא מספרת על החוויה הקשה שעברה לאחרונה בעקבות הטיפול. "זיהום החל להתפשט בחיבור (התוך-ורידי), שנמצא במרחק של 3 ס"מ מהלב שלי. ההורים אף נפרדו ממני מאחר שזה נראה שאני עומדת למות". למרות שלבסוף בקרס הצליחה לצאת מסכנה, החשש לחייה תמיד נשאר, עקב הסיכון שהחיבור התוך-ורידי יזדהם שוב. "אם אני אחלה שוב עכשיו, הסיכויים שאמות גבוהים מאוד".

עוד ב-mako בריאות:
>> בדוק: הדבר הזה ישנה את חיי המין שלכם
>> 9 סיבות מפתיעות לגזים ונפיחות בבטן
>> היזהרו: הדיאטות האלה דווקא משמינות

במהלך הטיפול היא לא רק נאלצת לחיות מהזנה תוך-ורידית ולא מסוגלת לאכול באופן נורמטיבי, אלא גם נעזרת בפתח ניקוז מלאכותי (סטומה) לצואה שלה. לפתח הניקוז במעיים מחוברת שקית שבה נאספת הצואה ואת השקיות האלו היא צריכה להחליף מדי יום. אך למרות חומרת המחלה שלה, בקרס מסרבת לתת לה להרוס את חייה. היא מספרת כי היא משתדלת לחיות את חייה עד כמה שהיא יכולה. ומה לגבי העובדה שהיא לא הכניסה מזון לפיה במשך ארבע וחצי שנים? "אני לא מתגעגעת לזה, כי אני לא יכולה לדמיין את זה יותר. אני כן מתגעגעת לצד החברתי סביב זה", היא מספרת. "הכל סובב סביב אוכל. אני לא יכולה לקחת חלק בזה, אז אני לרוב יושבת בחוסר נוחות עם כוס מרק".

למרות שמחלתה לא מאפשרת לה לעבוד, בקרס מתנדבת בבתי ספר כדי להגביר מודעות לשיתוק קיבה וגם מתנדבת במועדון ספורט מקומי. לאחר שקיבלה כלבת שירות (העונה לשם ליפקה) היא מצליחה להיות עצמאית במידה רבה ואף גרה לבד. "עכשיו עם ליפקה אני מעזה להיות לבד בבית. היא יכולה להזהיר אנשים אם משהו לא בסדר איתי והיא עוזרת לי ללכת בבית". בקרס לא שוכחת גם קצת הומור עצמי, "היא רק לא יכולה לגהץ לי את הבגדים".