בעקבות המקרה החמור, ולראשונה מזה עשרות שנים בארץ, שבו ילדה מירושלים לקתה בשיתוק בעקבות הידבקות בנגיף הפוליו, במשרד הבריאות יצאו לאחרונה בקמפיין שקורא להורים לגשת עם הילדים למוקדי הקופות וטיפות החלב, כדי להשלים את מנות החיסון הנדרשות.
בתוך כך, הכריז ארגון הבריאות העולמי על ישראל כחלק מתוך רשימת המדינות שבהן קיימת התפרצות של הנגיף לצד פקיסטן, אפגניסטן, מאווי, מדגסקר, קונגו, סומליה, ניגריה, תימן, אוקרינה, ניגריה ומוזמביק.
אלא שלמרות החשיבות הרבה שבעניין, וחרף רצונם הטוב של חלק מההורים לגשת להתחסן, בינתיים נראה שלא הכול עובד חלק. מספר הורים שניסו לתאם תור לחיסון מתלוננים על מידע מבולבל ועל אי סדר בקופות. אחת מהן היא נעמי (שם בדוי) מאזור השרון שמספרת על סרבול מיותר בקביעת התור לחיסון:
"קיבלתי הודעה על כך שאני צריכה לגשת עם הבן שלי להשלמת מנת חיסון שנייה", היא מספרת. "התקשרתי לטיפת חלב בתקווה שאוכל להגיע כבר באותו היום, אבל האחות שם מסרה לי שהחיסון לא מתבצע אצלה וטענה שעליי לתאם תור דרך המוקד. המוקדנית במוקד הפנתה אותי למוקדים שלא קרובים למקום מגורי. לא ברור מדוע במקום להקל על הורים ולהנגיש להם את החיסונים, שולחים אותם ממוקד למוקד".
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
"היענות ההורים מרשימה"
איך משרד הבריאות פועל בנושא? ד"ר ליאור הכט, רופאת ילדים ממטה בריאות הציבור במשרד הבריאות מתייחסת להנגשת המידע לציבור ומציינת כי: "בימים אלה משרד הבריאות יוצר קשר באופן אקטיבי עם ההורים שאמורים להשלים מנות חיסון. בנוסף, לאחרונה יצאנו בקמפיין ארצי ברשת האינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה שמסביר אודות חשיבות החיסון. במקביל לכך, נעשות פניות להורים מטעם מוקדי טיפת חלב, ואנחנו גם עונים להורים שפונים אלינו בנושא. לפרטים נוספים ניתן להתעדכן גם באתר משרד הבריאות".
לדברי ד"ר הכט, כדי להקל על ההורים, משפחות שלהן ילדים שיכולים להתחסן במסגרת "טיפת חלב", יוכלו לחסן באותו מקום וזמן גם את יתר ילדי המשפחה במקום לחסנם במועד אחר בקופות. "עד כה, היענות ההורים מרשימה ובינתיים חוסנו מעל 50 אלף ילדים מתוך כמיליון ילדים וחצי הזקוקים להשלמת חיסון", היא מציינת וקוראת לכל מי שנדרש לכך לא לחשוש. "חיסוני הפוליו ניתנים לילדים במשך שנים רבות. הם בטוחים והכי חשוב – מונעים מחלה קשה מאוד. גשו עם הילדים להתחסן כדי שאף ילד לא יצטרך להסתכן בשיתוק".
במקביל למבצע החיסונים, נעשים ניסיונות לאתר מוקדי התפרצות נוספים. "במסגרת ניטור קבוע של מוקדי הביוב התחלנו להבחין בדגימות חיוביות ובמקביל, אותרה ילדה שהחלה לסבול משיתוק שנמצאה חיובית לנגיף", אומרת ד"ר הכט. "בשלב זה, ערכנו סקר דגימות צואה וראינו שישנם ילדים נוספים שמפרישים את הנגיף, שכידוע עובר דרך מערכת העיכול לצואה.
"חשוב להבהיר: פוליו הוא מחלה ויראלית שעלולה לגרום לשיתוק בקרב אחד מתוך אלף נדבקים. ילד שחולה בשיתוק נותר משותק למשך כל חייו, משום שלמחלה אין טיפול. כידוע, הטיפול הטוב ביותר הוא מניעת המחלה מראש על ידי חיסון".
מי צריך להתחסן והיכן?
חיסוני הפוליו נחלקים לשני סוגים: וירוס מומת ווירוס מוחלש. מטרת החיסון המומת היא להגן על הילד עצמו, ואילו החיסון המוחלש הניתן בשתי מנות, נועד כדי למנוע את התפשטות הנגיף המופרש דרך הצואה, מה שבפועל מאפשר לקטוע את שרשרת ההדבקה. לדברי ד"ר הכט, במסגרת מבצע החיסונים הנוכחי נעשית פנייה ממוקדת לשלוש קבוצות של מתחסנים:
1. פעוטות שאמורים לקבל חיסון לראשונה: "לנוכח איתור מקרי הפוליו החלטנו להקדים את החיסון שניתן במסגרת חיסוני השגרה הסטנדרטיים מגיל חודשיים לגיל 6 שבועות ואת המנה השנייה לגיל 10 שבועות.
היכן ניתן לבצע את החיסון? בטיפת חלב.
2. פעוטות בני שנה וחצי עד ילדים בני תשע: ילדים שחוסנו במסגרת שגרת החיסונים הרגילה אמורים להיות מחוסנים. מומלץ לוודא מול אחות טיפת חלב שאכן ניתנו שתי מנות החיסון ולהשלים במידת הצורך.
היכן ניתן לבצע את החיסון? עד גיל 6 במסגרת טיפת חלב – מגיל 7 בקופות.
3. ילדים בני 17-9: ד"ר הכט: "בעבר הפוליו היה אחת המחלות הנפוצות בעולם, ואחד מהגורמים המובילים לנכות ותמותת ילדים. אולם, לאחר שכמעט מוגר לחלוטין, עד שנת 2013 חיסוני הפוליו לא נכללו במסגרת שגרת החיסונים. ב 2013 התגלה פוליו בביוב בדרום הארץ ומאז שולבו החיסונים במסגרת חיסוני השגרה. לפיכך, בימים אלה יוצא משרד הבריאות בקריאה גורפת לכל הילדים שנולדו בין השנים 2005 – 2013 לגשת להשלים את מנת החיסון הנדרשת.
היכן ניתן לבצע את החיסון? בקופות החולים.