משפחות רבות מנצלות את החופש הגדול כדי לעבור דירה ולהתארגן לפני שמתחילה שנת הלימודים בבית הספר החדש. מדובר בכאב ראש לא קטן: לארוז את הבית, להכין את הילדים, להתמודד עם חשבונות ותשלומים יוצאי דופן שלא נגמרים, בירוקרטיה וטופסולוגיה, ועוד לא הזכרנו את המילים רכישות או שיפוצים.
ומה עם הילדים? איך משפיע המעבר עליהם? האם הם חשופים למתח שעובר על ההורים? האם הם שמחים לעבור או שזה למורת רוחם? "ככל שהילדים צעירים יותר, נראה שהמעבר עשוי להיות קל יותר", מסביר נדב הריס, פסיכולוג קליני במכבי שירותי בריאות. "בעוד שמתבגרים עלולים להיכנס למשבר בגלל פרידה מבית הספר, חברים ותנועת נוער, ילדים ביסודי מבלים ומתקשרים עם חבריהם שעות רבות מול המחשב, פעילות שיכולה להמשך גם כשעוברים לעיר אחרת, אפילו למדינה אחרת".
עם זאת, הריס מדגיש כי עדיין, גם אצל הצעירים עלולות לצוץ בעיות לא צפויות. "עצב בגלל פרידה מחברים, ממורה או מגננת אהובה, געגועים לשכנים שהיו כמו משפחה. יכולות לצוץ מריבות בין אחים על חלוקת החדרים, ועומס רגשי שיכול לנבוע מהמתח, מההתרוצצויות, מכך שצריך לפרק את חדר הילדים, לארוז, אולי למיין ולוותר על חלק מהצעצועים שנצברו".
אז איך מתמודדים? הנה כמה טיפים שד"ר הריס ממליץ עליהם:
לפני שעוברים:
- הסבירו לילד את הסיבות למעבר ונסו להדגיש את הסיבות החיוביות: אמא תהיה פחות בדרכים ובמכונית, אבא יבוא מוקדם יותר הביתה, הדירה מרווחת יותר ולכל ילד יהיה פינה או אפילו חדר משלו וכדומה.
- עוברים לבית מרווח עם גינה? מנו את היתרונות, כמו טרמפולינה בחצר או בריכה, אפשרות לגדל בעלי חיים.
- עוברים בגלל אילוצים כלכליים למקום קטן יותר? הסבירו מדוע, אפשרו להם להבין את המצוקה ולתרום את חלקם.
- קחו אותם להכיר את הבית לפני, הראו להם היכן יהיה חדרם או אפשרו להם לבחור חדר.
- עשו סיבוב בשכונה, בדקו היכן יש גינות ציבוריות ומגרשי ספורט, בדקו האם ילדים רוכבים בבטחה ברחוב על אופניים, היכן אפשר לקנות ארטיקים אחר הצהריים. כל אותם דברים שהופכים מקום זר למוכר.
- הכירו להם את הדרך לבית הספר, ואם אפשר – בקשו שיפגשו את המורה או המנהלת החדשה.
במהלך האריזה:
תתפלאו, אבל אריזת החדר עשויה להיות משמעותית. "התהליך אינו טריוויאלי: יש למיין, לזרוק, לקפל, להכניס לארגזים. כל הפעילות הזו היא פלטפורמה אדירה לשיח על פנטזיות, ציפיות, דברים מדאיגים", אומר ד"ר הריס. אז מה עושים?
- אפשרו גם להם להשתתף, בדרכם שלהם.
- עודדו את הילדים בכל גיל לעזור, למיין, לבחור פריטים אהובים ולהיפטר מפחות אהובים. אריזה היא למעשה תהליך פרידה. הראו להם איך אורזים והטילו עליהם משימות קטנות. חשוב שירגישו חלק מהתהליך.
- דברו על הפנטזיות (יהיה לך חדר משלך) אבל התכוננו גם לשברן (החדר קטן יותר מהחדר שחלקת עם אחיך). "עם ילדים קטנים מאד אפשר לשוחח באמצעות עזרים. למשל, נהלו שיחה עם בובה או דובון כיצד הם, כביכול, מרגישים לקראת המעבר וזאת כדי לעזור לילד לבטא את עצמו", מציע הריס.
- היו ערים לסימני עצב או מצוקה אם המעבר הוא בעקבות משבר: גירושין, למשל. במקרה כזה, האריזה והמעבר יכולים להוות זמן ועילה לשיחה על המשבר שהמשפחה חווה, כיצד הם מרגישים וכיצד הם יכולים להתמודד.
חשוב לעשות עצירה לשיח רגשי|צילום: kutay tanir, Istock
אחרי המעבר
"מעבר דירה הינו תהליך אינטנסיבי ומתמשך, שלא בהכרח מסתיים ביום המעבר. לכן, חשוב למצוא במהלכו זמן, לעשות עצירה לשיח רגשי, למשל, לשוחח אודות המעבר בערב שישי או בזמן נסיעה ברכב ", מציע הריס. "לחילופין ניתן לייחד פרקי זמן למשחק משפחתי משותף ולנצל את העיתוי ואת כללי המשחק כדי להעלות נושאים שקשורים למעבר. אם הילדים ממעטים לדבר, אפשר לפתוח את השיחה בכך שההורים יספרו וישתפו בחוויות שלהם".