הילד שלכם סובל מנזלת מוגלתית שלא נגמרת? נושם דרך הפה, או נוחר באופן קבוע? כדאי שתבדקו אם הוא סובל מהתופעה המכונה שקד שלישי.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"תופעות אלה עלולות להוות סימפטומים המעידים על הגדלה של רקמת האדנואידים הממוקמת בלוע העליון באזור שמאחורי האף. רקמה זו מכונה בלשון העם גם 'שקד שלישי', מאחר שהיא מורכבת מרקמה לימפתית דומה לרקמת השקדיים אשר נמצאים בלוע", מסבירה ד"ר ענת שץ, מנתחת אף אוזן וגרון, המטפלת בדרכי נשימה והפרעות נשימה בשינה בילדים, במכבי שרותי בריאות, בבית חולים אסותא, ובמרכז הרפואי שערי צדק. "רקמת האדנואידים צומחת בגופם של כל הילדים באופן טבעי. הבעיה נוצרת כאשר בחלק מהמקרים היא עלולה לצמוח יותר מידי, ואז עלול להיווצר גוש המצר באופן ניכר את מעבר האוויר בין האף ללוע ולעיתים אף חוסם אותו. במצב חמור של חסימה ייתכן שיופיעו הפסקות נשימה במהלך השינה".
ד"ר שץ מציינת שהגדלת האדנואידים היא הסיבה השכיחה ביותר לחסימת נשימה בדרכי הנשימה העליונות ולהפסקות נשימה חסימתיות בזמן שינה בקרב תינוקות וילדים. מצב זה דורש אבחון מדויק וטיפול.
מי נמצא בסיכון?
"באופן כללי, שכיחות התופעה מגיעה לשיאה כשמדובר בילדים בני שנתיים עד חמש. היא פחות שכיחה, אך קיימת גם מתחת לגיל שנה. בנוסף, כאשר קיימת בעיית רקע מבנית מולדת בעצמות הפנים, כמו למשל לסת קטנה או דחוקה, קיים סיכון גבוה יותר שהגדלת האדנואידים תגרום להפסקות נשימת. גם מי שסובל משקדים מוגדלים או חוסמים, מועד לסבול יותר מ"שקד שלישי". במקרה זה נדרש לטפל גם בשקדים.
סימני האזהרה שלא כדאי להתעלם מהם
ד"ר שץ מציינת שבמקרה שהילד סובל מסימפטום אחד או יותר מהבאים, מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא מומחה לרפואת אף אוזן וגרון:
- נחירה עזה קבועה
- ירידה בשמיעה
- נשימה דרך הפה באופן קבוע
- חרחורים גסים/ רעשים בנשימה
- עלייה במשקל/ קשיי אכילה
- נזלת מוגלתית וליחה סמיכה לזמן ממושך
- שינוי בקול או דיבור "נזלתי"
במקרה הצורך, יוכל הרופא המומחה לאבחן את חומרת המצב באמצעות אנדוסקופ (סיב אופטי) המוחדר לאף אשר דרכו ניתן לצפות בגודל הגוש. בנוסף, ייתכן שיבקש הרופא להשלים את התמונה ע"י צילום רנטגן המאפשר למדוד את מידת החסימה של נתיב האוויר על ידי רקמת האדנואידים. כשעולה חשש להפסקות נשימה בשינה, יופנה הילד לניטור במעבדת שינה.
עוד ב-mako בריאות:
>> סרטן השד: מה שנחשפנו אליו בילדות מעלה את הסיכון
>> מתכננים לצאת לטרק בחו"ל? זה יכול לקרות לכם
>> הכי לא קנאביס: החומרים הכי ממכרים בעולם
ד"ר שץ מסבירה כי הגדלת "השקד השלישי", הגורמת לחסימת הנשימה דרך האף עלולה לגרום לבעיות נוספות אם לא מאבחנים ומטפלים בה כנדרש, וביניהן: בעיות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז, שינוי מבני בעצמות הפנים ("פנים של אדנואידים") ירידה בשמיעה ופגיעה בהתפתחות הכללית המלווה בחוסר עלייה במשקל ואי מיצוי הפוטנציאל הקוגניטיבי של הילד, כמו כן ייתכנו הפסקות נשימה בשינה ולעתים גם הרטבת לילה. במצב חמור יותר, כאשר קיימת חסימה משמעותית שאינה מטופלת, המלווה בהפסקות נשימה בעת שינה, קיימת סכנה להתפתחות יתר לחץ דם ריאתי אצל הילד. לכן, נדרש אבחון מדויק וטיפול בזמן בהתאם להמלצת רופא אף אוזן וגרון.
ניתוח להסרת השקד השלישי
הניתוח מתבצע כאשר קיימת חסימה בדרכי הנשימה העליונות, או הצרות משמעותית של נתיב האוויר בלוע האפי הנגרמים על ידי הרקמה המוגדלת. אצל חלק מהילדים, כשהבירור העלה שהרקמה המוגדלת מצרה אך אינה חוסמת משמעותית, ניתן להסתפק במעקב רפואי בלבד, מאחר שהרקמה צפויה להצטמצם כחלק מהתהליך הפיזיולוגי המתרחש אצל רב הילדים במהלך הגדילה, לקראת גיל ההתבגרות. במקרה שתגדל, יהיה צורך בכריתתה. "כשיש צורך בטיפול כירורגי, כורתים את הגוש בהרדמה מלאה. הפעולה בד"כ אמבולטורית כלומר מתבצעת במסגרת אשפוז יום ואינה דורשת אשפוז ארוך יותר, אלא אם מדובר בילדים בעלי מחלות רקע קשות, ילדים הסובלים מהפסקות נשימה חסימתיות בשינה או ילדים צעירים מגיל שנתיים. הניתוח יומלץ כאשר יש צורך בכך, כלומר כאשר קיימת חסימת המעבר על ידי גוש הרקמה של השקד השלישי, ללא קשר לגיל הילד. אם קיימת אינדיקציה - הניתוח יתבצע גם בתינוקות, העלולים לסבול יותר ממצבים של הפסקות נשימה ורפלוקס בנוכחות שקד שלישי מוגדל".
האם הניתוח כרוך בסיכונים?
"מדובר בפעולה קצרה ופשוטה יחסית, הסיכונים נדירים ביותר ועומדים על פחות מאחוז. עם זאת, חשוב לציין שכמו בכל פעולה כירורגית חודרנית, עלולים להיווצר סיבוכים או תופעות לוואי כגון דימום, בעיקר ב-24 השעות הראשונות וזיהום. לאחר הניתוח ייתכנו כאבים קלים באזור הלוע, שעליהם ניתן להקל באמצעות משככי כאבים סטנדרטיים. יתכן שההורים ישימו לב לשינוי בקולו של הילד עם הסרת החסימה. אגב, גדילה חוזרת של רקמת האדנואידים נדירה ביותר ומיוחסת לכריתה לא שלמה בניתוח הראשוני".
בכל מקרה של חשד להגדלת "שקד שלישי", רצוי לגשת לרופא אף אוזן גרון ללא דיחוי, על מנת לאבחן ולטפל בזמן ולמנוע השפעות שליליות נוספות.