תוחלת החיים של המין האנושי נמצאת במגמת עליה מתמדת, במיוחד במדינות המפותחת. לפני 40,000 שנה, רוב הניאנדרטלים לא הצליחו להגיע ליום הולדת 40, והיום תוחלת החיים בארץ, למשל, היא כ-82 שנים בממוצע - יותר מפי שניים. אבל - אליה וקוץ בה. עם אריכות החיים הגיעו גם המחלות הכרוניות. החדשות הטובות: הרפואה והמדע תמיד שרויים במגמת התפתחות, וישנן גם בדיקות סקירה ורפואה מונעת. חלק מהבדיקות נועדו לזהות מחלות של ממש או את תחילתן, וחלק נועדו להדליק נורת אזהרה לגביי אורח החיים שלנו - לעיתים, כזו שאף דורשת שינוי או טיפול תרופתי למניעה.
הרבה מחלות מושפעות מגורמי סיכון שאנחנו יכולים לאזן בעצמנו ע"י אורח חיים בריא. הפסקת עישון, תזונה נכונה, פעילות גופנית והימנעות מהשמנת יתר - הם כנראה האמצעים היעילים ביותר למניעה של רוב המחלות. מעבר לזאת, במדריך נפרט מהן הבדיקות התקופתיות שמומלצות לאנשים בריאים בגילאים השונים ומה התדירות המומלצת (פירוט הבדיקות למבוגרים לפי גיל, בהמשך הכתבה).
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
**המדריך מתייחס להמלצות למבוגרים בריאים, בגילאי +20. נשים בהריון ולקראת הריון כמובן צריכות לעבור בדיקות נוספות שאינן מוזכרת כאן.
הערכת היחס בין המשקל לגובה (BMI-body mass index)
המשקל מעסיק את רובנו כל הזמן מסיבות אסתטיות, אבל יש לו כמובן גם חשיבות רפואית. עודף משקל במבוגרים הוא גורם סיכון להתפתחות יתר לחץ דם, סכרת, טרשת עורקים, מחלות לב ועוד.
בניגוד לבדיקות אחרות, בדיקת ה-BMI פשוטה מאד ויכולה להתבצע גם בבית. הBMI- הוא מדד ליחס בין הגובה למשקל ומהווה כלי להעריך עודף או תת-משקל. לחישוב ה-BMI יש לחלק את המשקל (בקילוגרמים) בגובה (במטרים) בחזקת שתיים. ערכי ה-BMI התקינים תלויים בגיל ובמין, אך BMI מתחת ל-19 נחשב תת-משקל ומעל 25 נחשב לעודף משקל. חשוב לציין כי ה-BMI לא מתחשב במסת השריר ולכן עשוי להטעות. עם הגיל אנחנו נעשים פחות פעילים ויש סיכון לעליה במשקל ועל כן כדאי שהמעקב אחר המשקל יהיה הדוק יותר.
מדידת לחץ הדם
יתר לחץ דם אמנם לא גורם באופן מידי לתסמינים, אבל לאורך זמן מזיק מאד לאיברים שונים בגוף בהם הלב והמח ולכן מכונה "הרוצח השקט". בדיקת לחץ הדם אף היא יכולה, ואף כדאי, שתתבצע בבית. בדיקה במרפאה בנוכחות רופא יכולה להיות מושפעת מאפקט "החלוק הלבן", ההתרגשות והלחץ מפני הבדיקה יכולים לגרום לעליה בלחץ הדם והסקת מסקנות שגויה. לחץ הדם התקין, למבוגר בריא, הוא 120/80 ואם הוא גבוה או נמוך מערכים אלה, כדאי להתייעץ ברופא.
גילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם - משטח צוואר הרחם
בדיקה זו נקראת "משטח פאפ" והיא מתבצעת אצל הגניקולוג. בבדיקה נדגמת רקמת צוואר הרחם, שלאחר מכן תיבדק באמצעות מיקרוסקופ. הבדיקה יכולה לאתר שינויים במבנה התאים שנדגמו האופייניים לסרטן צוואר הרחם למצבים טרום-סרטניים. לנשים בסיכון נמוך, מומלץ לבצע את הבדיקה אחת ל-3 שנים מגיל 25 עד גיל 65. סרטן צוואר הרחם נגרם על ידי וירוס הפפילומה (HPV), ולכן קיום יחסי מין לא מוגנים עם פרטנרים מרובים מהווה גורם סיכון. אבחון מוקדם מגדיל כמובן את סיכויי ההחלמה.
בדיקת עור עצמית
אין בדיקה רפואית שהוכחה כיעילה לאיתור מוקדם של מלנומה (סרטן העור) לכלל האוכלוסייה. אבל, חשוב לזכור שאנשים בהירים, עם נמשים מרובים נמצאים בסיכון למלנומה. יש לבדוק מידי פעם, עצמאית ולשים לב לנגעים חשודים בעור. למה הכוונה? מי הם ה"חשודים"? נקודות חן עם צורה משונה וא-סימטרית, כתמים על העור שמשנים את צבעם, נגעים עם גבולות לא ברורים או לא סדירים, או שינוי מהיר בגודל נקודת החן - כולם נורות אזהרה שמצריכה ייעוץ רפואי.
פרופיל שומנים בדם
עודף כולסטרול וטריגליצרידים בדם (הנקראים גם היפרליפידמיה), לרוב לא גורמים לתסמינים באופן מידי ומורגש. הבעיה היא שלאורך זמן היפרליפידמיה, יכולה לגרום לטרשת עורקים ולמחלות שונות כמו התקף לב, אירוע מוחי, מחלות כליה ועוד. איתור מוקדם של רמת כולסטרול גבוהה בדם באנשים בריאים ואיזונה ע"י שינויים באורח החיים וטיפול תרופתי, מפחית תחלואה ותמותה. בדיקת רמות השומנים בדם מתבצעת ע"י בדיקת דם פשוטה שנעשית לאחר צום של 12-14 שעות. רמת היעד של השומנים בדם תלויה במחלות רקע ובגורמי סיכון (עישון, סכרת, השמנת יתר וכו').
בדיקת דם לאיתור אנמיה (בדיקת המוגלובין)
אנמיה נפוצה בשכיחות גבוהה בעיקר בנשים לאחר הריון. לרוב הגורם לאנמיה הוא חסר בברזל, אך יתכנו גורמים נוספים. האנמיה יכולה להתבטא בחיוורון, עייפות או חולשה. בדיקת דם פשוטה יכולה לאתר את הבעיה בקלות.
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד
בדיקת הממוגרפיה, לגילוי מוקדם של סרטן השד, היא בדיקה לא כל כך נעימה אך יכולה להציל חיים. סרטן השד היא המחלה הממאירה הכי נפוצה בישראל ובמערב בכלל, וגילוי מוקדם מעלה את הסיכוי לריפוי מהמחלה לכ-90 אחוז ויותר. התפתחות סרטן השד נפוצה יותר בקרב נשים בגילאי 50 ומעלה ולכן בגילאים 50-74, מומלץ לכל הנשים לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים. הבדיקה אינה פולשנית והיא בעצם צילום רנטגן של השדיים. במהלך הבדיקה, נלחץ השד לכמה שניות בעת הצילום, מה שגורר חוסר נוחות ולעיתים כאב. למרות חוסר הנעימות, הבדיקה חשובה מאד וביצועה בתדירות המומלצת הפחיתה משמעותית את התמותה מסרטן השד.
>> וגם: התחביבים שיעשו אתכם בריאים יותר
בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני הכי נפוץ במדינות מערביות וגם כאן רוב המקרים מופיעים אחרי גיל 50. רוב המקרים אקראיים, כלומר לא קשורים באופן ישיר למחלות תורשתיות. בדומה לרוב הגידולים, הטיפול יעיל יותר ככל שהסרטן מתגלה מוקדם יותר ובהתאמה עולים סיכויי הריפוי. ישנן מספר בדיקות שנמצאו יעילות באיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, חלקן מומלצות לכל האוכלוסייה כבדיקות סריקה וחלקן מומלצות ונמצאות בסל הבריאות לאוכלוסיות בסיכון גבוה. מעל גיל 50, לגברים ולנשים, מומלץ לבצע פעם בשנה עד לגיל 74 בדיקת "דם סמוי בצואה". את הבדיקה ניתן לבצע בבית, לאחר הסבר וקבלת ערכה מהרופא המטפל או מהאחיות במרפאה. הבדיקה מזהה שאריות דם בצואה, שלא ניתן לראות בעין. דימום שכזה עלול להיות תוצאה של פוליפ או גידול סרטני במערכת העיכול, שנוטים לדמם. הבדיקה קלה ופשוטה לביצוע וללא תופעות לוואי. רמז לדימום בבדיקה דורש המשך בירור למקור הדימום. הבדיקות החדשות יודעות לזהות שמדובר בדם שמקורו אנושי ולכן אין צורך בהכנה תזונתית מיוחדת. חשוב לוודא מה ההכנה הנדרשת לבדיקה שקיבלתם בקופת החולים שלכם.
בדיקה נוספת, המומלצת אחת ל-10 שנים מעל גיל 50, היא הקולונוסקופיה. קולונוסקופיה היא בדיקה פולשנית, שמאפשרת הסתכלות ישירה ברקטום (או החלחולת, בעברית) ובמעי הגס. היא מבוצעת על ידי החדרת קולונוסקופ לפי הטבעת, שעל גביו נמצאת מצלמה קטנה. לקראת הבדיקה נדרשת הכנה הכוללת ריקון של המעי הגס באמצעים שונים, כולל צום ונטילת חומרים משלשלים. הבדיקה טובה מאד לאבחון סרטן המעי הגס, אבל היא לא נעימה ויש בה סיכונים. הבדיקה איננה בסל הבריאות כבדיקת סריקה לאנשים בסיכון נמוך.
בדיקת צפיפות עצם (DEXA)
הבדיקה מסייעת לאבחון אוסטאופורוזיס, מצב שבו יש ירידה בצפיפות העצם וכפועל יוצא סכנה לשברים בחבלות קלות או בעומס מינימלי. הירידה בצפיפות העצם היא לרוב הדרגתית ולא מורגשת ולכן הבדיקה מסייעת בזיהוי המצב. הבדיקה איננה פולשנית, ומבוצעת על ידי סורק שפולט קרני רנטגן בעוצמה נמוכה. כמות הקרניים שנקלטות במכשיר תלויות בצפיפות העצם וכך היא נמדדת. הבדיקה מומלצת לנשים עם סיכון לאוסטאופורוזיס מגיל 60, ומעל גיל 65 הבדיקה מומלצת לכל הנשים.
>> איך תדעו שיש לכם תת פעילות בבלוטת התריס?
סקירת אולטרא-סאונד לאיתור מפרצת באבי העורקים הבטני
מטרת הבדיקה היא לאתר התרחבות של אבי העורקים הבטני, מתוך חשש שמצב כזה יכול לגרור קרע ודימום מסוכן לתוך חלל הבטן. בדיקה זו מומלצת לביצוע חד פעמי בגברים בגילאי 65-74 שעישנו לפחות 100 סיגריות במהלך חייהם. הבדיקה מאפשרת הצגה של אבי העורקים ומדידה של הקוטר שלו. הבדיקה נכנסה לסל הבריאות בישראל כבדיקת סקר החל משנת 2015.
סיכום בדיקות לפי גיל
* מי שנמצא בקבוצת סיכון למחלה או קבוצת מחלות יתכן שיצטרך מעקב צמוד ותדיר יותר ובדיקות נוספות. הרפואה המונעת והאיתור המוקדם היא תורה שלמה שעיקריה מובאים בכתבה זו. חשוב לציין שאין התאמה מלאה בין המלצות אלה לכיסוי הניתן בסל הבריאות בארץ. כמו כן, לאור ריבוי דעות ומחקרים לכאן ולכאן ההמלצות משתנות מעט בין מדינות ובין איגודים מדעיים.
ניתן לקרוא את המדריך המלא באתר "ויקירפואה" בקישור הבא
>> מה כל כך רע במקלחת? 8 פעולות יומיומיות שאפשר בלעדיהן
הכותבת היא סטודנטית לרפואה בשנה ה' באוניברסיטה העברית בירושלים.
* ייעוץ רפואי: ד"ר עידו שטראוס, מומחה לנוירוכירורגיה, היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית, המערך הנוירוכירורגי, המרכז הרפואי איכילוב