לא תמיד פשוט להיות אקטיביסט שפועל למען מגזרים מקופחים. תשאלו את יעל מואב, אקטיביסטית ירושלמית שעובדת בעמותת "אדם ללא גבולות", הפועלת במרץ לטובת קידום הסעות של ילדים פלסטינים שחולים במחלות מסכנות חיים לשני בתי חולים בארץ – הדסה ואוגוסטה ויקטוריה שבהר הזיתים. כעת, כשהקורונה בתמונה, יעל מספרת שהמצב נעשה מאתגר אף יותר: "לא קל לגייס מתנדבים להסעות. במקרים רבים מדובר באנשים מבוגרים, פנסיונרים שרוצים לתרום ובמצב הנוכחי חלקם חוששים. מובן שתמיד אפשר לנסוע עם חלון פתוח ולעטות מסכה, אבל החשש קיים וזה לגיטימי. יתרה מכך, גם הרשות הפלסטינית לא ממש מקלה על המשפחות. הרי כל ילד שמגיע לטיפול בישראל מכניס לא מעט כסף לקופת בתי החולים, וזה לא תמיד מסתדר עם האג'נדות הפוליטיות שלה. בפועל, מי שנאלצים להתמודד עם קושי בלתי נתפס אלה המשפחות והילדים. אני כבר תרמתי מכיסי האישי כמה שיכולתי, אבל היכולת שלי מוגבלת".

יעל מסבירה שסבסוד הטיפולים הוא רק חלק מהבעיה. "מדובר בילדים שסובלים ממחלות קשות כמו סרטן או כשל כלייתי. כשלא מצליחים לארגן להם הסעות, הם נאלצים לנסוע בכמה אוטובוסים. ילד שצריך להגיע להדסה ממחסום בית לחם למשל, צריך לעבור את המחסום ברגל, בצפיפות, בכל מזג אוויר. מהמחסום הוא צריך לקחת אוטובוס לשער שכם, משם לקחת רכבת קלה להר הרצל ומשם אוטובוס נוסף להדסה – זה מסע מפרך ולא אפשרי למשפחה עם ילד קטן וחלש. אופציה נוספת היא כמובן לקחת מונית, אבל זו עולה כ-60 שקלים - כלומר בערך המשכורת היומית שמרוויח הורה בשטחים".

גם השהייה עצמה בבית החולים לא תמיד קלה. וגם במקרה הזה הקורונה לא עושה חיים קלים לאף אחד. "לא מזמן ליוויתי ילד שנזקק להשתלת מח עצם, שנדרש לבלות כחודש בבידוד. הוא עמד למות והאחים שלו אפילו לא יכלו להגיע להיפרד ממנו כי אין להם אישור כניסה לישראל. גם במקרים כאלה אנחנו משתדלים לעזור, תומכים במשפחה, מביאים משחקים לילדים".

" ילד שצריך להגיע להדסה ממחסום בית לחם למשל, צריך לעבור את המחסום ברגל, בצפיפות, בכל מזג אוויר. מהמחסום הוא צריך לקחת אוטובוס לשער שכם, משם לקחת רכבת קלה להר הרצל ומשם אוטובוס נוסף להדסה – זה מסע מפרך ולא אפשרי למשפחה עם ילד קטן וחלש"

אילו תגובות את מקבלת מהמשפחות?

"אין ספק שהם מעריכים את זה. לא מזמן הסעתי אבא של ילד חולה. בהתחלה הוא לא הסכים להיכנס לאוטו של ישראלית, אבל היום הוא מבין שאני לא האויבת שלו. לא מזמן הוא אמר לי שהוא יכול לסמוך עליי יותר מאשר על שכנים בכפר שלו. רק בשביל זה שווה לי לעשות את מה שאני עושה".

ומה בישראל?

"באופן מפתיע אני חייבת לציין שרוב התגובות דווקא טובות. אני מניחה שאנשים מבינים שילד זה ילד. לעומת זאת, כשמדובר בפעילויות אחרות שאני מקדמת עם מבוגרים פלסטינים, אני כבר יותר פתוחה לנאצות, אבל זה בסדר כבר די התרגלתי להכול. ועדיין, לא תמיד מבינים למה אני תורמת דווקא לילדים פלסטינים, ולא נניח לילדים ישראלים או לניצולי שואה".

ומה את עונה?

"שבניגוד לילד ישראלי שבדרך  כלל מלווה על ידי המשפחה, מגיע בקלות לטיפולים וזוכה לסבסוד ממשלתי, ילד פלסטיני לא מקבל שום דבר מאף אחד והמשפחה שלו צריכה להתמודד עם דבר ענקי כמו סרטן או עם מחלה אחרת בלי שום גב. אז כן, אם יש לי אפשרות לבחור אני בוחרת לעזור להכי חלש - ואין יותר חלש מילד פלסטיני חולה".

עוד ב-mako בריאות:

>> יותר מ-50 מקרי שבץ מתרחשים בישראל מדי יום
>> החומרים המסוכנים שנמצאים בחלב בישראל

יש גם אנשי חמאס שנעזרים בך?

"אני לא יודעת לענות על זה. אבל כן היה ילד שטיפלתי בו והמשפחה הזהירה אותי שלא להגיע אליהם הביתה כי החמאס שולט באזור".

"באופן מפתיע אני חייבת לציין שרוב התגובות דווקא טובות. אני מניחה שאנשים מבינים שילד זה ילד. לעומת זאת, כשמדובר בפעילויות אחרות שאני מקדמת עם מבוגרים פלסטינים, אני כבר יותר פתוחה לנאצות, אבל זה בסדר כבר די התרגלתי להכול"

היוזמה החדשה: שיעורי ערבית בזום 

"ישבתי וחשבתי איך אפשר לעודד ישראלים לעזור, והבנתי שיש פה עניין של השקעה שאינה מובנת מאליה. פתאום קלטתי שיש המון ישראלים שיודעים ערבית אבל מעוניינים לשפר אותה וחשבתי -למה שלא נחבר בין ישראלים כאלה לבין משפחות של ילדים חולים שיכולות ללמד ערבית, בתשלום סביר באמצעות שיעורי זום או בטלפון. כך בעצם כולם מרוויחים. אני אשמח לנצל את ההזדמנות כדי לקרא למי שמעוניין לשפר את השפה ליצור איתנו קשר. רק חשוב להדגיש שרוב המשפחות לא מדברות עברית - חלקן מדברות אנגלית וחלקן רק ערבית, לכן השיעורים מיועדים בעיקר למי שכבר דובר ערבית בסיסית. מעבר לכך, אנחנו תמיד שמחים לקבל תרומות כספיות. לא מזמן אחת המתנדבות שלנו גייסה 300,000 שקל שעזרו לילד פלסטיני לזכות בכליה חדשה. אמו של הילד היא התורמת, אבל התרומה סייעה בסבסוד התהליך הניתוחי".