ישראלים רבים סובלים מנזלת מציקה וטורדנית, ורצים לבית המרקחת על מנת לרכוש טיפות או תרסיסים לאף על מנת להקל על התופעה. אולם לאחרונה התפרסם נייר עמדה של חמישה איגודים מקצועיים בהסתדרות הרפואית שמזהיר את המטופלים משימוש ממושך בתכשירים אלו מחשש להתמכרות ולהחמרה של הגודש באף. על המסמך חתומים כל גורמי המקצוע הרלוונטיים בתחום – איגוד רופאי אף אוזן גרון, האיגוד לאלרגיה, איגוד רופאי המשפחה, האיגוד לפרמקולוגיה והחוג הרינולוגי הישראלי.
המומחים מתריעים כי שימוש ממושך בטיפות אף נוגדות גודש שנמכרות בבתי המרקחת ללא מרשם (כמו למשל אוטריוין ואלרין) עלול לגרום לדלקות בריריות האף (דלקת המכונה "ריניטיס מדיקמנטוזה") ואף להוביל להתמכרות ולקושי להפסיק את השימוש בתרסיסים.
אומנם, השימוש בטיפות ובתרסיסי אף עשוי להביא להקלה בתסמינים ולהפחתת הנזלת בזמן השימוש בתרופה, אבל מיד לאחר מכן, במרבית המקרים חלה החמרה בנזלת המחייבת שימוש נוסף בתרסיס וחוזר חלילה. תופעה זו המכונה "אפקט הריבאונד" (Rebound Effect) והיא מביאה להתמכרות לטיפולים. ככל שמשתמשים יותר בטיפות מתגברת תופעת ה"ריבאונד" כשהשפעת התרופה פוחתת. למעשה ההחמרה במצב הנזלת והגודש, דורש כמות יותר גדולה ותכופה יותר של טיפות ותרסיסי אף.
"השימוש התכוף בנוגדי הגודש, לעיתים, מספר פעמים ביום, כדי לנשום כראוי טבע את המושג 'התמכרות לטיפות האף'", כותבים הרופאים בנייר העמדה. "כך גם הקושי הניכר בהפסקת השימוש בטיפות אלו תרם למושג 'גמילה' בתיאור תהליך הפסקת השימוש בתרופה".
על פי טענת המומחים, מדובר בתופעה מטרידה הפוגעת משמעותית באיכות חיים אך היא לעיתים קשה לאבחון מפני שהתלונות של המטופלים על דלקת שנגרמה בגלל שימוש ייתר בתרסיסי אף דומות לתלונות של בעיות אחרות כמו סטייה במחיצות האף, דלקת של הסינוסים ואלרגיה שניתנת לטיפול באמצעות תרופות אנטי היסטמיניות.
עוד ב-mako בריאות:
>> "כל יום נוגעים בי אנשים שאני לא מכירה"
>> תופעת לוואי יוצאת דופן בקרב חולי קורונה
>> הקשר המשמעותי שבין חוסר ברזל ומחלת הקורונה
באופן מפתיע, על אף שהתופעה של שימוש יתר בתרסיסי אף שכיחה באוכלוסייה הכללית, קיים חוסר ניכר ברקע מדעי לטיפול בתופעה הזו, ועד היום לא פורסמו הנחיות ברורות בנושא. על פי הקווים המנחים החדשים במקרים בהם מטופל השתמש בתרסיסים שגרמו לו לדלקת בריריות האף עליו להגיע לאבחון אצל הרופא שיבחן עד כמה נוגדי הגודש משפיעים על איכות חייו של המטופל. במקרים בהם המטופל מציג חוסר יכולת מוחלט לנשום דרך האף יש להפנותו לרופא אף אוזן גרון או רופא אלרגיה. במקרים בהם המטופל סובל במידה פחותה יש להתחיל תהליך גמילה עם הורדת המינונים של התרופות באופן הדרגתי. אם תהליך הגמילה לא הצליח במשך שלושה חודשים, יש להפנות את המטופל לרופא מומחה.
על מנת להימנע ממצבים של התמכרות והחמרה של גודש באף טוענים הרופאים שבמקרים בהם התסמינים אינם חולפים לאחר 3-5 ימים יש לגשת לבירור אצל רופא על מנת לאתר את הבעיה, את הסיבות שגורמות לה ואת דרכי הטיפול האופטימליות.
"תרסיסי אף מסוג מכווצי ריריות עלולים להוביל להתמכרות מפני שהם גורמים לכיווץ של כלי הדם באף, ומשפיעים על הקולטנים (רצפטורים) בריריות לזמן מוגבל שלאחריו נוצרת תלות", מסביר ד"ר מאיר ורמן רופא בכיר בשירות הרינולוגי לניתוחי אף וסינוסים במרכז הרפואי קפלן ואחד מכותבי נייר העמדה החדש. "לכן לא כדאי להשתמש בטיפולים האלו יותר ממספר ימים ספורים – ולרוב לא יותר משלושה או ארבעה בלבד".
עוד מוסיף ד"ר ורמן: "אני ממליץ למטופלים שבוחרים להשתמש בתרסיסים וטיפות אף לקרוא את עלון ההוראות ואת כללי השימוש. בנוסף, חשוב ללמוד מהן תופעות לוואי. יש סברה שתרופות ללא מרשם פחות מסוכנות ולא יוצרות תלות אך אין זה נכון כלל. דוקא, תרופות על בסיס סטרואידים הן תרופות בטוחות יותר לשימוש. מרבית האנשים שמגיעים לייעוץ מהסיבה שהם לא מסוגלים להפסיק את השימש בטיפות ובתרסיסי אף זקוקים גמילה הדרגתית שיכולה להימשך כמה שבועות. המטרה היא כל שבועיים לרדת ב-30% מצריכת מכווצים הריריות. הרעיון בסוף הוא להגיע למצב של שימוש לסירוגין – יום כן ויום לא. החלק השני בתהליך כולל הורדת הנפיחות שנוצרת ברירות שגורמת לתחושת 'אף סתום'. זה נעשה על ידי שימוש בסטרואידים מקומית לאף ובמקרים חריגים כרוכה גם התערבות כירורגית".