ממה אנחנו יותר מושפעים? מהגנים שירשנו או מהסביבה שלנו? מתברר שהשאלה הזאת שנויה במחלוקת עד היום, ונבדקת על ידי חוקרים ברחבי העולם במחקרים שונים ומשונים. מחקרים רבים שיצאו בשנים האחרונות מוכיחים שדווקא הצד הגנטי של העניין יכול להיות דומיננטי ממה שחשבנו. תכונות אופי ייחודיות כמו חוש הרפתקנות, משיכה לאתגרים וחיבה לקפה, שנראות לנו סביבתיות, התגלו כמושפעות לא מעט מהגנטיקה שלנו. אז מה עוד ההורים העניקו לנו?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
סף כאב
אם אתם ג'ינג'ים, אז דעו שלא רק ירשתם את צבע השיער המגניב בתבל מהוריכם, אלא שיחד איתו ירשתם מהם גם סף כאב גבוה מהממוצע. בסדרת מחקרים שנעשתה באוניברסיטת אולבורג בדנמרק, שבמהלכה הוזרק חומר בשם קפסאיצין (החומר הפעיל בצ'ילי) לאנשים עם צבעי שיער שונים, נמצא כי ג'ינג'ים פחות רגישים לסוג הכאב הזה, בהשוואה לבלונדינים וברונטים. בעקבות זאת, הם פחות רגישים למאכלים חריפים ולדקירות קלות (כמו ממחט).
אינסומניה
מחקר בינלאומי שנעשה לאחרונה זיהה 7 גנים שמעלים את הסיכון לסבול מאינסומניה. בנוסף לכך, מצאו החוקרים "חפיפה גנטית חזקה" בהפרעות חרדה, דיכאון ונוירוטיות.
הבעות פנים
כולם אומרים לכם שהבעות הפנים שלכם זהות לאלו של ההורים שלכם? אולי אתם חושבים שזה קשור לכך שביליתם זמן רב איתם ובתור ילדים חיקיתם את הבעות פניהם, אך מחקר שנעשה בנושא הראה כי יש סיכוי גבוה שזה בכלל מגיע מהגנים שלכם. מחקר שנעשה על עיוורים והוריהם שרואים, חשף כי הם חלקו הבעות פנים דומות. ותוצאות אלו היו עקביות גם בקרב ילדים שהופרדו מהוריהם לאחר הלידה והתאחדו עמם אחרי שנים רבות.
אהבה או סלידה לחדר הכושר
מכירים את החושה הטובה הזאת שאתם מרגישים אחרי אימון? לא? אז ייתכן שירשתם גן שמפריע לשחרור דופמין, המוליך העצבי שנותן לנו הרגשה טובה בגוף ומווסת את מרכז החיזוק והעונג במוח. לפי חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג'יה, הגן הזה, יחד עם תכונות אופי מסוימות, יכול להשפיע על "הדחף הטבעי" להיות פעילים. אבל אל תחשבו שזה נותן לכם תירוץ לוותר על חדר הכושר – גם אם יש נטייה גנטית מסוימת, אתם עדיין יכולים לפתח חיבה לפעילות גופנית.
חיבה לקפה
אהבה לקפה, או ליתר דיוק האופן שבו הגוף שלכם מעכל קפאין – יכול לעבור בתורשה. במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Scientific Reports, חוקרים השוו אנשים ששותים קפה באיטליה ובהולנד ומצאו שאלה עם גן מסוים דומיננטי יותר – שתו פחות קפה. הם משערים כי אנשים אלה מעכלים קפאין לאט יותר ולפיכך זקוקים לפחות קפה כדי להרגיש שמחים וערניים. ואילו האנשים ללא הגן הזה, בעלי סיכוי גבוה יותר לרצות יותר כוסות קפה.
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכלים חביתה לארוחת בוקר? טעות גדולה
>> הטריק המהיר שמחזק את שרירי הבטן
משיכה לאתגרים
מתברר שהגנים שלכם משפיעים גם על חוש ההרפתקנות שלכם. ממחקר שנעשה על 500 גולשי סקי חובבים ומקצועיים, נמצא כי אלו בעלי סמנים גנטיים מסוימים היו בסבירות גבוהה יותר לקחת סיכונים בזמן הסקי, בהשוואה לאנשים חסרי אותו גן.
דיאטה המומלצת
דיאטות רבות משווקות עצמן כ"טובות ביותר עבור כולם", אך זה לא יכול היה להיות רחוק יותר מהמציאות. אחת הראיות לכך היא מחקר שנעשה על עכברים שהראה כי התזונה שלנו מושפעת לא מעט מהגנים שלנו.
נטייה להתעטש לאור השמש
זו בהחלט אחת התכונות הביזאריות ביותר שאפשר לרשת מההורים. הנטייה להתעטש לאחר חשיפה לאור חזק או לאור השמש נקראת "תסמונת אצ'ו" והיא יכולה לעבור בגנים. הגורם לכך לא ידוע אך השערה רווחת היא שזה ככל הנראה נובע מבעיה באחד מעצבי הגולגולת שאחראי על התעטשויות שיוצר מעין "קצר" עם עצב הראייה בעת החשיפה לאור חזק.
אם אתם אנשי בוקר או אנשי לילה
מחקר שפורסם ב-2016 ונעשה על ידי חברה המציעה בדיקות גנטיות, מצא שאנשים עשויים לרשת נטייה גנטית להיות אנשי בוקר או אנשי לילה. הם גילו כי ישנם כ-15 אזורים בגנום האנושי שקשורים לתחושת ערנות מוגברת בשעות הבוקר. מספיק שיש לכם אחד מהם והסיכוי שתהיו אנשי בוקר יכול לעלות בעד 25 אחוזים. 
רמת האמון שלכם באנשים
בעוד שאנחנו לרוב מייחסים את רמת האמון שלנו באנשים לגורמים סביבתיים, כמו אירועי עבר שלימדו אותנו לסמוך או לא לסמוך על אנשים – נראה שיש לזה גם השפעה גנטית. חוקרים מאוניברסיטת אריזונה גילו שאמון הוא לפחות 30 אחוז תורשתי. אך אם אתם יותר חשדניים, זה ככל הנראה בשל חוויות שליליות שחוויתם ולא בגלל חוויות קודמות.
חשק למתוק
לא יכולים בלי משהו מתוק אחרי הארוחה? תאשימו את ההורים שלכם. מחקר שעשה באוניברסיטת גואלף בקנדה מצא שקרוב ל-80 אחוז מילדים בגיל גן חובה שנבדקו, היו בעלי לפחות גנוטיפ אחד (מערך גנטי) שגורם להם לרצות לנשנש ממתקים במקום לאכול ירקות.
אגרסיביות בילדות
הייתם בילדותכם אגרסיביים במיוחד? מתברר שזו אשמת ההורים שלכם, אבל לא מהסיבה שאתם חושבים. לפי חוקרים מאוניברסיטת מונטריאול, התנהגות אגרסיבית בילדות המוקדמת, כמו אלימות, נשיכות ובעיטות קשורה יותר לגנטיקה מאשר לגורמים סביבתיים. אך ככל שמטפלים בזה, כך הנטייה הזאת יכולה גם להיעלם. מחקר שפורסם ב-2017 מצא כי אחרי גיל 6, התנהגות אלימה מושפעת יותר מגורמים סביבתיים מאשר גנטיקה וספציפית מושפעת במיוחד מההורים.