ערב החג מעורר אצל רבים מאתנו שמחה והתרגשות מהמפגש הצפוי עם המשפחה. אולם, עבור אחרים שולחן החג עלול להוביל לחרדות ולתחושת דכדוך. למעשה, פחד מחגים או כפי שהוא מכונה 'Holidays Blues' הוא מצב די שכיח. מדובר בחרדה התוקפת לא רק את הסובלים ממחלות נפש למיניהן, אלא גם אנשים שברוב ימות השנה מתפקדים כרגיל ומתמודדים עם לחצים בצורה הנחשבת כנורמטיבית. אצלם, החגים מעוררים בעיות או קונפליקטים עוצמתיים הפוגעים בשקט הנפשי והתפקודי.

שאלות מביכות ובעיות משפחתיות שמתעצמות: הסיבות לחרדה

שינוי שגרה, עומס בארוחות משפחתיות (או לחילופין העדר משפחה), הוצאות כלכליות מרובות  - כל אלה הן רק חלק מהסיבות לתופעת הלחץ והחרדה.

למעשה, החגים מעצימים תחושות שלעיתים קיימות ביומיום. יחסים בין בני הזוג, בין בני משפחה אחרים, צורך לרצות אחרים ועוד – כל אלה עלולים להוביל לרגשות קשים, לחוסר שקט נפשי, היעדר שינה, אובדן הנאה, ירידה בערך העצמי ובביטחון העצמי ועוד.

מובן שאי אפשר שלא להזכיר את השאלות המטרידות שרבים מעדיפים להימנע מהן: "למה אתה עדיין רווק?" , "מצאת כבר עבודה חדשה?", "מתי כבר תביאו ילד?". גם מועד ומיקום הארוחה עצמה יכול להוות גורם לוויכוח ולמתח. כמו כן, הרצון לרצות את האורחים, היזכרות בקרובי משפחה לא אהובים וגם הלחץ מכך ש"האורחים לא יאכלו כלום" - כל המחשבות וההכנות לקראת החג מעלות מתחים בלתי נמנעים, והן עלולות ליצור דכדוך ותחושות קשות. מובן שמי שאין לו משפחה קרובה או שאינו בקשר עם מקורביו, עלול לחוות תחושות קשות של בדידות, הרגשת הזנחה ודחייה.

סיבה נוספת שעשויה להעמיק את חרדת החגים קשורה לעובדה שתקופה זו יכולה להיות מלווה בחשבון נפש כללי ובתחושות מאזן של הצלחה או כשלון. מצבים אלו עלולים להגביר את הפסימיות ואת המתח הנפשי.

 

הליכה ריצה (צילום: voronaman, shutterstock)
הליכה יכולה לעזור לכם להירגע|צילום: voronaman, shutterstock

מה עושים?

ההתמודדות עם חרדת החגים מתמקדת בשני היבטים עיקריים. ראשית, בקבוצת הסיכון, דהיינו אנשים שכבר לוקים בדיכאון, אצלם אנחנו רואים התגברות בפנייה למיון, בעיקר במהלך החגים ולאחריהם. כמטפלים, אנחנו משתדלים "לפתוח" את הנושא כבר בחודש המקדים על מנת למנוע הידרדרות במצב. שנית, בקרב אלה שהחגים יוצרים אצלם דכדוך עמוק, בתקווה שבאופן זמני – עבורם נעניק מספר המלצות להתמודדות, שרובן נעות סביב הרעיון של זיהוי מקור החרדה או הדיכאון והתמודדות פרטנית מול כל גורם וגורם:

  • זהו את מקור החרדה: בדקו מה בדיוק גורם לכם להרגיש לא טוב.
  • נסו למצוא דברים חיוביים במצב הקיים: אם למשל אתם עומדים לפגוש דודה מלחיצה, נסו להתמקד בעובדה שהיא לפחות מבשלת טוב.
  • שננו את מוטיב הזמן – הבינו שבסה"כ מדובר במפגש קצר של מספר שעות.
  • נסו להבין מהי רמת המחויבות שלכם להגיע לארוחה: אם יש לכם אפשרות ואתם מעדיפים, חפשו אלטרנטיבה אחרת כמו נסיעה לנופש או ארוחת חג עם חברים.
  • תכננו מראש את הלו"ז – הקדישו זמן לתת לקניות, לבישולים ואפילו את זמני המנוחה בין הפעילויות האלה. נסו לבנות סדר יום סביב החופשה שנלווית לימי החג.
  • למארחים שבינינו – לנסות להציע לחלק את הבישולים בין האורחים. כך לכל אחד יהיה מאכל שהוא בטוח יוכל לאכול, וגם הלחץ מהבישולים ומההוצאות הכלכליות הנלוות אליו ירד.
  • אל תזניחו פעילות גופנית– ימי החופשה שמצטרפים לחגים עלולים להוציא אותנו משגרת הספורט. גם אם חדר הכושר סגור או נסעתם לחג להורים, אין סיבה שתוותרו על הליכה קלה או על התעמלות אחרת. לפעילות הגופנית ישנה חשיבות בשחרור אנדורפינים, התורמים למצב רוח טוב.
  • אל תפסיקו לעסוק בתחביבים שגורמים לכם לרווחה נפשית וגופנית.
  • כדי להימנע ממצב שאכילת יתר תהרוס את הדיאטה ואת מצב הרוח, תכננו מראש מה תאכלו ומה לא והתייעצו עם תזונאי.

לסיכום, ברוב המקרים דכדוך החגים חולף כאשר החגים חולפים. בינתיים, אפשר לאמץ כמה דרכים שיעזרו להתמודד עם המתחים ולהימנע מפגיעה בתפקוד היומי. במקרים שבהם החרדה והדכדוך אינם חולפים גם לאחר החגים, רצוי לפנות לעזרה אצל גורם מקצועי. אם אתם מרגישים שאתם לוקים בחרדת חגים, זכרו שאתם "בחברה טובה", וקחו את הדברים בפרופורציה.

 שיהיה חג שמח!

  

ד"ר אלה לנדא, פסיכיאטרית ומנהלת המרפאה לבריאות הנפש מבוגרים בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה