איך מחזירים את השליטה באסתמה לאחר התאוששות מקורונה?

כידוע, וירוס הקורונה הוא מחלה התוקפת את דרכי הנשימה.  לעומת זאת, אסתמה היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה. בעקבות הקורונה, לא מעט חולי אסתמה איבדו שליטה במחלה, וכעת האתגר של החולים (וגם של הרופאים המטפלים), הוא לחזור לאיזון מיטבי.

באופן כללי, אסתמה באה לידי ביטוי ע"י תסמינים נשימתיים כגון: שיעול, קוצר נשימה וצפצוף. אסתמה בשליטה משמעה שהחולה לוקח טיפול ומרגיש כמו אדם שאין לו כלל אסתמה – אין תסמינים נשימתיים ביום או בלילה, הוא אינו מוגבל במאמץ ואינו זקוק למשאף לצורך הקלה מהירה. חולה שמחלתו נשלטת יכול להתאמן בחדר כושר, לישון בלי בעיות, לטייל ולעשות כל העולה על נפשו; זאת כל עוד הוא נמנע להימנע מפעילויות הקשורות לגירויים ייחודיים של מחלת האסתמה המאפיינים אותו. כך לדוגמה, חולה אסתמה האלרגי לפרוות חתולים, צריך להימנע מחשיפה לפרוות חתולים, גם אם הוא תחת טיפול.

חשוב לציין שאסתמה היא מחלה כרונית נפוצה מילות המפתח לשמירה על בריאות החולים הן שליטה, ניהול ואיזון של המחלה. יש להקפיד על טיפול יומי מניעתי וקבוע, גם כדי למנוע את הסימפטומטיים וגם את ההחמרה. הטיפול הקבוע מבוסס על סטרואידים נשאפים. אצל חולי אסתמה עם תסמינים יום יומיים הטיפול נעשה ע"י שילוב של סטרואידים ומרחיבי סימפונות נשאפים. המשאפים המשולבים המכילים 2 תרופות ומשפרים היענות לטיפול. מינון קבוע ניתן במשאף של פעמיים ביום או במשאף של פעם ביום.

לעומת זאת, אסתמה שאינה בשליטה מתבטאת בהתקפים, קוצר נשימה יום-יומי ובצורך דו שבועי לפחות בשימוש במשאפים להקלה מיידית. אסתמה שאינה בשליטה מגבילה באופן ישיר את התפקוד. במקרה כזה למשל, החולה יתקשה לטפס גרם מדרגות מבלי לעצור, בעקבות קוצר נשימה, והוא יזדקק למנוחה לאחר כל כמה צעדים.

כבר הוכח מדעית כי שהסבירות לאשפוז של חולה אסתמה שאינו מאוזן, גבוהה משמעותית מזו של חולה מאוזן. האשפוז עקב התקף אסתמה עשוי להיות לא פשוט, ולכלול לא רק תרופות או צורך בחמצן, אלא הנשמה מלאכותית, כך שמדובר במצב המהווה סכנה להידרדרות רפואית. בפועל, חלק גדול מחולי האסתמה אינם בשליטה למרות הטיפולים הקיימים, בשל היענות נמוכה לטיפולים ושימוש לקוי במשאפים בהם נדרש להשתמש באופן קבוע ולפי הצורך.

המטרה: החזרת השליטה באסתמה

הקורונה הבהירה לנו, רופאי הריאות המטפלים באסתמה עד כמה חיוני הטיפול הקבוע והמסודר במחלה, שכן הוא מאפשר להוציא חולי האסתמה מקבוצת הסיכון. עם הזמן, הבנו שחולי אסתמה למעשה אינם נכללים בקבוצות הסיכון לקורונה. אולם, גם במקרים בהם הקורונה עברה בקלות כמו שקרה אצל חלק גדול מהאוכלוסייה, אצל חולי אסתמה האיזון של מחלת האסתמה השתבש באופן משמעותי מסיבות שטרם הצלחנו לאתר. כיום האתגר המרכזי שלנו הוא להחזיר לאיזון ולשליטה במחלה מספר לא קטן של חולים.

מדובר בתהליך מסודר הנפרס על פני כמה שלבים. התהליך מתקיים בנוכחותם של רופא המשפחה, רופא מומחה ברפואת ריאות והחולה. חשוב שיהיה זה אותו רופא הריאות לאורך זמן, מוטב שלאורך כל הטיפול.

כל חולה זקוק למדיניות אחידה בהתאם למאפייניו האישיים ולמצבו, ורצוי להימנע משינויים תוך כדי תנועה. בשלב הראשון, צריך לראות מהם הגורמים הנוכחיים שאינם מאפשרים שליטה מיטבית: נזלת כרונית, צרבת, גירוים אלרגיים שונים. כלומר, אנחנו צריכים לבחון כל גורם בנפרד, לשמוע את הסיפור של החולה, לשמוע איך הוא חי, איפה הוא עובד, מהם התחביבים שלו ורק אז לטפל בגירויים הפוטנציאליים. העניין מתבטא גם בתחום התעסוקתי, לרבות עבודה בסביבה מסוימת או פעילות עם חומרים מסוימים. במקרה כזה יש לערב רופא תעסוקתי. בשלב הבא, המטרה היא להעניק לחולה טיפול אופטימלי לאסתמה, כמו משאפים המהווים טיפול המרכזי למצבו, לרבות הסברים רלוונטיים לגבי התפעול והשימוש בהם. לפעמים נחוץ טיפול בכדורים או זריקות. בשלב האחרון מתבצעת בקרה, שמטרתה לוודא שמצבו של המטופל משתפר וכי הטיפול מתנהל כשורה. חשוב לציין כי שיתוף הפעולה של המטופל והשקיפות אל מול הרופא הם חיוניים לטובת הצלחת התהליך.

 מה עושים אם החולה עדיין לא בשליטה למרות היענות לטיפול?

חשוב לבדוק אפשרות לגירויים נוספים כמו נזלת כרונית או רפלוקס, לדוגמה באמצעות בדיקה אצל רופא אף אוזן גרון. אם החולה מקבל טיפול מיטבי ועדיין אינו מאוזן, ניתן להציע לו טיפול קבוע ע"י סטרואיד הנשאף ומרחיב סימפונות בטא-אגוניסטי, או להוסיף עוד מרחיב סימפונות אנטי-כולינרגי. יש משאפים משולבים עם 3 תרופות כולל משאף לשימוש פעם ביום. במצבים שגם הטיפול במשאף משולש אינו מספיק יעיל, תישקל תחילת טיפול בתרופות ביולוגיות לפי קריטריונים שונים. חלק קטן מחולי אסתמה הבלתי מאוזנת סובלים מאסתמה חמורה. במקרים כאלה, נהוג לטפל באמצעות תרופות ביולוגיות להזרקות כטיפול קבוע בנוסף לטיפול במשאפים. מדובר בתרופות יעילות ובעלות פרופיל בטיחותי גבוה, המונעות התקפים חמורים, ומאפשרות למטופלים לזכות באיכות חיים.

זכרו: כדי לשמור על שליטה במחלה ועל איכות חיים, חשוב להימנע מסיבוכים ככל שניתן, ולהקפיד על אורח חיים בריא לרבות פעילות גופנית, טיפול מניעתי קבוע ומעקב רפואי.