אנחנו רגילים לחשוב על "רעל" כעל חומר שנמצא באריזה של גולגולת ועצמות בסרטים הוליוודיים, או בתוך טפטפת כשהרעים מטפטפים לתוך כוס המשקה של הטובים, או ככדורי ציאניד שמרגלים בולעים. אבל האמת היא שרעל אמיתי, כזה שיכול להרוג אותנו, נמצא פחות או יותר בכל מקום. רעל בהגדרתו הוא חומר שמסוגל לגרום נזק או להמית יצור חי, כך שמבחינת הטבע יש לו משמעות ניטרלית. זו כנראה הסיבה שאנחנו מוקפים בכל מיני חומרים "רעילים" טבעיים, שעל חלקם אנחנו כלל לא יודעים.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

תפוחי אדמה

כשתפוח אדמה נשאר על המדף למשך זמן ארוך, הוא לא בהכרח נרקב אלא הופך לירוק – ואז מסוכן לאכול אותו. "תפוחי אדמה שיש להם גוון ירוק מתחת לקליפה רעילים למדי. הצבע הירוק מגיע מחומר שנקרא סולנין, שנוצר באופן טבעי ברגע שתפוח האדמה מתיישן ומתחיל להנביט. רוב האנשים אמנם מסוגלים להתמודד עם כמויות קטנות של סולנין, ולאכול נגיד תפוח אדמה ירוק אחד או שניים, אבל יש חלק מסוים באוכלוסייה שייתקל בתופעות כמו כאבי בטן, בחילה, הקאות, שלשולים ולפעמים גם חום גבוה. לכן חשוב להיפטר מכל תפוח שמתחיל לפתח גוון ירוק.

תפוח אדמה ירוק (צילום:  Pixeljoy, shutterstock)
נא לא לגעת|צילום: Pixeljoy, shutterstock

>> ומה בנוגע לתפוח אדמה שהחל להצמיח עיניים?

שעועית אדומה

כשהיא מבושלת היא בטוחה למאכל ואפילו טעימה, אבל שקית של פולי שעועית אדומה קשים יכולה להיות רעילה למדי כשהיא נצרכת ללא בישול. "פולי שעועית, ובעיקר אדומים, מכילים רעל שנקרא לקטין", אומרת הדיאטנית ג'ולי קאנינגהם, "ואם צורכים רק ארבע או חמש פולים כאלו ללא בישול, אפשר לסבול מכאבי בטן, הקאות ושלשולים. לכן חשוב להשרות את השעועית הקשה במים לפחות 12 שעות, ואז להרתיח לפחות ל-10 דקות, כדי להרוס את הלקטינים". שעועית מבושלת מקופסאות שימורים, למשל, היא כבר בסדר.

ליקריץ

ממתק הילדים הידוע מכיל באופן די גלוי כמויות קטנות למדי של רעל – בליקריץ שחור יש תרכובת בשם גליציריזין, שמופקת מתמצית שורץ הליקריץ ויכולה לגרום לרמות האשלגן בגוף לצנוח, אך נדרשת כמות די גדולה כדי להשפיע, כך שהממתק עדיין בטוח למאכל. עם זאת, אנשים מעל גיל 40 או כאלו שסובלים ממחלות לב או לחץ דם גבוה שיצרכו יותר מ-56 גרם של ליקריץ ביום במשך שבועיים כבר מעמידים את עצמם בסיכון.

נרקיס

הוא אמנם יפה למראה, אבל כל חלק של מלך הביצה למעשה רעיל עבור בני אדם: מעלי הכותרת, דרך הגבעול ועד הפקעת. כלבים וילדים קטנים נמצאים בסיכון מוגבל לסבול מבחילות, הקאות, כאבי בטן ונזק לכבד כאשר הם אוכלים בטעות את הפרח, וגם מבוגרים שמתבלבלים וחושבים שפקעות של נרקיס הם בצלים.

עוד ב-mako בריאות:

>> ואלה חמשת החומרים הכי מסוכנים בעולם
>> מחקר חדש: עישון נרגילה גורם להשמנה

>> מתים להיפטר מהכרס? זה מה שאתם צריכים לעשות

אורז

במהלך תהליך הגידול של פירות, ירקות, דגנים ואורז, נספגים בהם כמויות מסוימות של חומרי הדברה שנמצאים באופן טבעי בקרקע ובמים, מסבירה קאנינגהם. בעוד כמויות הארסניק שנמצאות באורז לא נחשבות מסוכנות, צריכה מוגברת ומוגזמת מדי שלו עשויה להגדיל את הסיכוי לפתח מחלות מסוימות, כולל סרטן.

סיר אורז (צילום: Africa Studio, shutterstock)
אל תחיו רק על אורז|צילום: Africa Studio, shutterstock

עלי עגבניות

מתברר שהעלים הירוקים שמחבקים כל עגבנייה יכולים להיות רעילים עבור בני אדם, משום שהם מכילים כמויות קטנות של סולנין, חברנו הטוב מהתפוח האדמה. אכילה של עלה אחד או שניים בטעות לא תגרום לכלום, אבל לעיסה מסיבית של העלים הללו, למשל במסגרת סלט עלים מבלבל, יכולה להיות מסוכנת.

עגבניות (צילום: thinkstock)
בלי העלים|צילום: thinkstock

ריבס

ידוע גם בכינויו רוברב, הצמח הזה חביב ללעיסה כחטיף על ידי רבים, או כתוספת לתבשילים. אבל העלים הירוקים שלו למעשה רעילים ומכילים רמות גבוהות של חומצה אוקסלית, שעלולה לגרום לכשלים בכליות ואפילו מוות. אבל אפשר להירגע, בשביל להגיע לזה יש לצרוך בין 4.5 ל-8 ק"ג שלו, מה שאף אחד לא נוטה לעשות.

גרעיני דובדבנים

כדאי מאוד לירוק את הגרעינים של הדובדבן, שכן הם מכילים תרכובת רעילה בשם גליקוזיד ציאנוגני, שעלולה לגרום למוות בצריכה גבוהה. צריך אמנם ללעוס כמות גדולה למדי של גרעינים כדי לחטוף הרעלה, אבל כדאי בהחלט להימנע מטחינה שלהם בבלנדר.

שקד הבר

מומלץ בהחלט לא לאכול שקדים שמוצאים בטבע, שכן הקליפה שלהם מכילה ציאניד ברמה שעלולה להיות קטלנית. למעשה, 12 שקדים מרים כאלו מספיקים כדי לגרום למוות, ולכן חשוב לצרוך אותם רק כשהם מעובדים ומוכנים לאכילה, בחנויות מזון מורשות.

גרעיני תפוח

עוד מקור טבעי לציאניד הוא גרעין התפוח, שלמעשה מכיל תרכובת בשם אמיגדלין אשר אחראית להפקת הציאניד. שוב, גרעין אחד או שניים שנבלעים או נלעסים בטעות לא יגרמו לשום דבר, אבל צריכה של כמות גדולה במיוחד עלולה לגרום להתעלפויות, הקאות, כשל בכליות, תרדמת ואפילו מוות. גם גרעיני אפרסק ושזיף מכילים אותה, אגב.

>> ואלה חמשת המזונות הקטלניים בעולם

שמן קיק

שמן קיק, או קיקיון, הוא שמן צמחי בצבע בצהוב חיוור שנעשה בו שימוש בעיקר בסבונים, דיו, חומרי סיכה, צבעי קיר ובשמים, ולפעמים גם בחומרים משלשלים. הוא מופק מזרעי צמח הקיקיון המצוי, שלמעשה מכילים ריצין – רעל שעלול לגרום לבחילות, שלשולים, קצב לב גבוה, התקפים ומוות. החדשות הטובות הן שצריכים ללעוס בין 5 ל-20 זרעים בוסריים כאלו כדי להימצא בסיכון, והשמנים מיוצרים בתהליך שמנטרל את ההשפעות הללו.