"איך ישנת?" היא ה-שאלה של הבוקר, שהתשובה אליה קובעת פעמים רבות איך ייראה המשך היום שלנו. במרדף האינסופי של החיים, שבו אנחנו דולקים אחר הישגים, כסף, אהבה ומשמעות, קל מאוד לשכוח את החשיבות המכרעת של השינה על מצבנו הנפשי והפיזי, ואנחנו נוטים לעיתים להקל ראש בתנאים ובהרגלים שמשפיעים על טיב השינה שלנו.
מחקר ישראלי חדש, שיוצג בוועידה השנתית למדע ולסביבה, שתיערך באופן מקוון ב-8-7 ביולי, ממחיש את החשיבות של התנאים בסביבתנו על איכות השינה שלנו, ומוכיח שהאור המלאכותי והרעש באזורים העירוניים משפיעים באופן ברור על משך השינה ואיכותה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
כחלק ממהפכת המודרניזציה ומהתפתחות התעשייה והטכנולוגיה, 250 השנה האחרונות מאופיינות בעלייה מתמשכת בזיהום הרעש (הצלילים ממקור אנושי, ממכונות או מבעלי חיים שגורמים להפרעה לפעילות, לאיזון ולבריאות של בני האדם ובעלי החיים) וזיהום האור (הארה במקום, בזמן או בעוצמה שלא נדרשים). זיהומים אלו משפיעים באופן ישיר על איכות ומשך השינה. "לפני המהפכה התעשייתית, בני אדם חיו בעולם שבו בלילה היה חושך כמעט מוחלט בחוץ, והרעש היחיד היה קולות טבעיים של בעלי חיים ומזג אוויר", מסביר הדוקטורנט נחום מ. גבינט, שהוביל את המחקר החדש יחד עם פרופ' בוריס א. פורטנוב מהחוג לניהול משאבי טבע באוניברסיטת חיפה.
"נמצא קשר ישיר בין חשיפה לאור, ובמיוחד לאור בספקטרום הכחול, לבין דיכוי הפרשת מלטונין, שמכונה גם 'הורמון השינה' או 'הורמון הלילה'", מסביר גבינט. המלטונין מופרש בגוף החל משעות בין הערביים ורמותיו מגיעות לשיא במהלך השינה, ובשעות הבוקר חלה ירידה בהפרשתו עד להפסקה מוחלטת עם ההגעה לערות. "קיים קשר בין המלטונין לבין העין – חשיפה לאור משבשת את הפרשתו ואת מנגנון השעון הביולוגי. לכן, בהיעדרו תהליך השינה נפגע".
זיהום רעש מצוי תמיד בסביבה ונקלט כל העת במערכת השמיעה. "על פי מחקרים, רעש מכבישים ברמה של 42 דציבלים ומעלה משנה את מחזור השינה התקין", מציין גבינט.
ירידה באורך ובאיכות השינה
במחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Chronobiology International, נבדקה ההשפעה של זיהום אור וזיהום רעש על קשיי שינה ועל משך השינה באזורים עירוניים. החוקרים אספו נתונים על איכות השינה באמצעות סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתמקד בשאלות על איכות חיים וביניהן שאלות על קשיי שינה ומשך שינה, והשוו את תוצאותיו למפת לוויין שהציגה מוקדי אור ולמפת הכבישים של ישראל (שמהווים זיהום רעש משמעותי).
על פי ממצאי המחקר, כשצפיפות הכבישים באזור המגורים גבוהה יותר (5 קילומטרים של כביש בכל קילומטר רבוע של אזור מגורים, לעומת קילומטר אחד של כביש), ממוצע משך השינה נמוך יותר בכ-18 דקות, ותדירות הדיווח על קשיי שינה גבוהה יותר ב-3.5 אחוזים. בנוסף לכך, חשיפה גבוהה יותר לאור מלאכותי מורידה את משך השינה הממוצע בכ-12 דקות ומעלה את תדירות הדיווחים על קשיי שינה בכ-11 אחוז בממוצע.
כמו כן, במחקר נמצא שקיימת השפעה משותפת של זיהום אור ורעש –כלומר, מידת ההשפעה של זיהום האור תלויה ברמת זיהום הרעש בסביבה. באזורים שבהם זיהום הרעש היה נמוך, ההשפעה של זיהום האור על ממוצע שעות השינה הייתה מינורית. לעומת זאת, כשזיהום הרעש היה גבוה, כמות שעות השינה הממוצעת הייתה נמוכה ב-4.5 אחוזים כשעוצמות האור היו גבוהות.
עדות נוספת לקשר בין שני סוגי הזיהומים, אפשר לראות גם בדיווחים על קשיי שינה. כשרמת הרעש נמוכה, נצפית ירידה של 8.3 אחוזים בדיווחים על קשיי שינה באזורים שבהם עוצמת האור גבוהה. לעומת זאת, כשעוצמות הרעש גבוהות, קיימת עליה של כ-14 אחוז בדיווחים על קשיי שינה באזורים מוארים.
נדודי שינה מזיקים לבריאות
הפגיעה באורך ובאיכות השינה שלנו משפיעה באופן ישיר על בריאותנו הנפשית והפיזית. "למלטונין יש אפקט אנטי-דלקתי, ולכן שיבוש בהפרשתו עלול לפגוע בתפקוד המערכת החיסונית ולהעלות את הסיכוי לסרטן", מסביר גבינט.
"רעש בזמן שינה עלול לגרום לכאבי ראש, עייפות, דיכאון, ירידה קוגניטיבית, שיבוש במחזורי השינה, הפרשת קורטיזול (הורמון לחץ) ועלייה בסיכון למחלות לב איסכמיות", מסביר גבינט. "להיגיינת השינה שלנו, כלומר ההרגלים והשינויים בסדר היום שנועדו להקל על השינה הטבעית, יש חשיבות עליונה ברגולציה של רגשות, הטמעת זיכרונות, למידה, החלמה והפרשת הורמון גדילה. מחסור בשינה מעלה את הסיכויים לסכרת, השמנה, מחלות דם כליליות, סרטן ואף מוות".
זיהומי אור ורעש פוגעים גם בבעלי חיים. ממצאים שונים שפורסמו בנושא כוללים, בין השאר, השפעה שלילית של רמות רעש ואור גבוהות על יכולות הרבייה של ציפורי שיר, נזק לרבייתם של אלמוגים, הפחתת פעילות בעטלפים ופגיעה באוכלוסיות גחליליות עקב זיהום אור, פגיעה בבריאותם של ציפורים וירידה בקצב האכילה של חיפושיות עקב זיהום רעש ועוד.
עוד ב-mako בריאות:
>> הסופר פוד הזה באמת משפר את חיי המין?
>> זה הגיל בו רוב האנשים מרגישים זקנים
>> 5 דרכים שאתם מאמללים את עצמכם
שמישהו יכבה את האור
חשוב להבין שזיהומי אור ורעש הם לא גזירת גורל – אפשר לשנות את המציאות, וכך גם לשפר את איכות השינה. "נדרשים מהלכים רגולטוריים שיקבעו תקנים ומגבלות לחשיפה של בני אדם בבתי מגורים לרעש ואור", מסביר גבינט. "דרך אפשרית למנוע זיהום אור היא לחייב שימוש בטכנולוגיות מתאימות, כמו תאורת רחוב חכמה שמונעת זיהום אור מיותר". לדבריו, אפשר יהיה למנוע זיהום רעש אם הרשויות יקדמו בנייה אקוסטית ובנייה ירוקה. "בתי מגורים חדשים יכולים להיבנות עם קירות מבודדים, וכך אפשר יהיה גם לחסום את הרעש שמגיע מן הרחוב – וגם להפחית את השימוש באמצעים למיזוג וחימום ולשפר את היעילות האנרגטית שלהם".
בתוך כך, ב-2016 המליצה ועדת מומחים, שהוקמה על ידי האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, על שורת פעולות לצמצום ומניעה של זיהום אור – ובראש ובראשונה, על הכרה בזיהום אור כמפגע סביבתי שמחייב נקיטת צעדי רגולציה. על פי דו"ח הוועדה, יש לצמצם בלילה את השימוש באור לבן (שעוצמת הרכיב הכחול שבו, בתחום אורך הגל הקצר של 480-440 ננומטר, גבוהה, ושפוגע יותר בטבע ובאדם).
"עלינו להכיר בכך שרעש ואור הם גורמים מזהמים", אומר גבינט. "הם אומנם אמורים לאפשר לנו לשלוט טוב יותר על חיינו – להאריך את היום, לנוע ממקום למקום במהירות וכדומה – אך הם גם טומנים בחובם סכנה גדולה לבריאות. עם זאת, אם נפעל לצמצם את החשיפה לרעש ולאור, נוכל לזכות לחיים בריאים, איכותיים וארוכים יותר".
הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה