בטיול, בגן או בהפסקה: כל ילד הנמצא במסגרת חברתית יודע ששתייה מפה לפה היא הרגל שקשה מאוד להתחמק ממנו, בייחוד לנוכח העובדה שילדים לרוב לא ממש שואלים כמתחשק להם שלוק. בדקנו: האם הרגל כזה עלול להעביר מחלות והאם כדאי לנסות למנוע מהם את התענוג?
"באופן תאורטי, חשוב שהגוף שלנו ייחשף לזיהומים", מציין פרופ' שי אשכנזי, מומחה לרפואת ילדים ולמחלות זיהומיות, יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. "למרות זאת, כשמדובר בהרגל מהסוג הזה, צריך להבין שמרבית הגורמים לזיהומים, ובעיקר אלה הקשורים למערכת הנשימה, שוהים בחלל הפה והלוע. זו הסיבה שקל מאוד להידבק כאשר נעשה שימוש למשל באותה הכוס, הבקבוק או הסכו"ם. יתרה מכך, צריך להביא בחשבון שפעמים רבות ילדים מגיעים חולים לגן ללא ידיעתם, בזמן שמחלתם עדיין נטולת תסמינים ובכל זאת מידבקת. מעבר לכך, חשוב לזכור שלעתים גם חלק מההורים מחליטים לשלוח ילד חולה למסגרת הלימודית, לאחר שהוא מקבל טיפול לשיכוך כאבים ולהורדת חום, ולכן לא תמיד ניתן לדעת מי באמת עלול לדבק".
פרופ' אשכנזי מסביר שגורם מזהם שכזה אינו נעלם בן רגע. "הגורם המזהם עלול להישאר על הבקבוק במשך שעות רבות. לשמחתנו, קל מאוד יחסית להיפטר מאותו גורם על ידי רחיצת האביזר במים וסבון. גם שימוש בכלים חד פעמיים יכול למנוע את הסיכון להידבק במחלה זיהומית, כל עוד דואגים שלכל אחד יהיה כלי אישי משלו". אגב, לדברי הפרופ', שימוש בקש אישי בהחלט מומלץ ומקטין מאוד את הסיכון לזיהום.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ובכל זאת, אומרים שמה שלא הורג בטח מחשל. זאת טעות?
"אמנם יש היגיון מסוים בטענה הזאת, מפני שכל חשיפה לגורם זיהומי, וגם למחלה כמובן, גורמת לנו להתחסן מפניהם. אך למרות זאת, די בכך שהילד נחשף לחיידקים השונים בסביבתו, ואין צורך לגרום לחשיפה נוספת כאשר ניתן למנוע זאת. הסיבה היא שמחלה כמו שפעת שנובעת מווירוס או סטרפטוקוקוס שמקורו בזיהום חיידקי הן מחלות לא נעימות שיש בצדן גם סיכונים. מעבר לכך, מחלה כמו סטרפטוקוקוס לרוב מטופלת באמצעות אנטיביוטיקה, שכידוע שימוש תדיר בה עלול לגרום להופעת חיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי, ולכן רצוי למנוע את הצורך בה מלכתחילה".
גם אנחנו המבוגרים לא תמיד ששים לחלוק את השתייה שלנו. האם בצדק?
"אמנם למבוגרים מערכת חיסון מפותחת מזו של הילדים, מאחר שבמהלך השנים הם נחשפו ליותר גורמים זיהומיים שסייעו להם לפתח נוגדנים. ואולם, גם במקרה הזה לא הייתי ממליץ לקחת סיכונים מיותרים".
אז בהתאם לקו ההיגיון הזה, אתה טוען שמומלץ להימנע גם מנשיקות?
"חלקית. אני בהחלט חושב שההרגל לנשק ילדים, ובפרט תינוקות קטנים, על שפתיהם טומן בחובו בעיות וסכנות בריאותיות. עם זאת, אפשר, ואפילו רצוי, להרעיף אהבה ולנשק את התינוק על המצח או על העורף למשל. בני זוג לעומת זאת, ובעיקר כאלה שמכירים זמן רב, חולקים ביניהם חיידקים רבים, מה שמקטין את הסיכוי שלהם להידבק אחד מהשני, ולכן אין המלצה להימנע מכך, וודאי לא אם הם בריאים".
עוד ב-mako בריאות:
>> עשתה פדיקור דגים - ואז קרה הדבר המחריד הזה
>> אתר בחו"ל מוכר ערכות התאבדות והישראלים קונים
>> הדיאטה שמאפשרת לכם לאכול מה שאתם רוצים
"ככלל, תמיד כדאי לחפש את האיזון בחיים. סטריליות יתר עלולה לגרום לבעיות ולפגוע בהתפתחות מערכת החיסון לכיוון הרצוי, ואף לעודד הופעת אלרגיות. מצד שני, חוסר שמירה על היגיינה בסיסית עלול להוביל למחלות ולזיהומים שמהם מומלץ להימנע. בשורה תחתונה, בהנחה הסבירה שהילד לא גדל רק בסביבה ביתית, הוא בהחלט חשוף מספיק למחוללי מחלות, ולכן כאמור אין צורך לחשוף אותו לנוספות כאלה", מסכם פרופ' אשכנזי. אז בפעם הבאה שמישהו צוחק עליכם שאתם סטריליים מדי כי לא מתחשק לכם לחלוק איתו את השתייה האישית שלכם, פשוט תראו לו את הכתבה.