האביב מבשר גם על תקופת החגים הישראלית שהתחילה עם חג הפסח וממשיכה בל"ג בעומר, יום העצמאות ושבועות. זאת תקופה המאופיינת במוטיבים קולינריים מובהקים - ארוחות דשנות, קינוחים, הרבה בשר, מתוקים וקינוחים עתירי קלוריות. כל השמחה המשפחתית וה'ביחד' סובבים סביב אוכל, מה שיכול להפוך את השמחה גם לא פעם לצרה של ממש – הצרבת. הארוחות עתירות הקלוריות המתקיימות לא פעם בשעות שבהן אנו לא רגילים לאכול, הכמויות הגדולות של האוכל, כל אלו יכולים לייצר עומס של ממש על הקיבה. כדי להימנע מצרבת וכדי להקל את התחושה כאשר היא מגיעה. הנה כמה עצות לעבור את תקופת החגים ביתר קלות.
צרבת היא רק סימפטום
צרבת אינה נחשבת מחלה אלא אחד מהסימפטומים של מחלה הנקראת מחלת ההחזר הקיבתי ושטי. עד כ-20 אחוז מהאוכלוסייה חווים תסמינים המאפיינים מחלה זאת אחת לחודש. המחלה מתבטאת בצורות שונות: צרבת או תחושת צריבה או בעירה בחזה, תחושה של אוכל המטפס מהקיבה לגרון, מהולה בדרך כלל בתחושת חמיצות הנובעת ממיצי הקיבה, תחושה שהאוכל כביכול תקוע בוושט. תסמינים נוספים הם כחכוח כאב בחזה, גיהוקים, הפרעות שינה ויש עוד. בסך הכל מדובר בתופעה רחבה שאפשר למנוע ולטפל בה.
ארוחות בשעות מאוחרות
מומלץ לא לאכול בסמוך לשעת השינה ואף לקחת מרווח ביטחון של לפחות 4 שעות לפני השינה. נסו להקדים את שעת ארוחת החג. כאשר הולכים לישון מיד לאחר ארוחה, ובייחוד לאחר ארוחת חג, תופעת ההחזר הקיבתי ושטי ועימה הופעת צרבת, שכיחה יותר.
עודף משקל
אנשים בעלי עודף משקל בעלי סיכון גבוה יותר לפתח צרבות מאשר אנשים במשקל גוף סביר. בעודף משקל הלחץ התוך בטני גובר על יכולת הסוגר הוושטי התחתון למנוע את תופעת ההחזר. לכן, כדי למנוע צרבת, מומלץ לשמור על משקל גוף תקין ככל האפשר.
גורמי וקבוצות סיכון לצרבת
ישנן קבוצות אוכלוסייה הסובלות יותר מצרבות, בין השאר, נשים בהיריון. אצל נשים בהיריון, בטרימסטרים הראשונים, בדומה לאנשים הסובלים מעודף משקל, הלחץ התוך בטני המוגבר מהווה גורם המקל על תופעת ההחזר, ועמה הצרבת. מעבר ללחץ התוך בטני ישנם עוד גורמי סיכון המיוחסים להופעת צרבת, בהם קפאין, משקאות מוגזים, אלכוהול, מזונות פיקנטיים ומאכלים שומניים. אין כאן המלצה גורפת להתנזרות כללית - נסו פשוט להימנע ממה שגורם לכם את תחושת הצרבת משום שמזונות שומניים מפחיתים את הלחץ שמייצר הסוגר הושטי התחתון ובכך הם מגבירים את החזרה של מיצי קיבה חומציים ולא חומציים אל הוושט. יש עוד קבוצות אוכלוסייה הנוטות לפורענות בכל הקשור לצרבת. לדוגמה, מבוגרים (בעיקר גברים) מעשנים; וכן אנשים הסובלים מבקע סרעפתי; מטופלים הנוטלים תרופות ליתר לחץ דם שמרפים שריר חלק (כמו זה שיש בסוגר הושטי); חולי סוכרת; וכאלו שנוטלים תרופות נרקוטיות. חשוב שמי שסובל מצרבת יקשיב לגופו וישים לב מתי הצרבת מופיעה, אם היא קשורה לתרופה מסוימת, למאכל מסוים או לשכיבה לאחר ארוחה, כי כך יהיה יותר קל לנסות ולהימנע מאותם גורמים.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שקורה לגוף כשמפסיקים לקיים יחסי מין
>> הגיעה לעשות החלקה וגוונים ויצאה עם צלקות
>> חייכו! מצאנו טריק פשוט להלבנת שיניים בבית
הקדימו תרופה למכה
בארוחת החג, כשאנו צורכים כמויות גדולות מהרגיל של מזון ובשעות מאוחרות, אנו מפחיתים את יכולת הסוגר לשמור מפני חזרה של תוכן קיבתי לוושט. למעשה, בכך, הפרנו בעצמנו את האיזון העדין כל כך שלו היינו מורגלים. לפיכך, באלו שסובלים מצרבות או מתחושה של עליית תוכן חומצי מהקיבה, כדאי בתקופת החגים להפחית עד כמה שניתן את הצריכה של ארוחות כבדות מדי ומאוחרות מדי כדי לא לפגוע באיזון לו הם מורגלים. כמו כן מומלץ להתנהל "קצת אחרת" מהיום יום בכל שנוגע בטיפול התרופתי. למטופלים בטיפול קבוע לצרבת מומלץ לתגבר את הטיפול התרופתי כדי לעבור את החג בשלום. דבר זה נכון לגבי כל הטיפולים התרופתיים, מהקלים שבהם (תכשירים סותרי חומצה כגון מאלוקס וגביסקון), ועד לתרופות המרשם שמפחיתות את הפרשת החומצה מהקיבה. למי שנוטל תרופות לפי הצורך, רצוי שיקח הפעם את התרופות על בסיס קבוע, ומי שנוטל רק פעם ביום, יכול להוסיף עוד כדור בערב לפני ארוחת החג הדשנה. חשוב לציין שלמעט נקסיום ודקסילנט, שלא תלויים בזמני ארוחה, את תרופות המרשם המונעות את הפרשת חומצה מהקיבה (לדוגמא - אומפרדקס, לוסק, לנטון, לנסו, קונטרולוק ודומיהם) נוטלים על קיבה ריקה כחצי שעה לפני ארוחה.
>> האם יש קשר בין תרופות נגד צרבת למוות מוקדם?
>> ומה לגבי תרופות נגד צרבת וסרטן הקיבה?
הרגלי חיים וטיפול רציונלי יביאו באחוז ניכר של הסובלים מצרבת להקלה משמעותית, במקרים העמידים והקשים יותר מומלץ לפנות לייעוץ רופא גסטרואנטרולוג שעוסק בתחום. הבשורה הטובה היא לכל אותם אנשים שאינם סובלים באופן קבוע מצרבת אך החגים ועמם הכמויות הגדולות, הארוחה בשעות מאוחרות וסוגי המזונות מעוררים אצלם צרבת – הטיפים שכאן יכולים מאד לסייע כמו גם תרופות ללא מרשם כמו מאלוקס (שאגב, מסייע גם להפחית ריבוי גזים) וגביסקון.
* פרופ' רם דיקמן הוא סגן מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין, ביה"ח בילינסון.