תקופת החגים אמורה להוות עבורנו זמן מצוין לכיף, חיבור, וחוויות - עם בני הזוג שלנו, עם חברים קרובים, ועם המשפחה המורחבת. אבל דווקא בזמנים שאמורים לחזק את הקשר המשפחתי, ובעיקר לחזק את הקשר הזוגי, לפעמים נוצרים קונפליקטים וחילוקי דעות שונים שגורמים בסופו של דבר לוויכוחים וחוסר שביעות רצון.
ישנם נושאים רבים הקשורים לחגים וחופשות, שבהם לכל אחד מבני הזוג ישנה העדפה מסוימת שלא תמיד מתאימה ונוחה לבן הזוג השני, כמו "איפה נעשה את החג, אצל ההורים שלו, אצל ההורים שלה, או אולי עדיף שנעשה את החג בבית כדי להנות עם המשפחה הגרעינית לבד"?, "ואם אנחנו המארחים – את מי נזמין"? כי לא תמיד כל בני המשפחה או החברים של אחד מבני הזוג חביבים בעיני בן הזוג השני, בלשון המעטה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
צריך שניים לטנגו
גם לגבי מקומות הבילוי בחגים עצמם עלולים להיווצר חילוקי דעות: לאן נצא? לכמה ימים? לאיזה אטרקציות? האבסורד הוא שחלק מן המחלוקות שעלולות להיווצר סביב הנושאים הללו, נובעות ממכנה משותף אחד - הרצון לכיף משותף ומחבר. בסופו של דבר, בני הזוג רוצים להנות יחד, אך מבלי לשים לב, הם נגררים לעתים למעשים מפרידים יותר מאשר מאחדים.
חילוקי הדעות בדרך כלל קלים יחסית לגישור ופתרון. חשובה מאד צורת התקשורת הזוגית ובעיקר חשוב גם לדעת לוותר. עלינו לדעת להעביר את עמדתנו בצורה מכובדת, לנמק בכנות מדוע דבר מסוים חשוב לנו יותר, אך גם לדעת להקשיב לצד השני ולהבין מדוע הוא מגלה התנגדות, ואז לשקול את הדברים ממקום של גמישות. סוף סוף אתם זוג עם רצונות ודעות שונים שתצטרכו לקבל ולכבד. בקשר תקין צריך להיכנס לעולמו של הצד השני, להרגיש אותו, לחיות את השקפת עולמו ולהבין את המניעים של רצונותיו.
עוד ב-mako בריאות:
<<כל הפתרונות לכאבי ראש בתקופת החגים
>> רוצים לרדת במשקל השנה? אל תעשו את זה
>> מדענים: צפויה ירידה דרמטית במספר הנשים בעולם
זמן מאתגר למערכות יחסים
לפעמים ההתנגדות נוצרת לא בגלל דברים עקרוניים, אלא כי אנחנו לא רוצים לתת לבני הזוג שלנו את ההרגשה שהם קיבלו את מה שהם רצו. יש כאלה שיפרשו את הוויתור ככניעה, כעין שליטה של בן הזוג עליהם, שהוא זה שקבע והחליט, והם רואים זאת כסכנה להמשך הקשר בהיבט של שליטת האחר עלי, וביטול האני העצמי שלי.
יש אחרים שמביעים התנגדויות רק כדי שבן הזוג לא יקבל את מה שהוא רוצה. בדרך כלל עקשנות מהסוג הזה יושבת על משקעים עמוקים יותר בקשר. כשאנחנו לא מרוצים מהקשר הזוגי שלנו או שדברים לא מתנהלים כמו שהיינו רוצים, תת המודע שלנו לא נותן לנו את המוטיבציה והאנרגיה להיטיב לאחר, להיפך, אנחנו מחפשים להציב לו מכשולים.
כשבני הזוג חשובים לנו באמת ואנו חשים אהבה והערכה כלפיהם, מתבקש שנרצה שהם יהיו מאושרים וקל לנו יותר לרצות אותם. גם אם זה אומר לצאת מאזור הנוחות שלנו לזמן מה.
שיטות פעולה מעשיות להתמודדות זוגית
כשיש כבר היסטוריה של חילוקי דעות בין בני הזוג לגבי החלטות הקשורות להתארחויות ויציאות בחגים ובחופשות, היה מקום אולי להציע בתור פתרון שבחג או חופש מסוים אחד מבני הזוג יקבל את ההחלטות על היציאות והאירוח באופן בלעדי ובחגים וחופשות אחרים, מוסכמים מראש, ההחלטה תהיה של בן הזוג השני.
אך יש מקום להטיל דופי בפתרון שכזה, משום שנראה שמדובר על בריחה מהבעיה במקום להתמודד איתה. כשמחליטים מראש שימי חג וחופשות מסוימים יהיו תחת החלטתו הבלעדית של אחד מבני הזוג, מוותרים על השיח והתקשורת ועל היכולת לקבל החלטות ולוותר, בורחים מהתמודדות עם קונפליקטים ומשאירים את ההחלטה לשיקול דעת של צד א', שכביכול אנו נתונים לרחמיו ולשיקול דעתו מבלי שתהיה לנו היכולת להתנגד מחמת חוסר נוחות עקרונית. מה שיכול להוביל למצב גרוע יותר של התחשבנות, שבן הזוג שעבר חג או יום חופש שלא לרוחו בגלל ההחלטה החד צדדית של בן הזוג שלו, ירצה להחזיר לצד השני ולעשות לו 'דווקא' בחג או בחופש הבא, וליצור עבורו סביבה שתהיה פחות נעימה עבורו.
חוסר הסכמה זוגי הוא חלק ממערכת זוגית ארוכה ובריאה. לא יעלה על הדעת שבני הזוג יראו תמיד את הכל בצורה שווה, זה נורמלי ואין צורך להיבהל מכך. חילוקי הדעות הם לא הבעיה עצמה, אלא העקשנות וחוסר הגמישות. אנחנו נוטים לראות רק את עצמנו במרכז ולא מכבדים ומתחשבים גם בצד השני, או מאידך מתעקשים להיות צודקים גם כשבסופו של דבר מתברר לנו שטעינו.